אספירין – המלצות חדשות

אספירין (חומצה אצטילסליצילית) אחת התרופות הכי נפוצות בעולם שלנו וגם הכי ותיקות ששווקה ועודנה משווקת כ"תרופת פלא". כמעט כל אדם מעל גיל 50 מקבל אותה בטענה שהיא מונעת מחלות לב וכלי דם. במנגנון של מניעת קרישים בדם.
אספירין היא צורה סינתטית של חומצה סליצילית הנוצרת כאשר סליצין הנמצא בצמחים מסויימים כמו קליפת ערבה לבנה, מתפרקת בתוך גוף האדם.
בעוד חומצה סליצילית נמצאת באופן טבעי בצמחים, חומצה אצטילסליצילית אינה קיימת בטבע ומיוצרת רק באמצעות סינתזה תעשייתית. כמו כן, השינוי הכימי של חומצה סליצילית טבעית עם קבוצת אצטיל גורם לאצטילציה של המוגלובין. למעשה, אספירין הופך את רקמת הדם עצמה לחצי סינתטית. וזו יכולה להיות הסיבה לכך שאספירין נקשר למגוון כה רחב של השפעות בריאותיות לא רצויות כגון: כיב קיבה^[1][2] לרבות על רקע זיהום הליקובקטר פילורי^[3], פגיעה במעי^[4][5][6][7] ובוושט^[8]ודימומים לאורך מערכת העיכול^[9], קרוהן^[10],שמעלים סיכון למוות^[11], בין היתר על רקע דימום מוחי^[12][13]. שימוש באספירין נקשר גם לאובדן שמיעה/טנטון, אנמיה, תמותה משפעת^[14], סרטן שד והסיכון למוות מכל סיבה שהיא ואי ספיקת לב.

כאשר הרופא עשה את השקלול של נזק מול תועלת, מה זה קצת כאבים בקיבה לעומת הצלת חיים עתידית? כי מקסימום ניתן עוד תרופות אם צריך. לא??

ובכן קצת באיחור, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם לא, יצאו הנחיות חדשות לגבי מניעת מחלות לב וכלי דם, בספטמבר 19 הכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
101 דפים של המלצות. וכשמגיעים לעמודים 46-49 מדברים על אספירין. ועכשיו זה כבר לא מומלץ, בטח שלא באופן גורף כפי הנהוג היום!!!
הם כותבים שלאנשים מעל גיל 70 הסיכון לדימומים עקב שימוש באספירין הוא גבוה ביותר ומסכן את חייהם. והם גם אומרים שלא ידוע להם על השלכות של לקיחת אספירין בגילאים צעירים יותר (40) 
וזו המסקנה הסופית: "Aspirin should be used infrequently in the routine primary prevention of ASCVD (atherosclerotic cardiovascular disease risk) because of lack of net benefit". ובתרגום חופשי: אספירין יומלץ לעתים רחוקות למניעת מחלות לב וכלי דם בגלל שהנזק עולה על התועלת.

*** תוספת אוקטובר 19 – איגוד הקרדיולוגים הקנדי
לא עברת התקף לב או שבץ, לא מומלץ לקחת אספירין – כך קובע מחקר.

*** תוספת יולי 24 – מה קרה עם השימוש באספירין?
מחקר שנערך על ידי צוות מקליבלנד קליניק, ניתח נתונים מסקר הראיונות הלאומי לבריאות. ניתוח זה הוגבל לבני 40 ומעלה שענו על שאלות בנוגע לשימוש באספירין בין השנים 2012-2021 וכללו 160,414 אנשים ללא מחלות לב וכלי דם (CVD), 26,011 עם CVD, שיחד הם ייצגו כ-150 מיליון אמריקאים. ממצאיו שפורסמו ביוני 24 בכתב העת Annals of Internal Medicine חשפו כי השימוש באספירין נותר גבוה באופן מדאיג בקרב מבוגרים, למרות שנים של הצטברות ראיות המצביעות על כך שהסיכונים שלו עולים לרוב על היתרונות שלו.
כמעט שליש מהמבוגרים בני 60 ומעלה ללא מחלות לב וכלי דם עדיין השתמשו באספירין. ממצאים המדגישים פער קריטי בין הידע הרפואי המתפתח לבין הפרקטיקות בעולם האמיתי, תוך שימת דגש על הצורך הדחוף של ספקי שירותי בריאות לדון באופן פעיל בשימוש באספירין עם מטופליהם המבוגרים.
ד"ר Mohak Gupta, המחבר הראשי של המחקר "לא חושב שכל השימוש אינו מומלץ. חלק מזה, ככל הנראה הוא שימוש סביר, אבל בהחלט חלק מהחולים האלה לא צריכים לקבל אספירין מונע יומיומי", מה שעלול לחשוף אותם לתופעות לוואי חמורות ללא יתרונות ברורים. "זה חיוני עבור ספקי שירותי בריאות ליזום שיחות על שימוש באספירין ולשקול בקפידה את הסיכונים והיתרונות האישיים עבור כל מטופל".
המחקר גם גילה שכ-1 מכל 20 מבוגרים מבוגרים השתמשו באספירין ללא ייעוץ רפואי, מה שמדגיש את הצורך בחינוך ציבורי טוב יותר לגבי נקודות המבט המשתנות לגבי תרופה זו שהומלצה בעבר. השימוש שנרשם בעצמו מדאיג במיוחד בהתחשב בפוטנציאל לתופעות לוואי חמורות ואינטראקציות עם תרופות אחרות הנלקחות בדרך כלל על ידי מבוגרים.

המחקר הזה הוא קריאת השכמה הן לספקי שירותי הבריאות והן לחולים. עלינו להתרחק מהמנטליות הישנה ולהתקדם לגישות אישיות יותר מבוססות ראיות לבריאות לב וכלי דם

הממצאים גם מדגישים את החשיבות של סקירות קבועות יותר מצד הרופאים לגבי השימוש בתרופות במבוגרים זה נכון במיוחד עבור תרופות ללא מרשם כמו אספירין, שהמטופלים עשויים להמשיך לקחת במשך שנים מבלי להעריך מחדש את הצורך שלהם והסיכונים שבו.
https://immattersacp.org/weekly/archives/2024/06/25/1.htm

לכן אם רופא עדיין ממליץ לכם או למי מבני משפחתכם להשתמש באספירין תראו לו את ההמלצות של הקרדיולוגים דהיום.
ואולי במקום רעל תכניסו לתזונה שלכם מזונות וצמחים שיודעים לעשות עבודה מצויינת במניעת קרישים בלי הסיכונים הכרוכים של אספירין, למשל כורכום, ג'ינג'ר, קינמון, כמון,  שום, קצח, קליפת אורן (פיקנוגנול) [1][2][3][4], נאטוקינאז (סויה יפנית מותססת) [1]
חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 (שמן המפ, שמן פשתן, שמן צ'יה, שמן אגוזי מלך) ושלא יעבדו עליכם זה ממש לא מדלל דם ובטח שלא פוגע במנגנון הקרישה.
גם חומצות שומן חד בלתי רוויות (שמן זית, זרעי ענבים, שמן אבוקדו) מונעות מחלות לב וכלי דם.

עוד דבר שחשוב להבין שטסיות הדם, אין להן מטרה ליצור קרישי דם סתם כי בא להם. הטסיות הן חלק בלתי נפרד מפעילות תקינה של מערכת החיסון. וכשזו מאותגרת עם מזהמים תעשייתיים לאורך זמן, אז נוצרות בעיות.

במזהמים התעשייתיים נלחמים עם נוגדי חמצון שמקורם בפירות, ירקות, אגוזים, שקדים, נבטים, מונבטים ויתר צמחי תבלין עדיפות ללא הדברה. כמו כן ואולי הכי חשוב יהיה להעלות את רמות נוגד החמצון הדומיננטי ביותר של הגוף – גלוטתיון.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה