תאורת רחוב 'לד' – נזקים בריאותיים ואקולוגים

במהלך המאה האחרונה, נופי הלילה – במיוחד בערים – השתנו בצורה דרסטית בגלל הצמיחה המהירה של תאורה חשמלית.
אתמול באחד מטיולי ויטמין ה- די שלי, נתקלתי בשני עובדים מטעם העיריה שמתקינים תאורה חדשה ברחובות.
אני מבין שכל אמא וכל אבא רוצה שהנערים המתבגרים יחזרו הביתה בבטחה, ואור נותן תחושה של בטחון.
לא יודע אם יוצא לכם להסתובב גם בשעות החשיכה בסביבה העירונית החדשה, אבל תאורת הלדים מרגישה כמו פלש של מצלמה קבוע לתוך האישון. זה כל כך חזק, ולא משנה באיזה גובה התאורה נמצאת, זה מרגיש נקודתי כמו אור יום.

אור מלאכותי העלה את רמות בהירות הלילה בכמעט 10%.
יותר מ-80% מאוכלוסיית העולם חווה זיהום אור בכל לילה.

אז דעו לכם שהאור של תאורת הלד נמצא קשור ל:

1. סרטן
   • סרטן ריאות, שד, מעי גס ופרוסטטה) [1][2][3][4].
     • *** תוספת מרץ 21
       מחקר מסוג מטא אנליזה הכולל 14 מחקרים שנעשו ב-7 מדינות בין השנים 2001-2020, פורסם במהדורת מרץ בג'ורנל Science of The Total Environment כלל את כל המחקרים התצפיתיים בהם משתנה החשיפה היה אור מלאכותי בסביבות פנים וחוץ בהקשר לסרטן השד.
       המחקר מצא שחשיפה לאור מלאכותי בחוץ נקשרה לסיכון גבוה יותר לסרטן השד ב 12% ו-13% בתוך הבית.
     • *** תוספת פברואר 21
       מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין רמות גבוהות יותר שנמדדו בלוויין של אור לילה לבין סיכון מוגבר לסרטן השד ואחרים. מכיוון שחלק מסרטן השד עשוי לחלוק בסיס שכיח תלוי הורמונים עם סרטן בלוטת התריס, צוות חוקרים ממרכז מדע הבריאות באוניברסיטת טקסס בבית הספר לבריאות הציבור ביוסטון, חיפש קשר בין אור בלילה להתפתחות סרטן בלוטת התריס בקרב משתתפים במחקר הדיאטה והבריאות NIH-AARP, שגייס מבוגרים אמריקאים בגילאי 50 עד 71 בשנים 1995-1996. החוקרים ניתחו נתוני תמונות לוויין בכדי להעריך את רמות האור בלילה בכתובות המגורים של המשתתפים, והם בחנו מאגרי מידע ברישום של סרטן כדי לזהות אבחנות של סרטן בלוטת התריס עד שנת 2011.את ממצאיהם פרסמו בפברואר 21 בג'ורנל CANCER.
       בקרב 464,371 משתתפים שאחריהם עקבו במשך 12.8 שנים בממוצע, אובחנו 856 מקרים של סרטן בלוטת התריס (384 בקרב גברים ו- 472 בקרב נשים). בהשוואה לחמישון האור הנמוך ביותר בלילה, לחמישון הגבוה ביותר היה קשר עם סיכון גבוה ב -55% לפתח סרטן בלוטת התריס. והיא הייתה חזקה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים. אצל נשים, הקשר היה חזק יותר לסרטן מקומי ללא שום סימן להתפשטות לחלקים אחרים בגוף, ואילו בקרב גברים הקשר היה חזק יותר בשלבים מתקדמים יותר של סרטן.
       החוקרים לא חקרו את המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין אור בלילה לסרטן בלוטת התריס, אך הם ציינו כי אור בלילה מדכא מלטונין, בעל חשיבות בוויסות פעילות אסטרוגן שעשוי להיות בעל השפעות חשובות נגד הגידול. כמו כן, אור בלילה עלול לגרום לשיבוש השעון הביולוגי של הגוף, המהווה גורם סיכון לסוגים שונים של סרטן.
   • סרטן מסוג מלנומה של העין (Uveal Melanoma) [1].
2. בריאות העין: פוגע בראייה [1], גלאוקומה. תסמונת העין היבשה
3. משבש את התדרים במוח ומפריע בייצור הורמונים החשובים לנו בכל שעות היום, על כך כתבתי בפוסט: "חשיפה לאור השמש – ואור כחול".
4. פוגע בשעון הביולוגי שלנו ויוצר הפרעות שינה [2].
   • במחקר שפורסם בנובמבר 24 בכתב העת JAMA Network Open, חוקרים סיניים חקרו את הקשר בין חשיפה לאור מלאכותי בלילה (ALAN) לבין שכיחות נדודי שינה בסין.
     המחברים מציינים שזיהום האור, המונע על ידי תאורה מלאכותית, גדל במהירות, כאשר סין חווה גידול שנתי של למעלה מ-6% באור הלילה. וש-ALAN נמצא במחקרים קודמים משבש את המקצבים הצירקדיים, מעכב ייצור מלטונין ומפחית את איכות השינה, מה שעלול לתרום גם לדיכאון, נדודי שינה והפרעות מטבוליות.
     כדי לקבוע אם חשיפה לאור מלאכותי בלילה קשורה לסיכון מוגבר לנדודי שינה, הם השתמשו בנתונים מהמדיה החברתית הסינית-Weibo, עם 257 מיליון משתמשים פעילים מדי יום. איסוף הנתונים נעשה על ידי פלטפורמת Scrapy וסיווג הפוסטים הרלוונטיים בוצע באמצעות תוכנת XGBoost. החוקרים מציינים שלהבדיל משיטות קלאסיות לאיסוף נתוני נדודי שינה (שאלונים, קודי אבחון, סקרים טלפוניים), הם בחרו להשתמש בפוסטים ברשתות חברתיות מכיוון שהם מאפשרים פחות הטיית זיכרון ומגבלות אחרות לכימות השפעת האור המלאכותי חשיפה לילית.
     תמונות לוויין לכימות האור נלקחו מה-National Aeronautics and Space שסיפקו הערכות עוצמה יומיות ברזולוציה של 500 מטר, מה שאפשר לנתח חשיפת ALAN ברמה פרטנית.
     שכיחות נדודי השינה חושבה כמספר הפוסטים הקשורים לנדודי שינה לכל 10,000 משתמשים.
     החשיפה לאור מלאכותי נמדדה בננו-וואט לסנטימטר בריבוע (nW/cm2/sr).
     בסופו של דבר המחקר ניתח 1,633,151 פוסטים ברשתות חברתיות מ-336 ערים בסין, עם 1,147,583 פוסטים שזוהו כקשורים לנדודי שינה לאחר עיבוד הנתונים היסודי. החשיפה היומית ל-ALAN נעה בין 3.1-221.0 (nW/cm²/sr). כאשר לכמעט שני שלישים מהערים היו רמות חשיפה ל-ALAN בין 10-80 nW/cm²/sr.
     החוקרים גם חילקו את רמות החשיפה ל-4 רבעונים.
     במהלך תקופת המחקר חשיפה ל-ALAN הפגינה דפוס מובהק לפוסטים הקשורים לנדודי שינה בכל תתי הקבוצות., עם עוצמות גבוהות יותר שנצפו באזורים מזרחיים ובמרכזים עירוניים, בעיקר בבירות מחוזיות וערים מפותחות כלכלית.
     לאחר התאמה למשתנים מרובים, הקשר הראה שעל כל עלייה של 5 nW/cm²/sr חלה עליה של 0.377% בשכיחות של נדודי שינה. בניתוח הרבעוני נמצא שבהשוואה לרבעון הראשון, ערים שנחשפו לרבעון השני, השלישי והרביעי הפגינו עליות של 0.569%, 1.383% ו-4.320% בהתאמה.
5. השפעות מטבוליות: סוכרת, השמנה ולחץ דם.
6. הנזק של חשיפה לאור כחול מוחמר עם הגיל וגם עשויה להאיץ את ההזדקנות.
   • חשיפה לאור כחול בילדות עשויה להאיץ התבגרות מינית
7. הקשר בין חשיפה לאור מלאכותי והפרעות נפשיות.
8. אור כחול מלאכותי (תאורת לד) מעלה סיכון לשבץ.
9. זיהום אור נקשר עם אלצהיימר.

אפקט אקולוגי – פגיעה בחרקים ובחקלאות

• על זה בדיוק מדבר המחקר שפורסם בינואר 2019 בג'ורנל האקולוגי ESA.
  מכירים את זה שחרקים נמשכים לאור?
  אלה חרקי הלילה ממשפחת הפרפראים (רובם עשים אך לא רק). דוחים ככל שיהיו, יש להם משמעות אקולוגית… לא סתם רואים אותם בלילה. הם חרקי לילה, ותפקידם בין היתר להמשיך את פעילות הדבורות ושאר חרקים בהאבקת הפרחים. והאור מונע זאת מהם..
  המחקר מראה שגם כיבוי אורות מוחלט לכמה שעות בודדות לא רק חוסך חשמל ואנרגיה וזיהום, אלא גם מחזיר את ההתנהגות הטבעית של אותם עשים, האבקת פרחים!
  אז אולי במקום כל הלילה, אפשר להסתפק בתאורה עד חצות ובסוף שבוע עד 01:00-02:00.
  וזה יחסוך עוד קצת מהצרות שהקדמה עושה.
  כמו הרבה דברים, איזון זה שם המשחק.
• *** תוספת מרץ 21
  אור מלאכותי בלילה גורם להשפעות שליליות על הישרדותם ורבייתם של אורגניזמים ליליים. אור מלאכותי בלילה מפריע לתהליכים אקולוגיים חיוניים כגון האבקת לילה של צמחים על ידי חרקים ליליים, אשר עשויה להיות השלכות על יבול החקלאות ועל רבייה של צמחי בר.
  מדענים מאוניברסיטת ציריך ואגרוסקופ הוכיחו כעת לראשונה כי אור מלאכותי בלילה משפיע לרעה גם על התנהגות האבקה של חרקים בשעות היום. בניסוי הם השתמשו בפנסי רחוב מסחריים כדי להאיר קהילות מאביקים צמחיים טבעיים במהלך הלילה על שש כרי דשא טבעיים. שש כרי דשא טבעיים אחרים נותרו חשוכים. צוות המחקר ריכז את ניתוחו על 21 מיני צמחים המופיעים באופן טבעי וחרקים ממשפחת הזבוביים וחיפושיות.
  את הממצאים פרסמו במרץ 21 בג'ורנל nature communications והם מצביעים על כך שאור מלאכותי בשעות הלילה משנה את מספר האינטראקציות בין צמחי מאביקים בשעות היום.
• ***תוספת נובמבר 21
  ההבחנה בין יום ולילה, אור וחושך, היא יסוד עיקרי לחיים עלי אדמות. אבל בני האדם, כ"יצורי" היום החוששים מהחושך, משבשים את הסדר הטבעי הזה: הם מייצרים אור מלאכותי שמרחיק את החושך ומאפשר להמשיך בפעילותם בלילה. כיום יותר מ-80% מאוכלוסיית העולם חיים תחת זיהום אור, וההיקף הכולל של ALAN עולה ב-5% מדי שנה. ALAN משפיע לרעה על הסביבה ומשפיע על התנהגויות טבעיות התפתח במשך מיליוני שנות אבולוציה. ALAN משפיע על אורך ואיכות השינה של בעלי חיים רבים, מוביל לתמותה גבוהה ומשנה את מחזורי הפעילות של יצורים רבים. לדוגמה, חיפושיות זבל, המנווטות באמצעות שביל החלב, מאבדות את דרכן. כאשר זיהום האור גובר; צבי ים בוקעים מחפשים את פני השטח הבהירים ביותר באופק – כביכול הים, ומגיעים במקום זאת לטיילת הסמוכה; אם להזכיר רק שתי דוגמאות מני רבות.
  מחקר משותף שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה שפורסם בספטמבר 21 בג'ורנל Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences גילה כי חשיפת צרצרים זכרים לאור מלאכותי בלילה (ALAN) עלולה לפגוע במחזורי הפעילות שלהם.
  לטענת החוקרים, ציוץ לילי הוא דרכו של הזכר לקרוא לנקבות לבוא ולהזדווג עמו, ושיבושו עלול להפריע לתהליכי הרבייה ואף לסכן את המין כולו.
  החוקרים מציינים שמחקרים קודמים ברחבי העולם הראו שזיהום אור מזיק למינים רבים של בעלי חיים וצמחים. החוקרים קוראים להפחית ככל האפשר את ALAN כדי לאפשר דו קיום בסביבת הלילה.
  במחקר הנוכחי החוקרים בחנו את השפעת זיהום האור על צרצר השדה, חרק לילי שניתן לשמוע את ציוציו בלילות של סוף הקיץ – כאשר הזכרים קוראים לנקבות להזדווג איתם. הצרצור הקורא לנקבות, מתרחש בשקיעה ובלילה, ומסתיים בבוקר.
  החוקרים חשפו את צרצרי השדה ל4 רמות שונות של ALAN ועקבו אחריהם לאורך כל החיים (מביצה ועד שלב בוגר). הם גילו שצרצרים שנחשפו ל-12 שעות של אור ואחריהם 12 שעות של חושך הציגו מקצבי פעילות מחזוריים של 24 שעות: הם התחילו לצייץ כשהאורות כבו והפסיקו כשהאורות הודלקו שוב. צרצרים שחוו תאורה חלקית בתקופות החשיכה איבדו את הקצב הטבעי שלהם ואת הסנכרון עם הסביבה שלהם: 80% עקבו אחר מחזור פנימי אינדיבידואלי, ו-5% איבדו את כל הקצב. צרצרים שנחשפו לאור קבוע 24/7 פיתחו מחזוריות משלהם (71%) או איבדו את כל הקצב (29%). הממצאים הצביעו על כך שהעלייה ב-ALAN במעבדה גורמת לאובדן קצביות הן ברמת הפרט והן ברמת האוכלוסייה.
  החוקרים מציינים שהמחקר מוכיח שצרצרים שמחזור האור-חושך שלהם מופרע מתנהגים כמו בני נוער בחופשה: פעילים או ישנים לפי השעון הפנימי שלהם או חסרי כל קצב. למעשה, זיהום האור הנגרם על ידי המין האנושי משפיע על צרצר השדה. מעורר אובדן סנכרון בתוך הפרט, ברמת האוכלוסיה ובין האוכלוסיה והסביבה. הממצאים שלנו על שינויים הנגרמות על ידי ALAN בדפוסי הצרצורים עלולים לפגוע ברבייתם.
  התוצאות הללו תואמות מחקרים אחרים המדגימים את ההשפעות הקשות של רמות נמוכות של ALAN על הטבע. לכן הם פונים לאזרחים לעזור להגן על הסביבה שלנו על ידי כיבוי האורות בחצרות האחוריות שלנו, במרפסת, בחניונים ובכל מקום אפשרי, כדי להחזיר את הלילה ואת שביל החלב לחיינו ולאפש דו קיום לילי עם היצורים שסביבנו.
  https://english.tau.ac.il/news/light-pollution-crickets
• מדענים סיניים מצאו שחשיפה לרמות גבוהות של אור מלאכותי בלילה גורמת לעלי העץ להיות קשיחים יותר כך שחרקים לא יכולים לאכול מהם, מה שמאיים על שרשראות המזון העירוניות – שפע נמוך יותר של חרקים אוכלי עלים עשוי לגרום לשפע נמוך יותר של חרקים טורפים ולשפע נמוך יותר של ציפורים אוכלות חרקים וכן הלאה. ואכן נצפתה ירידה גם של ציפורים בעשורים האחרונים וגם של חיות גדולות יותר בהמשך שרשרת המזון).
  ממצאי המחקר שלהם פורסמו באוגוסט 24 בכתב העת Frontiers in Plant Science.
  החוקרים מסבירים שהם שמו לב שבהשוואה למערכות אקולוגיות טבעיות, עלי עצים ברוב המערכות האקולוגיות העירוניות מראים בדרך כלל סימנים מועטים לנזק של חרקים. כמו כן הם חשדו שצמחים שחווים רמות גבוהות של אור מלאכותי יתמקדו בהגנה ולא בצמיחה, וייצרו עלים קשים יותר עם יותר תרכובות הגנה כימיות. כדי לבדוק זאת, הם בחרו שני מינים נפוצים של עצי רחוב בביג'ינג: מילה פנסילוונית (Green Ash) וסופורה יפנית בכותית (Japanese pagoda). הם זיהו 30 אתרי דגימה המרוחקים בערך 100 מטרים על כבישים ראשיים המוארים בדרך כלל כל הלילה. כדי לקבוע את רמת החשיפה לתאורה מלאכותית, הם מדדו עוצמת הארה בכל אתר. כמעט 5,500 עלים נאספו והוערכו תכונות שעלולות להיות מושפעות מאור מלאכותי, כמו גודל העלים, קשיחותם, תכולת המים ורמות של חומרים מזינים והגנות כימיות. כאשר עלים גדולים מהרגיל מעידים על משאבים שהוקצו לצמיחה, בעוד קשיחות ורמות גבוהות יותר של הגנות כימיות כמו טאנינים יעידו על משאבים שהוקצו להגנה. בינתיים, רמות גבוהות יותר של מים וחומרים מזינים מעידות על תזונה איכותית יותר כדי לפתות אוכלי עשב.
  עבור שני מיני העצים, רמות גבוהות יותר של אור מלאכותי פירושו עלים קשים יותר. ככל שהעלה קשה יותר, כך ראו פחות עדויות לחרקים. ככל שהאור חזק יותר, כך המדענים נתקלו בתדירות גבוהה יותר בעלים שלא הראו כלל סימנים של אוכלי עלים.
  עצי הסופורה היפנית שנחשפו ליותר אור מלאכותי היו רמות נמוכות יותר של חומרים מזינים כמו זרחן והיכן שעלי הסופורה היפנית היו עם יותר חומרים מזינים, היתה יותר התרחשות חרקית.
  החוקרים שומרים על צניעות ומבהירים שהתחום עדין בחיתוליו ושייתכנו מנגנונים אחרים שיכולים להשפיע על ירידה בכמות ומגוון החרקים למשל שיותר אור יכול להפוך את החרקים לגלויים יותר לטורפים שלהם. ייתכן שעצים שנחשפו לאור מלאכותי בלילה עשויים להאריך את משך הפוטוסינתזה שלהם ושהעצים יקצו חלק גדול יותר של משאבים לתרכובות מבניות, כגון סיבים, מה שעלול להוביל לעלייה בקשיחות העלים. יחד עם זאת זה לא משנה את העובדה שכמות החרקים יורדת והאור הסינטטי הוא האחראי.
  https://www.eurekalert.org/news-releases/1052026

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים