השפעת חיידקי מעי המייצרים בוטיראט על אישפוזים עקב זיהום

בוטיראט, אחת מחומצות השומן קצרות שרשרת (SCFA), נמצאה במחקרים מפחיתה רמות דלקת במיוחד במעי הגס כלומר מורידה סיכון למחלות מעי דלקתיות ולסרטן המעי הגס. כמו גם מסייעת לבריאות כלי הדם, הלב והמוח, מונע מחלות מטבוליות (סוכרת, השמנה).
בוטיראט מיוצרת על ידי חיידקי מעיים (מיקרוביום) מסויימים, שנפגשים עם סיבים שמערכת העיכול לא יודעת לפרק. הסיבים הללו נמצאים בעיקר בפירות (תפוחים, משמשים, בננות, קיווי, אגסים, פירות יער ועוד), ירקות (ארטישוק, אספרגוס, ברוקולי, גזר, משפחת שום ובצל, עלים ירוקים, לפת, תפוח אדמה), דגנים מלאים (שיבולת שועל שיפון) וקטניות (חומוס, אפונה, עדשים ועוד). לכן ניתן להסיק שתזונה שדלה באלה תוריד מהותית את רמות הבוטיראט.

אלח דם ותזונה מערבית.

כמובן שגם תרופות המשפיעות על אופי המיקרוביום ואולי במיוחד אנטיביוטיקה יורידו מהותית את ייצור הבוטיראט. ומדוע זה סופר חשוב להבין זאת? כי זה הטיפול העיקרי שמאושפז מקבל כשנמצא בבית החולים.

אנטיביוטיקה – שימוש יתר, זיהום עולמי ויצירת חיידקים עמידים ופטריות מסכנות חיים.

מחקר שנערך על שתי קבוצות חולים אירופאיות גדולות מהולנד ופינלנד מצא כי על כל עלייה של 10% בחיידקים המייצרים בוטיראט במעיים של המטופל, הסיכון לאשפוז בגין כל זיהום יורד בין 14-25%. המחקר יוצג באפריל 24 בקונגרס האירופי למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות בברצלונה.

החוקרים מציינים ששינויים במיקרוביום שכיחים בחולים המאושפזים בשל זיהומים קשים ושמודלים פרה-קליניים הראו שחיידקי מעי אנאירוביים המייצרים בוטיראט מגנים מפני זיהומים מערכתיים. הם בחרו לבחון את החיידקים הללו מכיוון שנמצא שהם מתרוקנים בחולים אלה. וגם בגלל הסיבה שידוע שלבוטיראט השפעות הגנה במספר מחלות מעיים (מלבד זיהומים).

מיקרוביום המעי אופיין על ידי רצף ה-DNA של חיידקים מדגימות צואה של המשתתפים. החוקרים מדדו את הרכב המיקרוביום, הגיוון והשפע היחסי של חיידקים מייצרי בוטיראט. ובסך הכל עקבו אחרי הנתונים לאורך 5-7 שנים. לאחר מכן, הם בחנו קשרים בין המיקרוביום והסיכון לזיהום באמצעות מודלים ממוחשבים ובמודלים סטטיסטיים נוספים כדי להתאים למשתנים אחרים כגון נתונים דמוגרפיים, אורח חיים, חשיפה לאנטיביוטיקה ומחלות נלוות.

בסך הכל החוקרים עשו פרופיל של מיקרוביום מעיים אצל-10,699 משתתפים (4,248 מהולנד ו-6,451 מפינלנד). בתקופת המעקב 602 משתתפים אושפזו או מתו עקב זיהומים (בעיקר דלקת ריאות שנרכשה בקהילה) במהלך המעקב.
החוקרים מצאו שהרכב המיקרוביום של המשתתפים המאושפזים/נפטרים הללו היה שונה מאלה ללא אשפוז עקב זיהומים. באופן ספציפי, על כל 10% יותר של שפע חיידקים מייצרי בוטיראט היה סיכון מופחת לאשפוז בגלל זיהומים – נמוך ב-25% עבור משתתפים מהקבוצה ההולנדית ו-14% נמוך יותר עבור העוקבה הפינית. קשרים אלו נותרו ללא שינוי לאחר התאמה לדמוגרפיה, אורח חיים, חשיפה לאנטיביוטיקה ומחלות נלוות.

"הרכב המיקרוביום של המעי, במיוחד התיישבות עם חיידקים המייצרים בוטיראט, קשור להגנה מפני אשפוז למחלות זיהומיות באוכלוסיה הכללית בשתי קבוצות אירופאיות עצמאיות"

כמובן שרפואה מונעת היא הטובה ביותר ולכן לתזונה משמעות גדולה בהרכב החיידקים, אבל ניתן להשיג את חומצות השומן הללו גם כתוסף פוסטביוטיקה למקרי קיצון, בבתי חולים שם התזונה, איך לומר בלשון המעטה, לא מגוונת.

דברים נוספים שניתן לשקול אותם למניעת זיהומים בבתי חולים
ויטמין סי, פרוביוטיקה, שמן אורגנו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה