עור בריא – שיער בריא – ציפורניים בריאות

נושא שמטריד במיוחד נשים, אבל לא רק.

העור

נחשב לאיבר הכי גדול בגופנו ותופס כ- 15% ממשקל גופנו.
מורכב משלוש שכבות,

1. האפידרמיס (השכבה החיצונית) שעשויה בעיקר מקרטינוציטים.
2. הדרמיס (השכבה האמצעית), שתומכת בחוזק ובגמישות העור באמצעות קולגן ואלסטין ומכיל כלי דם, עצבים, בלוטות זיעה טזקיקי שיער.
3. היפודרמיס, רקמה תת עורית שמורכבת משומן ורקמת חיבור, מבודדת את הגוף, אוגרת אנרגיה ומספקת ריפוד.

• העור מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון שלנו, גם בגלל שמצויות בו הרבה מאוד כדוריות דם לבנות וגם כי הוא מהווה כמעין מסננת. תארו לכם מצב שכל דבר יחדור לעור…
• לעור תפקיד חשוב בויסות טמפרטורת הגוף.
• העור משמש כאיבר תחושה, יש בו קולטנים למגע, חום, קור, לחץ וכאב.
• העור הוא גם המצע של השיער בגוף ובקרקפת.
• העור משמש מאגר לשומן מים ומלח ובו מתרחש תהליך ייצור ויטמין D.

רבים מאיתנו חושבים שטיפול חיצוני של לחות והזנה הינו מספיק, אז דעו לכם זה לא מדויק.
מכיוון שהעור שלנו הוא איבר, הוא גם מחובר לכלי הדם והם גם מזינים אותו במרכיבי המזון השונים ומכיוון שהעור מורכב גם משומן חלבון ונוזלים צריך לספק לו הזנה טובה.
העור שלנו חשוף למזיקים חיצוניים (חומרים כימיים וקרינה) וחשוב לדאוג לו גם חיצונית וגם פנימית.
יש לשלב במזון שלנו חומצות שומן בריאות, בעיקר אומגה 3 ו 6 (לא בכמות גדולה) וגם 5 הנמצא בזרעי רימונים ו-9 הנמצא בשמן זית, אבוקדו ואגוזים.
שמנים מזינים נוספים שניתנים לבליעה ומריחה כאחד: שמן קוקוס, שמן המפ, שמן קצח,
יש עוד הרבה מאוד שמנים טובים לטיפול חיצוני לעור כמו אובליפיחה, נים ועוד.
כמו כן יש לוודא רמות גבוהות של נוגדי חמצון שמשפרים את ההתנגדות של הגוף לאותם מזיקים חיצוניים (עקה חמצונית) את חלקם תוכלו למצוא בפוסט: "ויטמין די – הספיגה הטובה ביותר, תפקיד השמש ואילו רכיבים יודעים להגן על העור מקרינת השמש".
ויטמין אי חשוב לשמירה על האלסטיות של העור. לאבץ וגם ליוד חשיבות גדולה לחיוניות של העור.

*** תוספת מאי 25
בסקירה שפורסמה במאי 25 בכתב העת Food Science & Nutrition, חוקרים בחנו מחקרים מחמש השנים האחרונות על האופן שבו הרגלי תזונה ומזונות ספציפיים משפיעים על הזדקנות העור, תוך הדגשת ההבדלים בין התנהגויות "לא ידידותיות לעור" לבין מרכיבים "ידידותיים לעור". הם הגיעו למסקנה שמזונות עשירים בנוגדי חמצון יכולים להאט את תהליך הזדקנות העור, בעוד שתזונה עשירה בסוכרים מזוקקים ושומני טראנס מאיצה אותו.

החוקרים מסבירים שהעור מזדקן באופן טבעי, וכתגובה לעקה (פנימית וחיצונית) שגורמת לשינויים פיזיולוגיים, כולל ייצור מופחת של קולגן ואלסטין, ירידה בהתחדשות התאית ועלייה בנזק התאי. מבחינה מולקולרית, עקה חמצונית מגדילה את הייצור של מיני חמצן תגובתיים (ROS), אשר פוגעים בחלבוני העור. זה גם מפעיל מסלולים דלקתיים ואנזימים המפרקים קולגן.
מנגנונים תורמים נוספים כוללים קיצור טלומרים, מוטציות גנטיות, הזדקנות תאית, דלקת כרונית וגליקציה, שבה סוכרים נקשרים לחלבונים ויוצרים תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs) המקשיחים את העור. יחד, הם פוגעים בגמישות העור, בהידרציה ובהתחדשות, ומאיצים סימני הזדקנות גלויים.

החוקרים מציינים שמחקרים אחרונים מדגישים את התפקיד הקריטי של התזונה בשמירה על בריאות העור. הרגלי תזונה לקויים משבשים את תפקודי העור ותורמים למחלות עור, בעוד שתזונה עשירה בחומרים מזינים תומכת בתיקון העור ועיכוב הזדקנות. בעוד שהרגלי תזונה לקויים משבשים את תפקודי העור ותורמים למחלות עור

• הם מציגים את החשיבות של נוגדי חמצון כמו ויטמינים A, C, E, פוליפנולים וחומצות שומן אומגה 3 יכולים למתן הזדקנות על ידי מאבק בלחץ חמצוני והפחתת דלקות. ויטמין C תומך בייצור קולגן, בעוד ויטמין E משפר את גמישות העור.
• הם מציגים גם את החשיבות של פפטידים וחלבונים – חומצות אמינו כמו ליזין ופרולין, החיוניות גם לסינתזת קולגן.
• הם מציגים גם מספר מינרלים כמו נחושת, סלניום ואבץ שתומכים בפעילות נוגדת חמצון ובתיקון אנזימטי.
• פיטואסטרוגנים, כמו איזופלבונים מסויה, משפרים את לחות העור ועוביו, במיוחד אצל נשים לאחר גיל המעבר.
• פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה תומכים במיקרוביום העור, וגם מגינים מפני נזקי קרינה אולטרה סגולה, מפחיתים קמטים ומשפרים את הלחות.

המזונות הבריאים ביותר לעור כוללים ירקות ופירות עשירים בפוליפנולים וקרוטנואידים (גזר, דלעת, בטטה, עגבניות, ירקות עליים), הדרים ופירות יער (חמוציות, אסאי), רימונים, אבוקדו, זרעים (כמו צ'יה ופשתן) ואגוזים (כולל פיסטוקים ושקדים), מזונות מותססים, קטניות, דגנים מלאים, שמנים בריאים ודגים.
הם מזכירים גם מורינגה וספירולינה, אלוורה, שמן זית, תה ירוק, קקאו.

ישנן גם עדויות לכך שצום או הגבלת קלוריות יכולים לשפר את בריאות העור. מחקרים ניסויים, במיוחד במודלים של בעלי חיים, הראו שהגבלת קלוריות יכולה להאט את קצב גליקציה של חלבוני העור ולהפחית את הצטברות תוצרי גליקציה מתקדמים, ובכך לסייע בעיכוב שינויים הקשורים לגיל במבנה העור.

התזונה הלא בריאה ביותר לעור כוללת תזונה עשירה בשומני טראנס (כגון חטיפים מעובדים ומרגרינה), סוכרים מזוקקים, ואלו עם צריכת מים נמוכה (המובילה לעור מחוספס ויבש). צריכה מוגזמת של פחמימות מזוקקות ושומנים מעובדים מסוימים עלולה להשפיע לרעה על מבנה העור ומראהו. צריכת אלכוהול בכמויות גדולות פוגעת גם בעור.

סקירה מדגישה גם את עלייתם של "נוטריקוסמטיקה" ומזונות פונקציונליים – מוצרים ומרכיבים שנועדו לתמוך בבריאות העור ובמראהו מבפנים. אלה כוללים מזונות פונקציונליים מועשרים בתרכובות ביו-אקטיביות, כמו גם תוספי תזונה כגון פפטידים של קולגן, חומצה היאלורונית, ויטמינים ומינרלים, אשר פופולריים יותר ויותר כחלק מאסטרטגיות יופי וטיפוח העור ההוליסטיות.

הסקירה מדגישה כי שינוי התזונה הוא אחת ההתערבויות המעשיות והיעילות ביותר הקיימות לתמיכה בבריאות העור ולעיכוב סימני ההזדקנות.

*** תוספת יוני 25 – ויטמין C ותפקידו במבנה העור והתחדשותו

מחקר שפורסם ביוני 25 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology על ידי צוות חוקרים בראשות Yasunori Sato ו-Akihito Ishigami, חושף מנגנון מולקולרי חדש ומרתק שבו ויטמין C (VC) מקדם את בריאות העור ומעבה את האפידרמיס. המחקר, שבוצע על מודל עור אנושי בתלת-ממד מספק תובנות משמעותיות לגבי יכולתו של ויטמין C להילחם בהידלדלות העור הקשורה להזדקנות.

החוקרים מציינים שעור חסר ויטמין C (כפי שנצפה במודלים של עכברים) מראה ניוון של האפידרמיס. ויטמין C ידוע כנוגד חמצון חשוב, אך הוא גם פועל כקופקטור (גורם עזר) לאנזים בשם ten-eleven translocation (TET ), אשר ממלא תפקיד מפתח בתהליך הנקרא דה-מתילציה של DNA. תהליך נמשפיע על ביטוי גנים. כלומר הוא יכול "להפעיל" או "לכבות" גנים.

ממצאי המחקר העיקריים:

• המחקר הראה כי ספיגת ויטמין C על ידי תאי העור (קרטינוציטים) הובילה באופן מובהק לעלייה בעובי שכבת האפידרמיס וכן לעלייה משמעותית בשגשוג תאי האפידרמיס.
• המחקר גילה שויטמין C הגביר באופן דרמטי את רמות מולקולה בשם (5-hmC) המהווה סמן לדה-מתילציה של DNA.

באמצעות ניתוח מתקדם של גנים נמצא כי ויטמין C הגביר באופן משמעותי את הביטוי של 12 גנים הקשורים לשגשוג תאים. במקביל, נצפו אזורי DNA בעלי רמת מתילציה נמוכה יותר (hypomethylated DNA regions) הקשורים לגנים אלו, בנוכחות ויטמין C. *** חשוב להבין שדה-מתילציה באזורים אלו "מסירה בלם" ומאפשרת לגנים אלה להיות פעילים יותר***. כלומר כמו בכל דבר בגוף יש באלאנסים וביטויים הופכיים, שכן לעתים הגוף צריך להגביר פעולה ולעתים הגוף צריך למתן אותה.

כדי לאשר את המנגנון הזה החוקרים השתמשו במעכב של אנזים ה-TET (שהוא זה שויטמין C משפיע עליו), והם ראו שההשפעות המיטיבות של ויטמין C על עובי העור ושגשוג התאים הופחתו באופן ניכר. זה מאשר שויטמין C פועל דרך מנגנון דה-מתילציה של DNA.

מחקר זה מספק תובנה חשובה לגבי מנגנון מולקולרי נוסף שבו ויטמין C מעלה את עובי האפידרמיס על ידי קידום שגשוג תאי קרטינוציטים באמצעות דה-מתילציה של DNA של גנים הקשורים לשגשוג תאים. גילוי מנגנון זה מעשיר את הבנתנו את הדרכים הרבות שבהן ויטמין C תורם לבריאות העור. המשמעות הפרקטית היא שוויטמין C הוא מולקולה מבטיחה מאוד לפיתוח גישות וטיפולים שונים נגד הידלדלות העור הקשורה להזדקנות, ולתמיכה בבריאות העור הכללית. הוא מחזק את המעמד של ויטמין C כמרכיב חיוני בטיפוח העור, בין אם מדובר בתכשירים קוסמטיים מתקדמים, רקיחות טבעיות, או צריכה תזונתית ותוספים.
כמו כן חשוב להבחין בין דרכי האספקה: בעוד שצריכה תזונתית ותוספים חיוניים לבריאות הגוף והעור הכללית, מחקרים כדוגמת זה מתמקדים בריכוזים גבוהים של ויטמין C הנדרשים ישירות בתאי העור (כפי שנצפו במודל, בריכוזים של 0.1-1.0 מ"מ), ריכוזים אשר לעיתים קרובות ניתנים להשגה ביתר קלות ויעילות באמצעות תכשירים ייעודיים לעור (קוסמטיים או טבעיים), המאפשרים מיקוד והחדרה ישירה לרקמה. כלומר מי שרוצה לחזק את התפקוד הזה, כדאי שיהיו לו רמות נאותות של ויטמין סי דרך התזונה וגם להוסיף ויטמין סי לתכשירים טבעיים שמכינים למשל ממקור של פירות יער (כמו אסאי או חמוציות), הדרים, רימונים, אבקת קמוקמו (Camu Camu) או אבקת שורש מאקה (Maca) שיש בהם גם ניסיון קוסמטי.

*** תוספת נובמבר 25 – תבלינים ובריאות העור: מניעת הזדקנות העור,ופירוק קולגן
מחקר סקירה מקיף שפורסם בנובמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition בחן את הראיות הקליניות והמולקולריות להשפעת תבלינים על בריאות העור והזדקנותו.
המחקר נערך מתוך ההכרה כי התבלינים, מעבר לטעם, הם מקור עשיר לתרכובות ביו-אקטיביות ופוליפנולים, המסוגלים להפחית את העקה החמצונית והדלקת שמובילות להזדקנות העור.
החוקרים ניתחו ניסויים קליניים ומחקרים in vitro ו-in vivo רבים, והתמקדו במנגנון שבו תבלינים כמו כורכום, רוזמרין, זנגביל וציפורן משיגים אפקט הגנה.

החוקרים סיווגו את התבלינים על בסיס מנגנוני הפעולה העיקריים שלהם על בריאות העור:

• מניעת פירוק קולגן והגנה מבנית (עיכוב MMPs): אלו התבלינים הפועלים על חוזק וגמישות העור על ידי דיכוי האנזימים המפרקים קולגן ואלסטין (MMPs, קולגנאז ואלסטאז).
  • המובילים: ציפורן, כוסברה, אגוז מוסקט, רוזמרין.
  • תבלינים נוספים: זנגביל.
• הפחתת דלקת מערכתית: אלו התבלינים המפחיתים ציטוקינים פרו-דלקתיים (כגון TNF-alpha ו-IL-6), ובכך מטפלים בשורש ההזדקנות הכרונית.
  • המובילים: כורכום, ציפורן, זנגביל, תימין, פלפל חריף.
  • תבלינים נוספים: רוזמרין, סומאק, נענע/מנטה, כמון.
• הגנה מנזקי קרינת UV ועקה חמצונית (ROS): אלו התבלינים המהווים מגן שמש פנימי, מנטרלים רדיקלים חופשיים (ROS) ומגנים על ה-DNA של תאי העור.
  • המובילים: כורכום, פלפל חריף, רוזמרין, קינמון, בזיליקום.
  • תבלינים נוספים: סומאק, כוסברה, זעפרן, כוכב אניס, כמון, חרדל.
• טיפול בפיגמנטציה והבהרה (עיכוב טירוזינאז): תבלינים המסייעים בטיפול בכתמים כהים ושינוי גוון העור על ידי עיכוב אנזים הטירולז.
  • תבלינים: זעפרן, שומר, פלפל שחור, כמון.
• תמיכה במבנה והתחדשות התא: אלו התבלינים המעודדים יצירת קולגן, אלסטין וחומצה היאלורונית חדשים.
  • תבלינים: וניל, זנגביל, זעפרן.

האינטגרציה הקלינית: ממצאי המחקר הזה מחזקים את התמונה ההוליסטית: בריאות העור תלויה לא רק בבניית קולגן (ויטמין C וחלבון), אלא גם בשמירה על הקיים (עיכוב MMPs). התבלינים מספקים כלי תזונתי יומיומי לטיפול בשורש הבעיה: הפחתת דלקת ועקה חמצונית. החוקרים הדגישו בדיון כי למרות שהבליעה יעילה, כדי להשיג את הריכוזים הקליניים שנמצאו במחקרים (במיוחד אלה המעכבים MMPs), יש צורך במיצויים מרוכזים ומתוקננים (נוטריקוסמטיקה).

מחלות עור שהצגתי עם דרכים למניעה וטיפול: אקזמה/ אטופיק דרמטיטיס, אלרגיות, אקנה, פסוריאזיס, שלבקת חוגרת, סרטן מלנומה.

השיער

חלק בלתי נפרד מהעור ונמצא לאורך כל שטח פניו.
החלק המהותי של השערות כמובן נמצא בקרקפת הראש.
חיי השערה מחולקים לשלושה שלבים:
Anagen – זהו שלב הגדילה, הוא נמשך כשלוש שנים בממוצע, ו-80% מהשערות שעל הקרקפת נמצאות בו בכל רגע נתון. אורך שלב זה הוא שקובע את האורך המקסימלי של השערה.
Catagen – זהו שלב ההתנוונות של השערה, ובו זקיק השערה מתחיל להתנתק. שלב זה נמשך בין שבועיים לשלושה.
Telogen – זהו שלב הנשירה. הוא נמשך בערך 3-4 חודשים.
השיער הוא סוג של סיב המועשר בחלבון ובעיקר קרטין יש בו גם הצטברות של מינרלים כמו אבץ, ברזל, סידן, מגנזיום וצורן וכן ויטמינים כמו A ו-B לסוגיו ולכן לתזונה מאוזנת ומגוונת תהיה השפעה ניכרת על בריאות השערה.
יש סיבות מגוונות לנשירת שיער מלבד חסרים תזונתיים הן אצל נשים והן אצל גברים למשל חוסר איזון הורמונלי, לידות, החלמה מניתוחים וממחלה קשה. במצבים אלה הגוף יעדיף למקד את הרכיבים בהחלמה.

מחקר מסוג מטה אנליזה שכלל 8 מחקרים קליניים אקראיים ומחקרים פרה-קליניים פורסם באפריל 24 בכתב העת Heliyon ובחן את ההשפעה של פרוביוטיקה (חיידקים טובים) על מדדי שיער שונים והוא מצא:

• שיפור מסוים בספירת השיער (SMD = 0.32).
• השפעה משמעותית על עובי השיער (SMD = 0.92).
• פרוביוטיקה העלתה באופן משמעותי את ספירת זקיקי שיער (SMD = 3.24) .
• פרוביוטיקה העלתה את עובי העור (SMD = 2.32).
• רמות VEGF עלו באופן משמעותי (SMD = 2.97). VEGF מקדם צמיחה, קובע את הבידול, המבנה ומשך הצמיחה של זקיק השערה וציר השערה. יש לו השפעה עצומה על וסקולריזציה ואנגיוגנזה (התפתחות כלי דם חדשים), ובכך מגרה את צמיחת השיער.
• פרוביוטיקה הראתה פוטנציאל בשיפור צמיחת השיער ושליטה בקשקשים באמצעות אפנון של מסלול החיסון וציר המעי-שיער. מסלול Wnt/β-catenin, מסלול IGF-1 ו-VEGF הם מסלולי מפתח מולקולריים בוויסות צמיחת ותחזוקת זקיקי שיער. בין היתר על ידי ייצור (SCFAs), בקטריוצינים, אקסופוליסכרידים (EPS) ואקסוזומים (מעורב בתקשורת בין תאית ועשוי לתרום לאיפנון תהליכים חיסוניים ודלקתיים).
• החיידקים הנחקרים: Lactobacillus paracasei, Bifidobacterium lactis, Lactobacillus plantarum, Leuconostoc holzapfelii, Lactobacillus amyloliquefaciens

תופעות אפשריות:

• נשירת יתר נובעת מעודף סטרס, חסרים תזונתיים כגון: אבץ, ויטמין אי ושומנים בריאים (אומגה 3, אומגה 9), ויטמינים מסוג בי ואולי במיוחד ביוטין. נשירת שיער יכולה לנבוע גם משימוש בתכשירים לא טבעיים (מחליקים, צבעים, שמפו ומרכך).
• שיער שיבה בגיל צעיר נקשר לסטרס.
  *** תוספת פברואר 25
  מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת נאגויה שביפן מצביע על כך שלנוגד חמצון המצוי בירקות כולל סלרי, פלפלים, ברוקולי, חסה, תרד, גזר ובצל יש פוטנציאל למנוע שיער שיבה.
  המחקר התמקד בשלושה נוגדי חמצון – לוטאולין, הספרטין ודיוסמטין – כדי להעריך את ההשפעות שלהם על עכברים שגודלו כדי להאפיר כמו בני אדם. המחקר מצא שרק העכברים שקיבלו לוטאולין שמרו על פרוותם השחורה, גם כשהפרוות של חבריהם לכלוב האפירה, ללא קשר אם הלוטאולין ניתן חיצונית או פנימית.
  ההשפעות האנטי-מאפירה של לוטאולין נמצאו קשורות קשר הדוק על פפטיד הנקרא אנדותלין – חלבונים הממלאים תפקיד מכריע בתקשורת התאית. במחקר, טיפולי לוטאולין שימרו את הביטוי של האנדותלינים והקולטן שלהם. שימור זה תומך בנתיבי איתות בריאים, ומונע את הירידה בפעילות המלנוציטים המלווה בדרך כלל בשיער שיבה.
  החוקרים ציינו שללוטאולין היתה השפעה בעיקר היא על פיגמנטציה ולא על צמיחת שיער או נשירה, נה שהופך אותו למועמד מסקרן במיוחד לטיפול בהאפרת שיער הקשורה לגיל.
  החוקרים מאוד מעודדים ממצאים אלה שכן יש קווי דמיון בין תהליכי האפרת השיער של עכברי המודל ובני אדם.
  בהתבסס על התוצאות המבטיחות הללו, החוקרים מעוניינים לחקור אם השפעות האנטי-אייג'ינג של לוטאולין יכולות להיות ישימות גם לשינויים אחרים הקשורים לגיל, כולל התקרחות.
  https://www.japantimes.co.jp/news/2025/01/14/japan/science-health/gray-hair-antioxidant/

דרכים טבעיות לניהול מתחים תוכלו למצוא כאן.

הציפורניים

דומות בהרכבן לשיער ומעט יותר קשיחות. רמת הקשיחות תלויה בכמות השכבות של הקרטין. לכן לתזונה יש משמעות די דומה על בריאותם.
השיערות והציפורניים אינם מעוצבבים ולכן גזירה וקציצה לא מורגשים. העצבוב נמצא בחיבור בין העור לשיער/ציפורן ולכן משיכה או עקירה כן יכאבו.
וכמו בעור ובשיער, לתזונה חלק עיקרי (מינרלים וחלבונים) בבריאות ואיכות הציפורניים.

החלק של סטרס

דבר נוסף שחשוב מאוד לנהל כאשר יש תופעות חוזרות בעור הוא – סטרס. המוח והעור שלנו קשורים קשר הדוק והם מתקשרים זה עם זה.
סטרס הוא חלק ממערך ההגנה שלנו – 'הילחם או ברח'. רובנו לא באמת נמצאים באיום קיומי אקוטי. רובנו מושפעים מסטרס שקשור לפרנסה, לימודים, יחסים בין אנשים/ משפחה וטרגדיות. אין ספק שהחיים מורכבים. אבל מי שבריאותו חשובה לו. כדאי מאוד ללמוד לנהל את המתחים ולא שהמתחים ינהלו אותנו.
סטרס לאורך זמן ידוע שפוגע במערכת החיסונית ובמערכות המטבוליות וזה יכול להגיע גם לסרטן ומחלות נוספות שגורמות למוות בטרם עת.
סטרס בהחלט ידוע כמשפיע גם על בעיות עוריות למשל: אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס ואקנה. כולם יוצאים או מוחמרים במצב של סטרס. זה קורה כי רמות הקורטיזול עולות וכתוצאה מכך יש ייצור יתר של סבום (שמן) בבלוטות העור דבר שעלול להפוך את העור לפגיע יותר לגרד, דלקת, גירוי וזיהום. כמו כן למתח יש השפעה שלילית על תפקוד המחסום של העור, וכתוצאה מכך לאובדן מים המעכב את יכולת העור לתקן את עצמו לאחר פציעה^[1].

מתח משפיע גם על ציפורניים. זה מתחיל אפילו ברמה של קסיסה או "טיקים" הקשורים למשחק עם ציפורניים מה שיכול לגרום גם להתרוממות הציפורן.
מתח יכול גם לייצר קווים אופקיים לבנים על פני הציפורניים וכן ציפורניים שבירות ומתקלפות.

דרכים טבעיות לניהול מתחים תוכלו למצוא כאן.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה