כימיקלים נצחיים (PFAS) במאכלי ים

אם המצב היה שונה גם אני הייתי ממשיך לאכול מאכלי ים, אבל לצערי המצב היום שונה בתכלית ממה שהיה לפני עידן התעשייה המזהמת.
הים ידוע כפח האשפה של העולם המשפיע על בריאות הסביבה והאדם.
הדבר שכמובן הכי נראה לעין זה הכמויות האדירות של הפלסטיק רק שהוא אף פעם לא בא לבד, הוא תמיד מכיל רכיבים מסוכנים במיוחד לבריאות הסביבה והחיים בה, שמגיעים משאיבת הנפט או שמוספים לפלסטיק כחלק מהתכונות שלו (BPA ותחליפיו, פתלאטים, PFAs, מעכבי בעירה, OPE ועוד), אבל לא רק פלסטיק מגיע לים, גם פסולת עירונית ותעשייתית (חומרי הדברה, דשנים, תרופות וביוב מגיעים לים. ומי שחושב שדגים ויתר מאכלי ים לא סופגים חומרים רעילים אלה, אז טעות בידיו.

• מקור החומרים האורגניים המופלרים (PFAS) מגיע מתעשיות שרוצות שהאופי של המוצר המיוצר ידחה שמן ו/או מים והרשימה ארוכההה.
• היציבות המולקולרית של PFAS היא גם זו שהופכת אותם לכמעט בלתי ניתנים להריסה, מה שמוביל אותם להיקרא 'כימיקלים לנצח'.
• נכון להיום כבר מדברים על יותר מ-14,000 תרכובות שונות של הכימיקל.
• הכימיקלים הללו הצטברו לאורך השנים באדמה, במים ובחיות בר, ומחקרים שבחנו המצאותם בבני אדם הראו שכמעט לכולם יש כמויות מדידות בדם.
• הבדיקות של היום בוחנות מיעוט קטן של התרכובות הללו ולכן גם הבדיקות של היום אינן מייצגות את הרמות הפוטנציאלות של המצאות PFAS, כלומר גם ההערכות של המחקרים העדכניים הן הערכות חסר.
• בבני אדם, PFAS נקשרו לסרטן, הפרעות בהתפתחות העובר, מחלות מטבוליות, הפרעות בבלוטת התריס, הכבד והפוריות.

במחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת ADartmouth שפורסם באפריל 24 בכתב העת Exposure and Health מדדו את הרמות של 26 סוגים של PFAS (מתוך 14,000) בדגימות של המינים הימיים הנצרכים ביותר שנרכשו משוק בחוף ניו המפשייר: בקלה, חוואר, לובסטר, סלמון, סקאלופ, שרימפס וטונה שנלמדו ונרכשו משוק בחוף ניו המפשייר ומקורם מאזורים שונים.

החוקרים מציינים שרוב המחקרים הקיימים מתמקדים ברמות PFAS במינים מתוקים, שאינם מה שאנשים אוכלים בעיקר. המחקר הנוכחי שלהם שילב ניתוח של ריכוזים של PFAS בדגים ופירות ים טריים בשילוב עם סקר הרגלי אכילה בניו המפשייר, ניו אינגלנד ובמדינות חוף אחרות שבארצות הברית. הם התמקדו בעיקר בשתי מדינות אלה כי נתונים לאומיים מצביעים על כך שהאנשים החיים שם הם בין הצרכנים המובילים במדינה של מאכלי ים, יותר מפי 1.5 מהממוצע הארצי.
כמו כן ניו המפשייר הייתה בין המדינות הראשונות לזהות PFAS במי שתייה. מדינה עשירה בנתונים בגלל שנים שהשקיעו בחקירת ההשפעות של PFAS ובניסיון להפחית את החשיפה.

המחקר מצביע על כך שאנשים הצורכים לעתים קרובות דגים ופירות ים אלה עלולים להתמודד עם סיכון מוגבר לחשיפה ל-PFAS. שרימפס ולובסטר היו בריכוז הגבוה ביותר עם ממוצעים שנעו בין 174 ו-330 ננוגרם ל-100 גרם מאכל ים בהתאמה.

החוקרים לא יודעים לאמר בוודאות מהיכן וכיצד נכנסים הכימיקלים לשרשרת המזון הימית. הם חושבים שרכיכות מסוימות עשויות להיות פגיעות במיוחד להצטברות PFAS בבשרן כי הן חיות ואוכלות בסמיכות לקרקעית הים, ואולי גם בגלל קרבתם למקורות PFAS הנמצאים בקרבת החוף. מינים ימיים גדולים יותר עשויים לבלוע PFAS על ידי אכילת מינים קטנים יותר כמו הרכיכות, כלומר דרך שרשרת המזון.

קיימות הנחיות לצריכת פירות ים עבור רמות של כספית ומזהמים אחרים, אך אין כאלה עבור PFAS. קביעת הנחיות בטיחות תסייע להגן על אנשים הרגישים במיוחד למזהמים.

"הממצאים מדגישים את הצורך בהנחיות מחמירות יותר לבריאות הציבור הקובעות את כמות פירות הים שאנשים יכולים לצרוך בבטחה כדי להגביל את החשיפה שלהם לחומרים אלה"

החוקרים אמנם לא ממליצים להפסיק לאכול מאכלי ים שכן הם מקור מצוין לחלבון רזה וחומצות שומן מסוג אומגה 3. אבל זה גם מקור פוטנציאלי לחשיפה של PFAS שאיננו מוערך כראוי לחשיפה בבני אדם. לכן הבנת הסיכון-תועלת הזו חשובה לקבלת החלטות לגבי אם וכמה לאכול, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות כמו נשים בהריון וילדים.
לדעת החוקרים "אנשים שאוכלים תזונה מאוזנת עם כמויות מתונות של מאכלי ים צריכים להיות מסוגלים ליהנות מהיתרונות הבריאותיים שלהם ללא סיכון מופרז לחשיפה ל-PFAS.
ואני חושב שקצת במים, קצת באוכל הזה, קצת באוכל ההוא, קצת במוצרי צריכה יומיומיים אחרים הופך בסופו של דבר להרבה ולכן יש לוודא שאכן מדובר בקצת.
https://home.dartmouth.edu/news/2024/04/pfas-exposure-high-seafood-diets-may-be-underestimated?content-types=article&categories=2126&page=4

מחקרים נוספים שמצאו PFAS בדגי מאכל ופירות ים
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0304389423013456
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0013935123018133
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0013935116310726
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0013935119300222

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה