סיבים תזונתיים גורמים לחיידקי המעיים שלנו להתנהג בצורה בריאה

סיבים תזונתיים הם החלק הקשה של הצומח והם נחשבים לרב סוכר רק שאינם מפורקים על ידי אנזימים כמו הפחמימות הרגילות, אלא מפורקים על ידי חיידקי המעיים שבתורם מייצרים רכיבים התומכים בפעילות תקינה של מערכת העיכול, מערכת החיסון, מערכת העצבים, כללי הדם, הלב והמוח. אנו מקבלים את הסיבים מצריכת פירות, ירקות, אגוזים, שקדים גרעינים, דגנים מלאים וקטניות שגם להם תכונות בריאותיות התורמות בדרכים נוספות לאותן מערכות הגוף.

טריפטופן היא אחת מ-9 חומצות אמינו חיוניות לבני האדם, כלומר חובה לקבל אותה ממקור של מזון. ולמען האמת, כל זמן שאדם לא נמצא בתת תזונה הוא יקבל את חומצת האמינו הזו בין אם הוא טבעוני, צמחוני, אומניבורי או קרניבורי.

צוות חוקרים מהמכון הלאומי למזון DTU והמחלקה לתזונה, פעילות גופנית וספורט באוניברסיטת קופנהגן גילה כי לסיבים תזונתיים תפקיד מכריע בקביעת האיזון בין ייצור של חומרים בריאים או מזיקים על ידי השפעה על התנהגות החיידקים במעי הגס. כלומר מדובר בחשיפה של חלק מהותי המקשר בין אופי התזונה למיקרוביום והההשפעות החיוביות על הבריאות שלנו.
ממצאי המחקר שפורסם ביוני 24 כתב העת Nature Microbiology, בעצם גילו שכאשר אנו אוכלים סיבים תזונתיים רבים, חיידקי המעי עוזרים להפוך טריפטופן לחומרים בריאים. אבל אם אנחנו לא אוכלים מספיק סיבים, טריפטופן יכול להפוך גם לתרכובות בעייתיות.

החוקרים מסבירים שסוגים שונים של חיידקים בתוך המעי הגס שלנו מתחרים על שימוש בחומצת האמינו טריפטופן. תחרות זו עשויה להוביל לתוצאות טובות או רעות לבריאותנו.
החוקרים מוסיפים שידוע זה מכבר שסיבים תזונתיים מומרים ישירות לחומצות שומן קצרות שרשרת על ידי חיידקי המעי במעי הגס להן תרומה בריאותי חשובה ורבה. יחד עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שגם הסיבים עצמם תורמים לבריאות טובה בכך שהם מונעים את הפיכת חומצת האמינו טריפטופן לחומרים מזיקים ומקדמים את הפיכתה לחומרים מועילים במעי הגס.

החוקרים ערכו ניסויים בתרביות חיידקים ועכברים במבחנה כדי להעריך תחרות בין חיידקי מעיים לטריפטופן כמצע ותוצרי הקצה המטבוליים שלו.
C. sporogenes, P. anaerobius, B. thetaiotaomicron ו-E. coli נבחרו כזני חיידקים מייצגים כדי לחקור את המיקרוביום של המעי בסביבה מלאכותית במבחנה. ממצאים אלו הושוו לאחר מכן לניסויים שבוצעו באמצעות קהילות מיקרוביאליות מורכבות שבודדו מדגימות צואה אנושית.
הניסויים הראו ש- E. coli מייצר אינדול, ואילו החיידק C. sporogenes מייצר, indole lactic acid (ILA) או indole propionic acid (IPA).
באמצעות ניסויים נוספים החוקרים הדגימו שחיידקי המעי B. thetaiotaomicron, מווסתים את פעילות יצירת האינדול של חיידקי מעי נפוצים ממשפחת E. coli. בכך שמסייע לפירוק הסיבים לסוכרים פשוטים, שאותם E. coli מעדיפים לשגשוג על פני הטריפטופן. כלומר מרכיבי הסוכר מהסיבים מונעים מה- E. coli להפוך טריפטופן לאינדול, ובכך מאפשרים ל-C. sporogenes לנצל טריפטופן כדי לייצר את התרכובות הבריאות לנו הקשורים להגנה מפני מחלות מעי דלקתיות, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם ומחלות נוירולוגיות.
אינדול בריכוז גבוה ולאורך זמן, מסבירים החוקרים, עובר חילוף חומרים על ידי הכבד לרעלן שנמצא קשור למחלות כליה ובהמשך גם מחמיר את המצב. כמו כן רמות אינדול גבוהות במעי נמצאו מעלות את הסיכון לזיהום מתמשך של Clostridiodes difficile (שלשולים, כאבי בטן, מעי רגיז). חיידק שנפוץ גם לאחר טיפול אנטיביוטי.
מנגד ידוע של-ILA יש השפעות הגנה מפני אלרגיות תזונתיות. וה-IPA קשור באופן הפוך לסוכרת מסוג 2 והוכח כמטיב עם שלמות רירית המעי ומפחית את הסיכון לטרשת עורקים.

תרבויות צואה אנושיות הראו תופעות דומות, ובכך תמכו בתצפית שרמות האינדול יורדות עם צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים. גם כאשר מיקרוביום צואתי הושתל לעכברים התוצאות היו דומות והוכיחו כי סיבים תזונתיים מדכאים ייצור אינדול על ידי מיני מעיים מרובים.

החוקרים מסכמים שידוע שסיבים תזונתיים יכולים לשנות את הרכב וכמות החיידקים במיקרוביום המעי. יחד עם זאת, יש נטיה להסתכל רק על ההרכב והשפע של מיני חיידקים במעיים שלא מספרים את הסיפור המלא על השפעתם הבריאותית.

סיבים תזונתיים לא רק עוזרים לשנות את סוגי החיידקים במעי, מה שמוביל להרכב בריא יותר, הם גם משפיעים על התנהגותם של חיידקי המעי בדרכים המקדמות בריאות

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה