תרופות לדיכאון (SSRI) – מעלות סיכון למוות בטרם עת

אחד מכל שמונה אמריקאים מבוגרים צורך תרופות נוגדות דיכאון. הן בין התרופות הנפוצות ביותר. הם ניתנים לרוב על ידי רופאי משפחה ללא אבחנה רשמית של דיכאון, בהנחה שהם בטוחים. מכיוון שהדיכאון עצמו יכול להיות קטלני – אנשים עם דיכאון נמצאים בסיכון מוגבר להתאבדות, שבץ והתקף לב – רופאים רבים חושבים שתרופות נוגדות דיכאון יכולות להציל חיים על ידי הפחתת תסמיני הדיכאון.

אני לא מקנא באנשים שצריכים עזרה פסיכיאטרית. המצוקה שלהם מאוד קשה והכוחות הנפשיים שלהם לא מאפשרים להם להעזר בסבלנות בתוספים ובעבודה רגשית. אבל לפני שפונים לתרופות פסיכיאטריות חשוב לדעת מה כבר ידוע על תרופות אלה.

כבר ב-2012 יצא מאמר בכתב העת Frontiers in Psychology בזו הכותרת:
Primum non nocere: an evolutionary analysis of whether antidepressants do more harm than good ובו נראה שתרופות נוגדות דיכאון נפוצות במיוחד גורמות למטופלים יותר נזק מתועלת.

"אנחנו צריכים להיות הרבה יותר זהירים לגבי השימוש הנרחב בתרופות האלה". ד"ר Paul W Andrews

"זה חשוב מכיוון שלמיליוני אנשים רושמים תרופות נוגדות דיכאון מדי שנה, והחוכמה המקובלת לגבי תרופות אלו היא שהן בטוחות ויעילות", הוא הוסיף.

החוקרים בחנו מחקרים קודמים של חולים על ההשפעות של תרופות נוגדות דיכאון וקבעו כי התועלת של רוב התרופות האנטי-דיכאוניות, אפילו נלקחות במיטבן, משתווה בצורה גרועה לסיכונים, הכוללים מוות בטרם עת בחולים קשישים.
הם מסבירים שתרופות נוגדות דיכאון נועדו להקל על תסמיני הדיכאון על ידי הגברת רמות הסרוטונין במוח, שם הוא מווסת את מצב הרוח. הרוב המכריע של הסרוטונין שהגוף מייצר, עם זאת, משמש למטרות אחרות, כולל עיכול, יצירת קרישי דם באתרי פצעים, רבייה והתפתחות.
מה שהחוקרים גילו הוא שלתרופות נוגדות דיכאון יש השפעות בריאותיות שליליות על כל התהליכים המווסתים על ידי סרוטונין.

הממצאים כוללים את הסיכונים המוגברים הבאים:

• בעיות התפתחות אצל תינוקות.
• בעיות עם גירוי מיני ותפקוד והתפתחות זרע אצל מבוגרים.
• בעיות עיכול כגון שלשולים, עצירות, הפרעות עיכול ונפיחות.
• דימום חריג ושבץ אצל קשישים.

החוקרים סקרו שלושה מחקרים עדכניים המראים שמשתמשים קשישים בתרופות נוגדות דיכאון נוטים יותר למות מאשר אלה שלא משתמשים, גם לאחר שלקחו בחשבון משתנים חשובים אחרים. שיעורי התמותה הגבוהים מצביעים על כך שההשפעה הכוללת של תרופות אלו על הגוף מזיקה יותר מאשר מועילה.

"רוב העדויות הללו נמצאות שם כבר שנים ואף אחד לא הסתכל על הנושא הבסיסי הזה"

מחקר מסוג מטא אנליזה בהובלת פול אנדרוז עם צוות חוקרים גדול יותר שפורסם באוקטובר 17 בכתב העת Psychotherapy and Psychosomatics, בחן יותר לעומק את הקשר בין תרופות נגד דיכאון במנגנון של ספיגה חוזרת של סירוטונין ׁׁ(SSRI) כמו: פרוזק, אפקטין, פלוטין, פריזמה, לוסטרל, סרנדה, סרוקסט, פקסיל, פרוטין, פקסט, רסיטל, פבוקסיל, ציפרלקס, אסטו ושאר מותגים גנריים, מה שנקרא תרופות קו ראשון ושני. על השפעתם על האיברים העיקריים של הגוף המשתמשים בסרוטונין מזרם הדם – הלב, הכליות, הריאות, הכבד.
החוקרים סקרו מחקרים שכללו מאות אלפי אנשים ומצאו שלמשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון היה סיכוי גבוה ב-33% למוות מאשר ללא משתמשים. למשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון היה גם סיכון גבוה ב-14% לאירועים קרדיו-וסקולריים, כגון שבץ והתקפי לב.
הסיבה שזה קורה היא כי התרופה גורמת לסירוטונין להשאר במוח, ומורידה בצורה משמעותית את הימצאותו בשאר חלקי הגוף. ולסרוטונין תפקיד חשוב כמעט בכל מערכות ואיברי הגוף, לרבות עיכול, רבייה, מערכת חיסון ועוד.

החוקרים מאוד מודאגים מהתוצאות האלה. הם מציעים שאנחנו לא צריכים לקחת תרופות נוגדות דיכאון מבלי להבין בדיוק איך הן מתקשרות עם הגוף.
הם גם חושבים שאנשים היו הרבה פחות מוכנים לקחת את התרופות האלה אם הם היו מודעים לכמה מעט ידוע על ההשפעה שלהן מחוץ למוח, וכי מה שאנחנו כן יודעים מצביע על סיכון מוגבר למוות.
עוד מטריד את החוקרים שהם רושמים תרופות נוגדות דיכאון למרות שלא באמת יודעים אם הם מזיקים יותר ממועילים בטווח הארוך. הם חוששים שאצל חלק מהחולים הם יכולים להיות יותר מזיקים ופסיכיאטרים בעוד 50 שנה יתהו מדוע לא עשינו יותר כדי לגלות.
https://brighterworld.mcmaster.ca/articles/antidepressants-associated-with-significantly-elevated-risk-of-death-researchers-find/

לימים גם יצא מאמר שנותן סטירת לחי למדע הפסיכיאטריה וטוען שלא הוכח בכלל קשר בין דיכאון לחוסר איזון כימי או לירידה ברמות סרוטונין במוח. ואם מחברים למידע הזה שעד כה המחקרים שהראו יעילות היו מאוד בעייתיים ושחוקרים אחרים למעשה טוענים שתרופות נגד דיכאון לא הוכחו באמת יעילות מפלסבו, כך שהנזק עולה על התועלת שבכלל לא ברור אם קיימת במקרים רבים.
כמו כן יש גם ניגודי עניינים בתעשיית התרופות לרבות אלה הפסיכיאטריות, על כך נכתב במאמר: "חברי הפאנל של ה"תנ"ך הפסיכיאטרי החדש" קיבלו יותר מ-14 מיליון דולר מהתעשייה"

*** תוספת אפריל 24
מחקר שפורסם במרץ 24 בכתב העת BMJ Mental Health מגלה שתרופות נוגדות דיכאון קשורות למחלות לב וכלי דם (CVD). המחברים השתמשו בטכניקת אקראיות מנדליאנית, שיטה המשתמשת במידע גנטי כדי לבחון קשרים סיבתיים, כדי לקבוע שהקשר שנצפה פירושו כנראה שתרופות נוגדות דיכאון גורמות ל-CVD.
השימוש בתרופות נוגדות דיכאון העלה את הסיכון לכל CVD שהכותבים בדקו, כולל הפרעות קצב, פרפור פרוזדורים, מחלת עורקים כליליים, יתר לחץ דם, אי ספיקת לב ושבץ מוחי.
החוקרים הדכישו שהסיכון המוגבר לשבץ מוחי ומחלות לב וכלי דם אחרות איתם מתמודדים אנשים דיכאוניים נובע מהשימוש שלהם בתרופות ולא מהדיכאון עצמו.
הם מצאו כי השימוש בתרופות נוגדות דיכאון העלה את הסיכון לפרפור פרוזדורים ושבץ מוחי ב-44%; הפרעת קצב ב-28%; מחלת עורקים כליליים, יתר לחץ דם ואי ספיקת לב ב-16%; ומחלות לב וכלי דם בסך הכל ב-35%. הם הגיעו למסקנה שהקשר של דיכאון עם מחלות לב וכלי דם אלו נובע בעיקר מהשימוש של חולים בדיכאון בתרופות נוגדות דיכאון, לא מהדיכאון עצמו.

*** תוספת מרץ 25
מוות לבבי פתאומי (SCD) מתייחס למוות בלתי צפוי של אדם, שמתרחש תוך שעה אחת מהופעת הסימפטומים במקרים של עדים או בתוך 24 שעות מהאדם שנראה לאחרונה בחיים במקרים ללא עדים.
הגורמים באנשים מתחת לגיל 39 הם לרוב עיבוי של שריר הלב או בעיה חשמלית בלב. אצל אנשים מבוגרים, SCD נוטה יותר להיגרם מהיצרות של כלי הדם המספקים את הלב.

במחקר חדש שהוצג בקונגרס המדעי של האגודה האירופית לקרדיולוגיה (EHRA) במרץ 25 החוקרים הראו כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ללא היסטוריה של שימוש בתרופות נוגדות דיכאון (AD), לאנשים עם היסטוריה של שימוש ב-AD יש סיכון מוגבר ל-SCD, המשתנה בהתאם לגיל וזמן החשיפה.
החוקרים בחנו את כל מקרי המוות בדנמרק בקרב תושבים בגילאי 18-90 שנים בשנת 2010 על ידי סקירת כל תעודות המוות ודוחות הנתיחה. מקרי מוות סווגו כלא-SCD או SCD בהתבסס על המידע הזמין. חשיפה לתרופות נוגדות דיכאון הוגדרה על ידי פדיון מרשם של לפחות פעמיים בשנה אחת על פני תקופה של 12 שנים לפני שנת המעקב (2010). יתר על כן, זמן החשיפה חולק לשתי קבוצות: שנה עד 5 שנים ו-6 שנים או יותר.

בין 4.3 מיליון התושבים בשנת 2010 בגילאי 18-90 שנים, היו בסך הכל 45,701 מקרי מוות ו-6002 מקרים של SCD. סך של 643,999 תושבים נחשפו לטיפול תרופתי לפני שנת המעקב. היו 1,981 מקרי מוות לבביים פתאומיים בקבוצת ה- AD ו-4,021 באוכלוסייה הכללית שלא נחשפה. יחס שיעור ההיארעות של SCD היה גבוה יותר באופן מובהק בקבוצות החשיפות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בכל קבוצות הגיל מלבד קבוצת הגיל 18-29 שנים, עבורן הקשר לא היה מובהק סטטיסטית.

כאשר הנתונים הותאמו לגיל, מין ומחלות נלוות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית שלא נחשפה. נמצא:

• הקבוצה שנחשפה לתרופות נוגדות דיכאון במשך שנה עד 5 שנים הייתה בסיכון גבוה ב-56% למוות לבבי פתאומי, בעוד שאלו שנחשפו לתרופות נוגדות דיכאון במשך שש שנים או יותר חוו סיכון גבוה פי 2.2.
• באנשים בגילאי 30-39 שנים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית שלא נחשפה, אלו עם 1 עד 5 שנים של חשיפה לתרופות נוגדות דיכאון היו בסיכון גבוה פי 3 לסבול ממוות לב פתאומי. סיכון זה גדל פי 5 עבור אלו עם שש שנים או יותר של חשיפה לספירה.
• באנשים בגילאי 50-59, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית שלא נחשפה, אלו שנחשפו לתרופות נוגדות דיכאון במשך שנה עד 5 שנים ראו את הסיכון שלהם למוות לב פתאומי הוכפל, בעוד שלאנשים שנחשפו לתרופות נוגדות דיכאון במשך 6 שנים או יותר היה הסיכון של פי 4 למוות לב פתאומי.
• ההבדלים בסיכון ירדו בקבוצות המבוגרות. באנשים בגילאי 70-79 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית שלא נחשפה, לאלו עם חשיפה של 1-5 שנים לספירה היה סיכון מוגבר של פי 1.83, בעוד שלאלה עם חשיפה של 6 שנים או יותר היה סיכון מוגבר פי 2.2.
• באנשים בגילאי 40-79 שנים, יחס שיעור ההיארעות של SCD היה גבוה משמעותית בקרב אנשים עם 6 שנות חשיפה או יותר ל-AD בהשוואה לאנשים עם 1-5 שנות חשיפה. הסיכון המוגבר היה שונה עבור כל קבוצת גיל של עשר שנים, כך שבגילאי 40-49 שנים, הסיכון ל-SCD עלה ב-70% עבור אלו עם 6 שנות חשיפה או יותר בהשוואה ל-1-5 שנות חשיפה, והעליות המקבילות ל-50-59 שנים, 60-69 שנים ו-70-79 שנים היו 100% ו-2% בהתאמה.

הממצאים הללו מראים קשר כמעט בכל שכבות הגילאים כאשר בוחנים מול האוכלוסיה הכללית שלא צורכת תרופות אלה וככל שזמן השימוש גדול יותר כל גם הסיכון עולה. כאשר בגילאים המאוחרים יותר אמנם נראה קשר מינורי בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, יחד עם זאת זה גם לא ממצא שאומר יותר מדי משום שבאופן כללי בגילאים הללו הלב כבר לא מה שהיה פעם ויש עוד גורמי סיכון סביבתיים ואישיים המשפיעים על תפקודי הלב וכלי הדם בשכבת גיל מבוגרת זו.
נספח המכיל טבלאות של זמן חשיפה וסיכון לכל קבוצת גיל זמין כאן.
https://www.escardio.org/The-ESC/Press-Office/Press-releases/Use-of-antidepressant-medication-linked-to-substantial-increase-in-risk-of-sudden-cardiac-death

ראו מאמרים נוספים הקושרים בין תרופות אלה למצבים בריאותיים אחרים:
תרופות נוגדות דיכאון ודמנציה.
תרופות שמעלות סיכון לפגיעות על רקע נפילות והתעלפויות.
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום.
השמנה בקרב אנשים המשתמשים בתרופות להרגעה.

ראו גם: "תרופות פסיכוטיות (אחרות) מעלות סיכון למוות מדום לב"

מה הטבע מציע במקום?
היכנסו למאמר המרכז: "סטרס כרוני – שינוי במיקרוביום – דיכאון – הדרכים למניעה ולשיפור המצב"

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים