אנטיביוטיקה·מיקרוביום - פרוביוטיקה·מערכת חיסון·מערכת עיכול

אנטיביוטיקה – שימוש יתר, זיהום עולמי ויצירת חיידקים עמידים

בזמן האחרון אני מדבר הרבה על 2 דברים מאוד חשובים לבריאות שלנו…
הראשון זה המיקרוביום, שהוא תרכיב חיידקי המעיים שמשפיע כמעט על כל דבר שקשור בבריאות שלנו.
השני זה המנעות מאנטיביוטיקה כי היא גורם מספר 1 להרס המיקרוביום שלנו והיא גם הגורם להיווצרות חיידקים עמידים שהורגים כל שנה כ- 5000 אנשים בבתי חולים בארץ, בארצות הברית זה מעל 20 אלף מקרי מוות מזיהומים בבתי חולים מחיידקים עמידים.

אני הולך לאחד בין 4 מאמרים ומחקרים שידועים לרפואה!
שהרפואה מאוד חוששת מהממצאים שלהם!
ושלרופאים ולמשרדים הרלוונטיים אין באמת תשובה ראויה ודרך למנוע את הקטסטרופה שהולכת להיות עד שנת 2050, סכנה מאוד גדולה!!!

https://www.bmj.com/content/364/bmj.k5092
המאמר הזה יצא לפני מספר ימים (16.01.19).
19.2 מיליון תינוקות עד מבוגרים שקיבלו מרשם לאנטיביוטיקה בארצות הברית, נבדקו לגבי תאימותם ואם היו הולמים כטיפול לאותו מטופל… וזה מה שיצא:
23.2% מרשמים לא הולמים לטיפול
35.5% מרשמים יש פוטנציאל הולם לטיפול
28.5% לא היו מותאמים לקוד הדיאגנוסטי המעודכן לגבי מתן אנטיביוטיקה.
ממצאים מדאיגים ביותר ש"תורמים רבות לעלייה בשכיחות החיידקים העמידים!!!

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4159373/…
מחקר מאפריל 2014 שמדבר על הבעיה של בקטריות עמידות לאנטיביוטיקה וממצאיו העיקריים הם:
30% ממקרי המוות מזיהומים קשורים למתן אנטיביוטיקה.
1.6 מיליארד דולר מושקע בטיפול בזיהומים.
1.1 מיליארד דולר הוצאות על אנטיביוטיקה שלא היתה הכרחית.
36% מהאנשים בלבד צדקו בתשובתם כשנשאלו: "האם אנטיביוטיקה הורגת וירוסים".
24.6 מיליון פאונדס (11,140 טון) של אנטיביוטיקה ניתן לשימוש שאיננו טיפולי כל שנה (תעשיית בעלי החיים).
חיידקים עמידים ניצפו כבר בתחילת השימוש באנטיביוטיקה, אולם ב-20 השנים האחרונות כבר מדובר בסכנה של ממש!!!

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4709861/
זה מחקר נוסף שממחיש את הבעייתיות הגדולה של שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי וכמה שזה משפיע גם עמידות החיידקים.

https://journals.plos.org/plosmedicine/article…
המאמר הזה נכתב בשנת 2014 והוא אחד החשובים ביותר, כי הוא מדבר על ההשלכות של כל מה שידוע לרפואה בנוגע לאנטיביוטיקה הן כתרופה והן מתעשיית המזון מהחי.
והמסקנה שלו היא שאם נמשיך בדרך הזו, וכאמור משנת 2014 עד המאמר שנכתב לפני מספר ימים (הראשון שציינתי וזה שמופיע גם בתמונה) לא חל שום שינוי…
וההשערות המלומדות הן:
שעד שנת 2050 ימותו כל שנה 10 מיליון אנשים מבקטריות עמידות!!!
ושיש נטל עצום על בתי החולים בהקשר של זיהומים עמידים!!!


*** תוספת יולי 19
מיליון אנשים בארצות הברית מגיעים לבתי החולים בעקבות דלקת ריאות כל שנה, אין ספק שדלקת ריאות שלא מטופלת בזמן וכמו שצריך, יכולה לעשות צרות!!!
עם זאת הטיפול המוצע בבתי החולים הוא אנטיביוטיקה בלבד.
מחקר חדש שנעשה ב-43 בתי חולים במישיגן שבארצות הברית ופורסם ביולי 2019 בג'ורנל הרפואי Annals of Internal medicine, עקב אחרי 6500 חולים בדלקת ריאות ומצא ש-67.8% מהחולים קיבלו אנטיביוטיקה עודפת במהלך השהות בבית החולים, כמו כן הם מצאו ש- 93.2% מהחולים קיבלו בשחרור כמות עודפת של אנטיביוטיקה ולזמן ארוך הרבה יותר מהנדרש.
הטיפול העודף באנטיביוטיקה, שלא תרם לטיפול עצמו, גרם לתופעות לוואי חלקן חמורות מאוד וחלקן גם הסתיים במוות, החוקרים אמרו שעל כל יום אנטיביוטיקה מיותרת ישנה עליה של 5% בתופעות הלוואי הידועות והנפוצות כמו דלקות מעיים וזיהומים נלווים כמו קלוסטרודיום וקנדידה…

The study shows that most patients who received a too-long prescription for antibiotics got two extra days' worth of pills; and that each extra day put patients at risk of side effects without improving care.
Each excess day of treatment was associated with a 5% increase in the odds of antibiotic-associated adverse events reported by patients after discharge.


*** תוספת אוגוסט 19
מחקר מהארוורד שפורסם באוגוסט 20 בג'ורנל Clinical Infectious Diseases בחן את הנושא בזווית מעט שונה. החוקרים בחנו 232,256 ביקורים ב- 736 מרפאות לטיפולים דחופים (UCC) בקשר למחלות חריפות של דרכי הנשימה (ARI) והם חיפשו את הקשר למתן אנטיביוטיקה חוזרת לאחר מתן אנטיביוטיקה לטיפול הראשון באם היה רלוונטי או לא. כלומר ידוע שמרבית המקרים ל- ARI הם בכלל נגיפיים (וירוסים) שעליהם האנטיביוטיקה כלל לא עובדת, ועדין מרשמים ניתנים באחוזים גבוהים.
החוקרים גם בחרו למחקר מרכזים ולא פניות אישיות של מטופלים כדי לשלול את האפשרות שניתן מרשם ורק כדי לרצות את המטופל (כי הוא מוכר ויש קשר אישי). טענה שעלתה במחקרים קודמים.
הם חילקו את הרופאים ל-4 קבוצות לפי כמות המרשמים לאנטיביוטיקה ומצאו שבקבוצה של הרביע העליון (הכי הרבה מרשמים 80.2% ) לעומת הקבוצה של הרביע התחתון (42.1% מרשמים) נרשמו יותר מרשמים עתידיים לאותו מטופל וגם למשפחתו. אחת הסברות היא שאותם מטופלים שכביכול חשו בטוב, נטו לחשוב שזה בגלל האנטיביוטיקה, שכאמור אין לה השפעה על וירוסים. ואז כשמופיעים תסמינים דומים שוב, הם חושבים צריך לקבל עוד מנה.

They get antibiotics and they feel better, not because the antibiotics have worked but because the infection has run its course. The next time they become ill with similar symptoms they go back to the doctor to get another prescription

כמו כן שמו לב החוקרים שאותם מטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה בפעם הראשונה, נטו להגיע יותר למרפאות בעקבות ARI חוזרים, כי כל ביקור חוזר נתן הזדמנות נוספת לקבל אנטיביוטיקה.
הממצאים מדאיגים מכיוון שהם מציעים שברגע שמרשמים כאלה ניתנים בצורה לא נכונה לזיהום נגיפי הם עלולים להפוך לשער לשימוש רב יותר באנטיביוטיקה זה חושף את המטופלים לסיכון לתופעות לוואי ללא סיבה רפואית ומסייע לעליית זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
לבחירות שרופאים בוחרים במרשם אנטיביוטיקה יכולות להיות השפעות ארוכות טווח על מתי מטופלים בודדים בוחרים לקבל טיפול. והם חייבים להבין שזה לא משהו שניתן ואין לו סכנות.

The findings are alarming because they suggest that once such prescriptions are given improperly for a viral infection they could become a gateway to more antibiotic use,
The choices physicians make about prescribing antibiotics can have long-term effects on when individual patients choose to obtain care
A physician who prescribes an antibiotic inappropriately needs to understand that it’s not just one little prescription of a harmless antibiotic but a potential gateway to a much bigger problem, unnecessarily, exposes patients to the risk of side effects for no medical reason and helps to drive the rise of antibiotic-resistant strains of bacteria
https://hms.harvard.edu/news/launching-pad

החוקרים הבינו שגם במרכזים לרפואה דחופה בהם אין קשר למטופלים, גם שם יש בעיה של מרשמים שאינם נכונים למצב שמרעים את המצב הנוכחי של המטופל ושל החיידקים העמידים. וזה מדגיש את הצורך לחנך הן את הרופאים והן את המטופלים

Could an initial prescription from a high-prescribing physician drive future antibiotic-seeking behavior among patients?
It does, the analysis showed, and the study, underscores the ongoing need to educate clinicians and patients on judicious prescribing practices to reduce inappropriate prescribing, as well as the overall overuse of antibiotics and its associate risks.


*** תוספת נובמבר 19
ד"ר איתי גל סיקר ב'ווינט' את האסון המתקרב עקב השימוש באנטיביוטיקה.
אחד הדברים שקפצו לי בכתבה הזו היא העובדה שלא משתלם מבחינה כלכלית לפתח את תחום האנטיביוטיקהולכן חברות התרופות לא עוסקות בזה… למרות שמבחינתי זה חיובי (עצם העובדה שלא עוסקים בזה, כי גם אם יפתחו אחרות, החיידקים תמיד ישדרגו את היכולות שלהם), מה שכן… לכם הקוראים זה ממחיש את הבעיה שכסף הוא הענין העיקרי עבורם ולא בריאות הציבור!!!

חברות התרופות שאינן מרוויחות מספיק מפיתוח תכשירים אנטיביוטיים לא ששות לפתח תרופות חדשות, ויחד עם שימוש היתר בתרופות הללו, שוב עומד העולם בפני איום חדש.

להלן הנתונים לגבי השימוש אצל ילדים בעולם ובארץ

ממחקרים עולה כי צריכת האנטיביוטיקה הגבוהה ביותר בעולם היא במזרח הרחוק, שם כל ילד מטופל בממוצע 3.5 פעמים בשנה באנטיביוטיקה.
בישראל שיעור צריכת האנטיביוטיקה דומה לזה שבארה"ב, 1 עד 1.5 טיפולי אנטיביוטיקה לילד בשנה בממוצע.

וזה המון!!
ההמלצות שנתן להורים שמגיעים לרופא המשפחה:

  1. בררו איתו שוב עד כמה הוא הכרחי.
  2. בדקו עם הרופא האם הוא משוכנע כי המדובר במחלה חיידקית או ויראלית.
  3. כדאי לבדוק עד כמה היא רחבת טווח. ככל שהאנטיביוטיקה יותר רחבת טווח, או מדור מתקדם, כך עולה הסיכון להתפתחות חיידקים עמידים.

ומה קורה בעיתון המתחרה?

דו"ח: קרוב למחצית מהמרשמים לאנטיביוטיקה מיותרים.

מחקר חדש (דצמבר 2019) שפורסם בכתב העת הרפואי BMJ מצביע על אחד מהגורמים המשמעותיים שיוצרים את הבעיה: הרופאים רושמים אנטיביוטיקה מתי שלא צריך. למעשה, עד 43 אחוזים ממרשמי האנטיביוטיקה בארה"ב עשויים להיות "לא הכרחיים", כך על פי המחקר.

About 25% (21% to 29%) were inappropriate, and 18% (15% to 22%) had no documented indication. This corresponds to an estimated 24 million prescriptions without a documented indication
https://www.bmj.com/content/367/bmj.l6461
https://healthy.walla.co.il/item/3329750

מצגת מטעם CDC מפורטת על בעית האנטיביוטיקה והחיידקים העמידים 2019…

*** תוספת נובמבר 20
יש עדין חוקרים שמבינים את ההשלכות של אנטיביוטיקה כחלק מטיפול בזיהומים.
אז החוקרים רצו לבדוק מה יגרום לאנשים לבקש פחות אנטיביוטיקה… החוקרים פירסמו בנובמבר 20 סקר ממרפאה לטיפול ראשוני בבולטימור עם 250 משתתפים שדירגו 18 הצהרות בדבר נזק אפשרי מאנטיביוטיקה לגבי האופן שבו כל הצהרה שינתה את הסיכוי לבקש אנטיביוטיקה לזיהום בדרכי הנשימה העליונות.
תוצאות המחקר הראו כי הצהרות בנוגע לפגיעה באדם עצמו או בקרובים לו הצליחו להוריד את הסבירות של המשתתפים לבקש טיפול אנטיביוטי בצורה משמעותית יותר בהשוואה להצהרות הנוגעות לנזק חברתי הכרוך בשימוש לא נכון באנטיביוטיקה.

אלה הן ההצהרות שהשפיעו על ירידה בביקוש בסדר יורד (טבלה 2):

  1. נטילת אנטיביוטיקה עלולה לפגוע בהגנות הטבעיות של גופך וסבירות גבוהה יותר לזיהום נוסף
  2. אנטיביוטיקה בזמן הריון יכולה לשנות את התפתחות התינוקות.
  3. אנטיביוטיקה משנה את הרכב המיקרוביום ועלולה לגרום לאלרגיות, אסטמה ובעיות בקיבה.
  4. אנטיביוטיקה עלולה לגרום לך יותר להשמנת יתר.
  5. אנטיביוטיקה בהריון מעלה סיכון לאסטמה.
  6. אנטיביוטיקה עלולה לגרום לגידול חיידקים רעים במעיים. דבר שיכול להוביל לשלשול ולכאבי בטן.
  7. בעתיד, עמידות לאנטיביוטיקה תגרום ליותר מקרי מוות מאשר סרטן וסוכרת ביחד.
  8. ניתן למצוא חיידקים עמידים במעי 4 שנים לאחר נטילת אנטיביוטיקה.
  9. מנה אחת של אנטיביוטיקה הופכת את החיידקים בגופך לעמידים יותר. לטיפול.
  10. אנטיביוטיקה הורגת את חיידקי המעיים הרגילים שלך. זה יכול לגרום לחיידקים רעים לשגשג.
  11. חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים ליותר מ -2 מיליון מחלות ול-23,000 מקרי מוות בארה"ב בכל שנה.
  12. כל זיהום עמיד לאנטיביוטיקה עולה עד 30,000$ יותר לטיפול בזיהומים אחרים.
  13. נטילת אנטיביוטיקה עלולה לגרום לך לזיהום קנדידה.
  14. חיידקים עמידים יכולים להתפשט בין אנשים.
  15. אנטיביוטיקה היא הגורם השכיח ביותר לביקורים בחדר המיון כתוצאה מתגובות סמים בקרב ילדים.
  16. לאחד מכל 5 אנשים שלוקח אנטיביוטיקה בבית חולים תהיה תופעת לוואי.
  17. במדינות מסוימות כמו הודו, לאנשים בבתי חולים יש זיהומים כה עמידים, שאנטיביוטיקה לא יכולה לטפל בהם.
  18. עמידות לאנטיביוטיקה עולה לארה"ב בין 20 ל -35 מיליארד דולר בכל שנה.

All statements decreased patient likelihood to request antibiotics. Statements about harm to the individual or contacts of the individual decreased participant likelihood to request antibiotics significantly more than statements about societal harm of antibiotic misuse. Statements not discussing antibiotic resistance decreased participant likelihood of requesting antibiotics significantly more than statements discussing antibiotic resistance. Overall likelihood to request antibiotics decreased after the survey by 2.2 points on an 11-point Likert scale

2 דברים מעניינים בסקר הזה:
כל ההצהרות נכונות!
יש שוני הפוך בגישה של אנשים בין ההשפעה על שימוש במוצר (אנטיביוטיקה) על עצמו ועל הקרובים לו, לעומת ההשפעה על שימוש במוצר (מסיכות/חיסונים)… כלומר השימוש בהם יהיה לאו דווקא כי מגן עליהם, אלא כי מגן על אחרים…

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s