הזדקנות היא חלק בלתי נפרד מהחיים הידועים לנו היום. השאלה היא איך אנו מגיעים לגילאים הללו בבריאות טובה? אז יש כל מיני דברים שכדאי לעשות כדי למקסם את הבריאות שלנו הן הפיזית והן הרגשית מנטלית. זה קשור לתזונה, זה קשור לתנועה,זה קשור לחיבור ולשהייה בטבע, זה קשור לרמות הסטרס והיכולת לנהל אותן, זה קשור לאיכות השינה וזה קשור לרמות החשיפה שלנו למזהמים תעשייתיים. וכל אלה גם קשורים האחד לשני.
אין ספק שאחד הדברים היותר מאתגרים ככל שמתבגרים הוא החלק של התנועה/פעילות גופנית. ומחקרים רבים מגבים את החלק הזה לשמירה על בריאות שלד שריר, מניעת שבריריות והזדקנות בריאה יותר של המוח והנפש.
פעילות גופנית והליכה ברמה יומית מורידים סיכון למוות.
לאנשים מבוגרים שנשארים פעילים יותר יש איכות חיים טובה יותר.
פעילות גופנית יעילה יותר מתרופות לניהול בריאות הנפש.
פעילות גופנית משנה את הכימיה של המוח, מגנה על סינפסות מזדקנות, משפרת זיכרון ומורידה סיכון לאלצהיימר.
המפתח לאופן שבו פעילות גופנית מגינה מפני סוכרת ויתר מחלות מטבוליות.
חוקרים מ-Mayo Clinic מבינים שאיזון (balance) טוב, כוח שרירים והליכה תורמים לעצמאותם ולרווחתם של אנשים והם יצאו לבחון איזה מדד נחשב ליותר דומיננטי בהקשר הבריאותי מתחום השלד-שריר בזיקנה, כיצד גורמים אלו משתנים, ובאיזה קצב. והאם ניתן לאמן את שיווי המשקל ללא ציוד מיוחד ולעבוד על שמירתו לאורך זמן.
המחקר שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת PLOS ONE מצא שכמה זמן אדם יכול לעמוד – על רגל אחת – הוא מדד מובהק יותר להזדקנות מאשר שינויים בכוח או בהליכה.
במחקר זה, 40 אנשים בריאים ועצמאיים מעל גיל 50 עברו מבחני הליכה, שיווי משקל, כוח אחיזה וחוזק ברכיים. מחצית מהמשתתפים היו מתחת לגיל 65; החצי השני היו בני 65 ומעלה.
סוגי המבחנים:
- מבחן שיווי המשקל – המשתתפים עמדו המשתתפים על לוחות כוח במצבים שונים: בשתי רגליים בעיניים פקוחות, בשתי רגליים בעיניים עצומות, ברגל הלא דומיננטית בעיניים פקוחות וברגל הדומיננטית בעיניים פקוחות. במבחנים על רגל אחת, המשתתפים יכלו להחזיק את הרגל שלא עמדו עליה היכן שרצו. הבדיקות היו 30 שניות כל אחת.
- מבחן האחיזה – המשתתפים השתמשו במכשירים בהתאמה אישית כדי למדוד את אחיזתם בצד הדומיננטי.
- מבחן כוח הברך – המשתתפים היו בישיבה והונחו להאריך את הברך בכוח ככל האפשר בצד הדומיננטי.
- מבחן ההליכה – המשתתפים הלכו הלוך ושוב על שביל באורך 8 מטרים, בקצב ובמהירות שלהם.
ממצאי המחקר:
- הפרמטרים של ההליכה לא השתנו עם הגיל. תוצאה שלא הפתיעה את החוקרים מכיוון שהמשתתפים הלכו בקצב הרגיל שלהם, לא בקצב המקסימלי שלהם.
- מבחני הכוח לא היו ירידות הקשורות לגיל שהיו ספציפיים למין. דבר המצביע על כך שהאחיזה וחוזק הברכיים של המשתתפים ירדו בקצב דומה – 3.7% ו- 1.4% לעשור בהתאמה בין שני המינים.
- החוקרים לא זיהו גם הבדלי מין במבחני ההליכה והשיווי משקל, מה שמצביע על כך שנבדקים ונבדקות הושפעו באותה מידה מהגיל.
- עמידה על רגל אחת – במיוחד הרגל הלא דומיננטית – הראתה את שיעור הירידה הגבוה ביותר עם הגיל.
- כוח האחיזה והברכיים אמנם הראו ירידות משמעותיות, אך לא כמו האיזון. מבין השנים הללו כוח האחיזה ירד בקצב מהיר יותר מחוזק הברך, מה שהופך אותו למנבא טובי יותר להזדקנות מאשר מדדי כוח אחרים.
החוקרים מסבירים שאיזון הוא מדד חשוב מכיוון שבנוסף לחוזק השרירים, הוא דורש קלט מהראייה, מהמערכת הוסטיבולרית (שיווי המשקל המושפע מהנוזלים שבמבוך האוזן התיכונה) ומהמערכות הסומטו-סנסורית (מגע, מצב, טמפרטורה וכאב). כמו כן השינויים בשיווי המשקל ראויים להדגשה, שכן אם יש איזון ירוד, אדם נמצא בסיכון ליפול, בין אם זז או לא. ונפילות הן סיכון בריאותי חמור עם השלכות חמורות במיוחד בגילאים מאוחרים. למעשה, נפילות לא מכוונות הן הגורם העיקרי לפציעות בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה. ורוב הנפילות בקרב מבוגרים נובעות מאיבוד שיווי משקל.
החוקרים מציינים שאנשים יכולים לנקוט בצעדים פשוטים כדי לאמן את שיווי המשקל שלהם. לדוגמה, על ידי עמידה על רגל אחת. כל אדם יכול לאמן את עצמו ולתאם את תגובות השרירים והיציבות כדי לשמור על שיווי משקל נכון. ואם אדם יכול לעמוד על רגל אחת במשך 30 שניות, זה נחשב להצלחה.
החוקרים מסכמים:
"אם אתה לא משתמש בו, אתה מאבד אותו. אם אתה משתמש בו, אתה שומר עליו. זה קל לעשות. זה לא דורש ציוד מיוחד, ואתה יכול לעשות את זה כל יום"
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
כתיבת תגובה