מתן תרופות אנטי-פסיכוטיות לאנשים עם דמנציה מעלה סיכון לשבץ מוחי, קרישי דם, התקף לב, אי ספיקת לב, דלקת ריאות ופגיעה כלייתית חריפה

דמנציה ואלצהיימר הם מהאתגרים הגדולים ביותר של מחלות הזיקנה. הן את החולה והן את המשפחה הקרובה שלו.
איבוד הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות ובהמשך גם המוטוריות מהוות פגיעה חמורה באיכות החיים והרווחה הנפשית. לא קיים האדם שפגיעה בתפקודים אלה לא ישפיע על מצבו הנפשי. ישנם גם מקרים רבים שבהם ההתבטאות הנפשית היא מאוד קשה. אגרסיביות, אלימות מילולית, מאניות, דיכאונות וכדומה. באמת מצב בעייתי.
העניין הוא שאנשים אלה מקבלים כבר מספר תרופות ואז מוסיפים להם גם תרופות פסיכיאטריות וזו כבר דרך ללא מוצא.

מחקר שפורסם באפריל 24 בכתב העת thebmj מציג בעיה חמורה שהיא כבר ידועה זמן רב אחורה. אולי לא במימדיה, אבל בהחלט כבר ידועה. דבר המצביע על חוסר יכולת וכלים לעזור לאנשים סובלים אלה. אז מדוע לא מחפשים דרכים אחרות? מדוע להכניס אותם לסיכון מוגבר עוד יותר למוות?

"למרות חששות הבטיחות, תרופות אנטי פסיכוטיות ממשיכות להירשם באופן נרחב לתסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה כגון אדישות, דיכאון, תוקפנות, חרדה, עצבנות, הזיות ופסיכוזה"

אם כן, החוקרים בחנו את הסיכונים של מספר תוצאות שליליות הקשורות בפוטנציה לשימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות אצל אנשים עם דמנציה.
את הנתוני השיגו ממאגר CPRD שבאנגליה.
החוקרים השוו בין 35,339 מטופלים עם דמנציה שנרשמה להם תרופה אנטי-פסיכוטית בתאריך אבחון הדמנציה או אחריו לנתונים של 173,910 אנשים (63% נשים) שאובחנו עם דמנציה שלא קיבלו מרשם אנטי פסיכוטי בשנה שלפני האבחנה שלהם. חולים עם היסטוריה של התוצאה הספציפית הנחקרת לפני האבחנה שלהם לא נכללו בניתוח של תוצאה זו.

התרופות האנטי-פסיכוטיות הנפוץ ביותר היו Risperidone (ריספרדל, ריספרידקס, ריספונד), Quetiapine (סרוקוול, קווטיאפין), Haloperidol (הלופר, פרידור, פריקט, הלדול) ו-Olanzapine (זיפרקסה) אשר יחד היוו כמעט 80% מכלל המרשמים.
(*** מוזמנים לראות בלינקים של התרופות, שהתופעות מוכרות ושיש עוד רבות).
גורמים מבלבלים בעלי השפעה פוטנציאלית, לרבות מאפייני מטופל אישיים, אורח חיים, מצבים רפואיים קיימים ותרופות שנקבעו נלקחו גם הם בחשבון.

בניתוח. הסבירות לאלה שנרשמו לתרופות אנטי פסיכוטיות לדלקת ריאות בתוך 90 יום היתה פי 2.19 יותר בהשוואה לאלו שאינם קיבלו כמו כן נראו עליות בסיכון עבור כמעט כל התוצאות שהוערכו:

• פגיעה חריפה בכליות: פי 1.72.
• תרומבואמבוליזם (קריש דם) ורידי (VTE): פי 1.62.
• שבץ מוחי: פי 1.61.
• שבר: פי 1.43.
• התקף לב: פי 1.28.
• אי ספיקת לב: פי 1.27.

ד"ר Pearl Mok, מדענית מאוניברסיטת Manchester שבאנגליה וב-BMJopens, החוקרת בטיחות תרופות, ושותפה לחיבור המחקר, מציינת שהסיכונים היחסיים היו גבוהים ביותר בשבעת הימים הראשונים של השימוש עבור כמעט כל התוצאות. היא הדגישה כי הסיכון לדלקת ריאות היה גבוה כמעט פי 10 באותה תקופה ראשונית, הסיכון לשבץ מוחי היה פי 3.75, לפגיעה חריפה בכליות פי 3.79, ולאי ספיקת לב פי 2.85.

"טווח התוצאות השליליות היה רחב יותר ממה שהודגש בעבר בהתראות רגולטוריות, שהתבססו על הסיכונים לשבץ מוחי ומוות. לכן יש לשקול את הסיכונים לתוצאות השליליות הנרחבות הללו לפני מתן מרשם לטיפול תרופתי אנטי פסיכוטי לאנשים עם דמנציה"

בנוסף לכל אלה היא ציינה, ש"היעילות של תרופות אנטי פסיכוטיות לטיפול בתסמינים הללו מוגבלת" ושחלק מהתרופות האנטי-פסיכוטיות, כגון ריספרידון, נושאות אזהרות קופסה שחורה לגבי סיכון מוגבר למוות כאשר משתמשים בהן לטיפול בפסיכוזה הקשורה לדמנציה.
היא מסכמת ש"המחקר מראה שחשוב עוד יותר לקחת בחשבון את הסיכון לנזק כאשר שוקלים לרשום תרופות אלו, ולהשתמש בגישות אלטרנטיביות שאינן תרופתיות בכל מקום אפשרי".
https://www.manchester.ac.uk/discover/news/antipsychotics-for-dementia-linked-to-more-harms-than-previously-acknowledged/
https://www.medpagetoday.com/psychiatry/generalpsychiatry/109722

לדרכי מניעה וטיפול בדמנציה היכנסו.
לדרכי מניעה וטיפול בבריאות הנפש היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה