מיקרופלסטיק – "מזון" מהים

אומרים שמזון מהים הוא בריא לנו, זה נכון, לפחות היה נכון, עד שהאדם השתלט גם על הימים והאוקינוסים ועל זה הוסיף את החומר הכי מזיק לאקולוגיה העולמית בכלל והימית בפרט – הפלסטיק!!!

מחקר פורץ דרך שפורסם בנובמבר 18 בכתב העת Environmental Science and Technology הראה שלוקח מספר שעות עד שמיליארדי ננו-חלקיקי פלסטיק דקים מוטבעים בכל האיברים העיקריים של אורגניזם ימי (רכיכיות) שנמצאות בתפריט של אוהבי Sea-food.
במחקר הנוכחי ראו שלאחר שש שעות חשיפה במעבדה, מיליארדי חלקיקים בגודל 250 ננומטר הצטברו במעיים שלהם. כמו כן חלקיקים קטנים יותר בגודל 20 ננומטר התפזרו בכל הגוף כולל הכליות, הזימים, השרירים ואיברים אחרים.

החוקרים מסבירים שעבור הניסוי הזה, הם היו צריכים לפתח גישה מדעית חדשה לחלוטין. הם יצרו ננו-חלקיקים מפלסטיק במעבדות שלהם ושילבו תווית כדי שיוכלו להתחקות אחר החלקיקים בגוף הצדפה בריכוזים רלוונטיים לסביבה. והתוצאות הראו לראשונה כי "ננו-חלקיקים יכולים להיספג במהירות על ידי אורגניזם ימי, וכי תוך שעות ספורות הם מתפזרים על פני רוב האיברים העיקריים".
צהחינת החוקרים מדובר ב"מחקר פורץ דרך, הן מבחינת הגישה המדעית והן מבחינת הממצאים שכן הצדפות נחשפו לננו-חלקיקים רק לכמה שעות, ולמרות שהן הועברו לתנאים נקיים, עקבות עדיין היו קיימים מספר שבועות לאחר מכן".

*** כמה חלקיקים נקלטים בסביבה ימית מלאה בפלסטיק לאורך חיי הרכיכות? ***

במחקר החוקרים חשפו את הצדפות לכמויות של ננופוליסטירן מסומן רדיואקטיבי בפחמן ולאחר שש שעות, נעשה שימוש באוטורדיוגרפיה כדי להראות את מספר החלקיקים הנמצאים באיברים וברקמות.
זה שימש גם כדי להדגים שחלקיקי 20 ננומטר כבר לא ניתנים לזיהוי לאחר 14 ימים, בעוד שחלקיקים של 250 ננומטר לקח 48 ימים להיעלם.

"השימוש החדש בחלקיקי פלסטיק מתויגים רדיואקטיביים שחלו בפלימות' מספק את העדויות המשכנעות ביותר עד כה על רמת הספיגה של חלקיקי פלסטיק באורגניזם ימי"
https://www.plymouth.ac.uk/news/billions-of-nanoplastic-particles-accumulate-in-tissues-of-marine-organisms-within-six-hours

סריקה המראה חלקיקים שהצטברו בתוך הזימים של הצדפת (GI), הכליה (K), הגונדה (GO), המעי (I), הלבלב הכבד (HP) והשריר (M)

*** תוספת ינואר 24
החלקיקים הזעירים שזולגים מבגדים, אריזות ומוצרי פלסטיק אחרים נבלעים בדגים שאנשים אוכלים, על פי מחקר חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Portland State.
החוקרים התבססו על מחקר קודם שלהם מנובמבר 19 שבחן את השכיחות של מיקרו-פלסטיק בסוגים שונים של צדפות ובמחקר הנוכחי הם הפנו את המיקוד לדגים וסרטנים הנאכלים על ידי בני אדם.
הצוות כימת חלקיקים אנתרופוגניים – חומרים שהופקו או שונו על ידי בני אדם, שמצאו ברקמה האכילה של שישה מינים בעלי חשיבות כלכלית או תרבותית באורגון: ורדון שחור, לינגקוד, אלתית גמלונית ממשפחת הסלמון, הרינג, צמד פסיפי ושרימפס ורוד.

הם השוו ריכוזי חלקיקים על פני רמות הזנה והאם מיקומם בשרשרת המזון השפיע על מה וכמה מזהם את הרקמה האכילה שלהם וכן האם היו הבדלים בדגימות שנרכשו ישירות מכלי דיג לעומת אלו מסופרמרקטים וספקי פירות ים.

המחקר, שפורסם בכתב בדצמבר 24 בכתב העת Frontiers in Toxicology, מצא 1,806 חלקיקים חשודים על פני 180 מתוך 182 דגימות בודדות.
בין המינים שנדגמו, השרימפס הניזון ממש מתחת לפני המים, היה בעל הריכוז הגבוה ביותר של חלקיקי פלסטיק ברקמות האכילות שלהם.

נראה שהאורגניזמים הקטנים יותר בולעים יותר חלקיקים אנתרופוגניים לא מזינים. החוקרים משערים ששרימפס ודגים קטנים, כמו הרינג, אוכלים פריטי מזון קטנים יותר כמו זואופלנקטון, וחלקיקים אנתרופוגניים אלו עשויים להידמות לזואופלנקטון וכך להיקלט על ידי בעלי חיים הניזונים מזואופלנקטון.

"זה מאוד מדאיג שנראה שמיקרופייבר עוברים מהמעיים לרקמות אחרות כמו שריר"

"הפרויקט הזה קבע נתוני בסיס קריטיים עבור בעלי עניין בתחום הדיג והדגיש עד כמה אנחנו עדיין לא יודעים על מזהמי המיקרו פלסטיק הנפוצים הללו"

"מה שאנחנו מוציאים לסביבה בסופו של דבר חוזר לצלחות שלנו"

https://www.pdx.edu/news/microplastics-widespread-seafood-oregonians-eat-psu-study-finds

ראו גם:
כימיקלים נצחיים (PFAS) במאכלי ים.
אכילת דג מים מתוקים אחד שווה לחודש של שתיית מים מבחינת רמות של "כימיקלים נצחיים".
האם דגי ים צפוניים טובים לנו.

אז העולם מבין ולא עושה למעשה כלום כדי למנוע קטסטרופה. כבר לא מדובר במשהו נישתי. זה דורש חלופות טבעיות והמנעות ככל הניתן משימוש ורכישת פלסטיק.

לשמחתי יש גם אנשים שמבינים עניין ומפתחים יותר חקלאות ימית שקשורה לאצות וזה בעל חשיבות גדולה הן לאקולוגיה והן לבריאות שלנו.
הן מספקות כמעט כל ויטמין, מינרל, אנזימים וחומצות אמינו חיוניות. ואחד הדברים החשובים לנו ושמקורו כמעט בלעדית, מהים. הלא הוא היוד, שחשוב בין היתר לפעילות תקינה של בלוטת התריס ומטבוליזם. נפוץ במיוחד באצות היפניות (היז'יקי, וואקמה, ארמה, נורי) שמגיעות אלינו בעיקר בצורתם היבשה.
אבל לא רק בהן… מי שרוצה להתנסות גם באצות טריות תוצרת הארץ, חברת סיקורה מגדלת את אצות האולווה והגרצילריה, במכמורת וניתן להשיגן גם בחנויות הטבע במקפיאים. מוסיף טעם ואיכות תזונתית, למרקים ותבשילים נוספים.

יש גם אצות מיקרוסקופיות, שמכילות אומגה 3 ואפילו מהשרשראות הארוכות (EPA ו-DHA) שחשובות גם למוח ולהולכה העצבית, לעיניים ולפרוסטטה, אותן ניתן להשיג כתוסף מזון.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה