אקנה – מה צריך לבדוק

העור הוא האיבר הגדול ביותר של גוף האדם. יש לו מספר תפקידים, כולל ויסות טמפרטורה (הזעה), שליטה באיבוד מים והגנה מפני מזהמים חיצוניים.
בעור יש גם חומצות שומן (ליפידים) החיוניות לתפקוד העור. הפרעות לליפידים אלו עלולות להוביל למצבי עור כגון אקזמה ופסוריאזיס.
על העור חיים גם מגוון אורגניזמים המכונה מיקרוביום (חיידקים, ארכאונים ועוד) בדומה למערכת העיכול וגם להם משמעות לחיוניות של העור.

גיל ההתבגרות (והאמת לא רק) היא תקופה שהנראות החיצונית מאוד חשובה לחלק ניכר מבני הנוער. ואחד הנושאים היותר מפריעים הם הפצעים שיוצאים החוצה. לפעמים מדובר בסתם פצעים מפרישים ולעתים מדובר באקנה, שזה מלווה בדלקת של בלוטות החלב או זקיקי השערות, בדרך כלל גם בעל קשר ישיר לחוסר איזון בטסטוסטרון.
אקנה וולגריס משפיע בעיקר על מתבגרים ומבוגרים צעירים. הוא נפוץ ב-80-100% אצל אנשים בגילאי 11-30, ובכך משפיע על כ-9% מאוכלוסיית העולם.
אקנה מופיעה עם נגעים דלקתיים ולא דלקתיים, כגון פפולות, פוסטולות וקומדון, עם צורות קליניות שונות המסווגות לפי חומרת הנגע. מיקרו-הסתיידויות מעורבות בהיווצרות נגעים עקב הפרעות הורמונליות, הפרשת חלב והפרעות קרטיניזציה (ייצור עודף של קרטין).
אקנה חמורה יכולה להוביל לצלקות ולהיפרפיגמנטציה, ובכך להשפיע באופן משמעותי על רווחתם ואיכות החיים של אנשים שנפגעו.

התרופות הכימיות שניתנות לנושא זה הן קשות ופוגעות בהרבה רבדים כאשר העיקרי הוא הכבד. והתכשירים היעודיים לטיפול מקומי מסוכנים גם כן.

זה שחיידק נמצא באזור לא אומר שהוא הגורם

ברפואה מייחסים לחיידקים השפעות מזיקות שכן הם מופיעים ברמות גבוהות כאשר יש מחלה. אין זה אומר שהם אלה המייצרים את הבעיה רק בגלל שהם מופיעים במוקד הבעיה. אמנם יש להם חלק בתסמינים הנוצרים, אך מחקרים מראים שיש להם קשר דווקא לבריאות המקום.
Cutibacterium acnes (C. acnes) הוא אחד ממיני החיידקים הנפוצים ביותר על מחסום העור^[1] וברפואה הוא נחשב כבעל תפקיד מרכזי בהתפתחות אקנה ולכן אחד הטיפולים העיקריים הוא מתן אנטיביוטיקה. עם זאת, ישנם מחקרים שמראים גם ש-C. acnes עשויה לתרום להומאוסטזיס של מחסום העור^[2] בין היתר על ידי ייצור שומנים^[3]. כלומר ישנה תפיסה שגויה סביב אקנה וולגריס שכל הליפידים, השומנים או השמנים על עור האדם הם רעים ומחמירים את האקנה. תפיסה שגויה זו מתרחבת גם ל-C. acnes, שם מאשימים את החיידק הזה באקנה, אך הוא לא זוכה ליתרונות הבריאותיים שהוא מספק לעור האדם.
מחקר שפורסם באוגוסט 23 בכתב העת Microbiology מחזק את כל האמור לעיל. במחקר חוקרים מאוניברסיטת San Diego, חשפו קרטינוציטים (התאים העיקריים בשכבה העליונה של העור – אפידרמיס) לסוגים שונים של חיידקים המצויים על עור האדם. ונמצא שמכל החיידקים שנבדקו, C. acnes לבדו עורר עלייה בייצור השומנים בין תאי העור. הוא העלה את רמות השומנים פי שלושה, כולל כולסטרול, חומצות שומן חופשיות וטריגליצרידים. כל אחד מהשומנים הללו ממלא תפקיד מפתח בהגנה על מחסום העור.
מבדיקות נוספות, החוקרים מצאו כי העליות נבעו בעיקר מייצור של חומצה פרופיונית, שהיא אחת מחומצות שומן קצרות שרשרת המגנות עלינו מפני מחלות בין היתר על ידי ויסות רמות דלקת.
בהמשך ביקשו החוקרים לראות כיצד C. acnes מגביר ייצור חומצה פרופיונית. באמצעות סדרה של בדיקות גנטיות, הם גילו שהחומצה מגבירה את ייצור השומנים באמצעות מסלול איתות PPAR-alpha, קולטן הורמון המווסת את רמות ההחמצון וההובלה של חומצות שומן. C. acnes הגביר את סינתזת השומנים בתאי העור – במיוחד של טריאצילגליצרולים, שמתפרקים לאחר מכן לחומצות שומן המשמשות כמבשרים לסרמידים, ליפידים הממלאים תפקיד מכריע בבריאות מחסום העור. כלומר הם שומרים על העור שלנו רך, לח ומתפקד כמחסום.
https://theconversation.com/acne-bacteria-trigger-cells-to-produce-fats-oils-and-other-lipids-essential-to-skin-health-new-research-211861

הגורמים האפשריים לאקנה

אנחנו כבר מבינים שמזהמים תעשייתים הם חלק עיקרי בהיווצרות מחלות ולכן:
מומלץ להמנע ממוצרי חלב שמעודדים התפרצות אקנה.
מומלץ להמנע ממזונות מעובדים (תזונה מערבית)[1][2][3].
מומלץ להמנע ממשבשי אותות אנדוקרינולוגיים PFAS, BPA, מעכבי בעירה, פתלאטים, דיוקסין, חומרי הדברה [1[[2][3].

החלק של התזונה

השפעות תזונתיות על התפתחות אקנה החלו להבדק בשנים האחרונות. מחקר שפורסם במאי 24 בכתב העת Nutrients מסקר את הקשר בין תזונה לאקנה.
החוקרים מציינים ששכיחות גבוהה יותר של אקנה נצפית באוכלוסיות מערביות מאשר באוכלוסיות לא מערביות עקב הבדלים תזונתיים. הדיאטות המערביות מתאפיינות בעיקר ברמות נמוכות של חומצות שומן מסוג אומגה 3 וצריכה מוגברת של פחמימות מזוקקות, מוצרי חלב, שוקולד ושומנים רוויים, כל אלה מקדמים דלקת ושינויים מטבוליים באמצעות ביטוי של TLRs) Toll-like receptors) המזהים ומגיבים לפתוגנים, ציטוקינים כגון (IL-1B) ו- (IL-17A) ולהתרבות יתר של קרטינוציטים – התאים הנפוצים ביותר באפידרמיס (השכבה החיצונית של העור).

דיאטות בעלות אינדקס גליקמי גבוה וצריכת חלב גבוהה קשורות גם לרמות גבוהות של הורמונים המעורבים בפתוגנזה של אקנה, כגון: גורם גדילה דמוי אינסולין-1 (IGF-1) ואינסולין. החוקרים מסבירים שהיפראינסולינמיה, הנובעת מדיאטות GI גבוהות, ממריצה את סינתזת IGF-1 בכבד ובעקבות זאת מעודדת שגשוג תאי חלב וליפוגנזה (התהליך בו גלוקוז וחומרים אחרים שנגזרים מפחמימות במזון הופכים לחומצות שומן בגוף). כמו כן אינסולין ו-IGF-1 מובילים להפעלת חלבון שנקרא (mTORC1) המעודד הגדלת בלוטות החלב, סינתזת שומנים ושגשוג קרטינוציטים.

החוקרים מציינים גם שחריגות במיקרוביום המעי, אשר נגרמות על ידי תזונה (מעובדת, מסוכרת, פחמימות פשוטות), מחמירות עוד יותר פתוגנזה של אקנה באמצעות חוסר ויסות מסלול (mTOR) והגברת חדירות מחסום המעי.

החוקרים מציינים מספר מקורות תזונתיים שנקשרו עם אקנה או החמרת אקנה:

• חלב ומוצריו, במיוחד אלו העשירים בחלבון מי גבינה וקזאין, נקשרו עם רמות IGF-1 מוגברות. חלב פרה מכיל גם מבשר הורמון שמומר לדיהידרוטסטוסטרון (DHT) בבסיסי השיער בעור הגורם לאקנה.
• צריכת שוקולד עשויה להיות קשורה להחמרה בתסמיני אקנה, ככל הנראה בגלל הסוכר, החלב והרכב השומן שבו. ולמרות ועל אף נוגדי החמצון הרבים שיש בו.
• חומצות שומן רוויות וטרנס, שומנים מהחי ושומנים צמחיים מוקשים מעורבים בפתוגנזה של אקנה. שומנים אלו יכולים לעורר ייצור ציטוקינים פרו-דלקתיים ולהפעיל מסלולי איתות כמו mTORC1, ובכך להוביל לייצור מוגבר של סבום ודלקת עורית.
• צריכת אלכוהול, צריכה מופרזת של מלח ומזונות בעלי GI גבוה כמו חטיפים מלוחים, ביצים, משקאות קלים, תירס, ממתקים ודיאטות עתירות גלוטן נקשרו גם הם להחמרה באקנה.

*** תוספת יולי 24 – תזונה מבוססת צומח עשירה באומגה 3.

מוצרי טיפול באקנה נפוצים המבוססים על בנזואיל-פרוקסיד אינם יציבים ומייצרים בנזן

דברים שחשוב לוודא שנמצאו מועילים:

1. אבץ: גרעיני דלעת, זרעי המפ, צנוברים, קשיו, גרעיני חמניות; קוואקר, כוסמת, אמרנט, קינואה ודגנים מלאים; אזוקי, טופו, עדשים, ושאר קטניות.
   ויטמין E: אבוקדו, קיווי, פטל שחור, מנגו, חמוציות, בטטה, אספרגוס, ברוקולי, דלעת, גזר
   זרעי חמניות, שקדים, לוז, צנוברים, ברזיל, טופו, בוטנים, שעועית שחורה, לבנה ושאר קטניות.
   ויטמין A: בטטה, דלעת, גזר, תרד, קייל, גוג'י, משמש, מלון, אפרסק, אשכוליות, פיטנגו.
2. ויטמין D – חשיפה לשמש, פטריות (קרימיני, פורטובלו, שיטקי, לבנות).
   • במחקר Evaluation of serum vitamins A and E and zinc levels according to the severity of acne vulgaris מראים שישנו קשר בין אקנה לחסרים של ויטמין A, E ואבץ, ושתוספת שלהם בתזונה וכתוסף, נמצא שמשפר את מצב האקנה בצורה טובה.
   • במחקר The Clinical Effects of Zinc as a Topical or Oral Agent on the Clinical Response and Pathophysiologic Mechanisms of Acne: A Systematic Review of the LiteratureX מראים את היכולת של האבץ כאנטי בקטריאלי, אנטי דלקתי ואת היכולת שלו להפחית את יצור בלוטת החלב.
     מאמרים נוספים שמקשרים בין אבץ לאקנה [1][2][3][4][5][6][7][8].
   • במחקר Propionibacterium acnes Induces an IL-17 Response in Acne Vulgaris that Is Regulated by Vitamin A and Vitamin D3 מראים שלויטמין D ו- A יש השפעה על תאי לימפוציטים מסייעים מסוג (Th17ׂׂ) להם תפקיד חשוב בהפעלת המערכת החיסונים וההורמונלית וגם בהקשר של אקנה.
   • במחקר Comparison of Vitamin D Levels in Patients with and without Acne: A Case-Control Study Combined with a Randomized Controlled Trial מראים קשר בין מחסור של ויטמין D בדם לאקנה.
3. שמן המפ לבליעה ושימוש חיצוני יעיל להמון בעיות עור לרבות אקנה, שמן המפ מכיל גם אומגה 3 בעל פעילות חשובה לאקנה [1][2][3][4][5].
4. שמן קצח לבליעה ושימוש חיצוני יעיל להמון בעיות עור לרבות אקנה [1][2].
5. שמן קוקוס לבליעה ושימוש חיצוני יעיל להמון בעיות עור לרבות אקנה.
6. ג'ל אלוורה מכיל רכיבים כנגד חיידקים מייצרי אקנה, מוריד רמות דלקת, עוזר לעור מגורה ומחלים פצעים [1][2][3][4]. באלוורה רכיבים ספציפיים כנגד אקנה: (lupeol, salicylic acid, urea nitrogen, cinnamic acid, phenols, and sulfur) [5].
7. שמן עץ התה בשימוש חיצוני יעיל כנגד מגוון בקטריות שמייצרות אקנה ומשפר תהליכי החלמה [1][2][3][4][5][6][7][8] ובמחקר ששולב עם פרופוליס ואלוורה הראה תוצאות טובות יותר מאנטיביוטיקה [9]
8. תמצית תה ירוק [1][2]. בתה ירוק יש רכיבים אנטי בקטריאלים מעודדי אקנה [3][4]. את התמצית ניתנת גם במריחה [5][6].
9. גדילן.
10. מחקר שמראה שמיצוי רימונים מכיל טנינים רבים כנגד אקנה ושימור עור בריא (פנימי וחיצוני) [1].
11. תזונה עשירה בנוגדי חמצון (β-קרוטן, ויטמין C, ויטמין E, סלניום, אבץ, ליגנאנים, פוליפנולים ופיטוסטרולים) [1].
12. פרוביוטיקה [1].
13. במחקר Aqueous extract of dried fruit of Berberis vulgaris L. in acne vulgaris, a clinical trial מראים גם את יכולתו של צמח הברברית מצויה (barberry) לעזור במקרים של אקנה ברמות בינוניות וחמורות.
14. ניהול מתחים שכן הם מחמירים את האקנה [1][2][3], גורמים למצב דלקת והפרשת שומן מבלוטות החלב [4][5] וגם מאטים את קצב ההחלמה של הפצעים [6].

מה עוד ניתן לעשות?
הבנו שסבון לא יכול להיות פתרון, כי הוא מוריד שומן ויחד איתו את החיידקים הטובים המגנים על מחסום העור. ולכן גם אנטיביוטיקה לא יכולה להיות פתרון וההיפך הוא הנכון. לכן חוקרים מבלגיה מחפשים גישה חלופית לאנטיביוטיקה: שימוש בפרוביוטיקה כדי לשנות את אוסף החיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים השוכנים על העור.
חוקרים מאוניברסיטת אנטוורפן מצאו דרך לשנות את המיקרוביום של העור ולהפחית את הדלקת באמצעות משפחה של חיידקים ידידותיים lactobacilli, קבוצה רחבה של חיידקים הקשורים בדרך כלל למעי, למערכת השתן והגניטליה. במחקר שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל Cell Reports Medicine, החוקרים מראים שזנים מסוג לקטובצילים גם משנים את המיקרוביום של העור בצורה חיובית וגם מפחיתים נגעי אקנה.
החוקרים מציינים שלקטובצילים הם חיידקים בטוחים ומועילים מתועדים היטב, המייצרים חומצה לקטית כמולקולה אנטי-מיקרוביאלית בעלת פעילות רחבה שיכולה לעכב את הצמיחה והפעילות של מגוון רחב של חיידקים מתחרים. הם גם יכולים לעתים קרובות להפחית דלקת בתנאים שונים.
במקרה של מחקר זה בחרו החוקרים 3 זנים של לקטובצילים: ל.רמנוסוס, ל. פלנטרום ול. פנטוסוס ויצרו קרם לפנים. הן במחקר פיילוט והן בניסוי אקראי מבוקר פלצבו, החוקרים ביקשו מאנשים עם אקנה קלה עד בינונית למרוח את הקרם על בסיס יומי. ההתערבות הפחיתה בהצלחה נגעים דלקתיים על עורם של הנבדקים. זה גם סידר את המיקרוביום העורי, בין השאר על ידי הפחתת השפע היחסי של סטפילוקוקוס, שהם חיידקים הנחשבים כמנציחים אקנה. גם לאחר שאנשים הפסיקו להשתמש בקרם, ההפחתה בתסמיני האקנה נמשכה מספר שבועות, מה שהוביל את החוקרים להאמין ששלושת החיידקים פועלת, לפחות חלקית, על ידי ויסות מערכת החיסון.

החוקרים הללו הם לא היחידים להבין את חשיבות המיקרוביום בעור הן להגנה והן לטיפול. מחקר ממרץ 15, יוני 15 וממאי 19 כבר הסבירו זאת בצורה טובה.

החוקרים לא יגלו את הפטנט שלהם, אבל בהחלט ניתן ליצור קרם לפנים ברכיבים טבעיים בלבד. מצאתי עבורכם מתכון טבעי עם כל שלבי ההכנה.
רכיבים להכנה:

• 1/3 כוס חמאת שיאה
• 1/8 כוס שעווה טבעית
• 1/4 כוס שמן חוחובה
• 1/3 כוס מי קוקוס
• 1/2 כוס ג'ל אלוורה
• כמוסה או 2 ובסך הכל עד 50-100 ביליון חיידקים

הוראות הכנה:

• ממיסים יחד את חמאת השיאה ושעוות דבורים בצנצנת זכוכית בתוך סיר קטן עם מים עד לכדי המסה ונותנים לתערובת להתקרר מעט.
• משלבים שמן חוחובה, מי קוקוס וג'ל אלוורה יחד בצנצנת.
• ערבבו את תערובת חמאת השיאה עם תערובת ג'ל האלוורה באמצעות מיקסר ידני – עשו זאת על ידי מיזוג תחילה של תערובת ג'ל האלוורה ולאחר מכן לאט את תערובת חמאת השיאה המומסת.
• ממשיכים עם הבלנדר הידני עד שנוצר תחליב והתערובת הופכת סמיכה ואוורירית.
• לוקחים מרית ומעבירים את הקרם לצנצנות נקיות (מורתחות) עם מכסה.
• זה הזמן להכניס את החיידקים הטובים. לערבב היטב.
• לאחסן במקרר (עד שנה).

*** הקרם יכול להתאים גם לטיפול במצבי עור כרוניים נוספים כמו אקזמה, פסוריאזיס ורוזציאה.
*** לחלופין, ניתן להוסיף את הקפסולות לקרם פנים טבעי שנקנה בחנויות הטבע (לא לשכוח לערבב היטב).

קרם פרוביוטי תוצרת בית זה עובד הכי טוב על עור מנוקה מראש שעדיין מעט לח. התחלה על ידי שטיפת הפנים שלך עם סבון עדין וטבעי ולאחר מכן לשטוף אותם ביסודיות במים פושרים. ליבש בעדינות, להשאיר מעט מים על העור. למרוח שכבה דקה של הקרם הפרוביוטי על כל הפנים (להיזהר מסביב לאזור העיניים העדין) ולאפשר לו זמן לחדור לגמרי לפני איפור (בבוקר) או לפני שהולכים לישון.

תמצית פרופוליס יכולה גם להשתלב כחלק מטיפול קוסמטי באקנה.
The results indicated that the propolis extract of Tetragonula biroi has the potential to be developed as a cosmetic agent
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0367326X22002532?via%3Dihub

ויש גם תכשירים טבעיים ייעודיים לאקנה, אפשר להוסיף להם את הפרוביוטיקה ולשמור בקירור.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים