תסמונת סיוגרן (SS) היא מחלה דלקתית כרונית, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בתפקוד בלוטות הרוק והדמעות, כלומר התסמינים הבולטים הם יובש בעיניים ופה. התסמונת יכולה להיות ראשונית בחלק מן המקרים, אך נוטה להופיע במחלות אוטואימוניות, כמו דלקת מפרקים שיגרונית, סקלרודרמה וזאבת מערכתית/לופוס (SLE) שגם בה עשויים להיות כאבי מפרקים, נפיחות חמורה ופריחה. בלופוס הרבה פעמים צגיעים למצבים חמורים יותר כגון דלקת כליות ודלקת צדר (ריאות), מה שהופך את השכיחות הגלובלית הגוברת שלו למדאיגה. לפי ההערכות, לופוס משפיע כיום על 9.26 מכל 100,000 גברים ו-78.73 מכל 100,000 נשים. בסך הכל מוערך כמותם בעולם כ-3.41 מיליון חולים כמו כן מאובחנים כל שנה כ-400,000 אנשים[1].
תסמונת סיוגרן גם היא לא נדירה כל כך כפי שאולי חושבים. היא מוערכת בין 400,000-3,100,000 מאובחנים בעולם[2].

לי אין ספק שבשני המצבים האלה כמו במחלות כרוניות רבות בטח אלה המוגדרות אוטואימוניות, יש חשיפה מוגברת למזהמים סביבתיים מהאוויר, מים, מזון, תרופות ותכשירים הבאים במגע עם העור.
כמובן שזה יכול להיות קשור גם לחסרים תזונתיים ומצבים רגשיים.

בדו"ח שפורסם בפברואר 24 בכתב העת Frontiers in Nutrition, החוקרים דנים בשלושה מחקרי מקרה שבהם נשים (גילאי 40, 54 ו-45 שנים) הסובלות מתסמונת Sjögren's (SS) וזאבת אדמנתית מערכתית (SLE) דיווחו על הפוגה בתסמינים שלהן בעקבות החלפת התזונה שלהם לתזונה מבוססת צומח מותאמת אישית. התזונה מורכבת בעיקר מעלים ירוקים, חומצות שומן אומגה 3 וירקות ממשפחת המצליבים ובמקביל הימנעות ממזון מעובד, מסוכר, שמנים תעשייתיים ומוצרים מהחי. זה נכון ששלושה סיפורי מקרה אינם מספיקים כדי לקבוע סיבתיות או מנגנונים, אבל שיעור ההצלחה של ההתערבויות התזונתיות הללו והשפעותיהן ארוכות טווח (6 ו-7 שנים) מסמנים אותן כמבטיחות.
במאמר כמובן מוצגות סקירות קודמות שהעלו שתזונה מבוססת צומח בריאה עשויה לסייע במניעת או אפילו הפיכת SS ו-SLE.

המחקר הנוכחי, אם כן, מסכם ודן בשלושה דיווחי מקרה של נשים הסובלות מ-SLE ו-SS, שבעקבות הקפדה על תוכנית (RRP) בת 4-6 שבועות שפותחה על ידי ד"ר Brooke Goldner, המחברת הראשונה של המחקר, בה הנשים היו כפופות לניטור יומי, מעקב ושינוי תזונתי מותאם אישית.

המקרים המוצגים במאמר הנוכחי מגוונים:

  1. אישה בת 40 שאובחנה עם SLE ו-SS בשנת 2013 במהלך החודש התשיעי להריונה. הסימפטומים שלה כללו רגישות קיצונית לאור, כאבי רגליים ועייפות, שעבורם נרשם לה הידרוקסיכלורוקווין ואספירין. קורס RRP שלה החל באפריל 2017 ונמשך ארבעה שבועות.
  2. אישה בת 54 שחוותה רגישות לאור לא מאובחנת הקשורה ל-SLE ו-SS, פריחה, קרקפת מגרדת ועייפות מתמדת מאז 2006. ה-SLE שלה העלה דלקת ברחם ב 2015, והיא אובחנה ביולי אותה שנה עם דלקת עיניים. קורס RRP שלה החל בתחילת מרץ 2017.
  3. אישה בת 45 שחוותה את הסימפטומים של SLE ו-SS בין השנים 2003 ו-2008, אך אצלה המחלות לא אובחנו רשמית עד שילדה הרביעי פיתח זאבת ילודים בסוף 2008. בין השנים 2008-2012, למקרה זה יתנו התרופות levothyroxine, azathioprine ו-methotrexate, אך ללא שיפור סימפטומטי. השילוב של הידרוקסיכלורוקווין במשטר ההתערבות הקלינית שלה בשנת 2012 עזר לדכא תסמינים.

הממצאים בדוח הנוכחי הם חיוביים ברובם, כאשר כל שלושת המקרים חוו הפוגה מהירה משמעותית של סימפטומים לאחר הקפדה על התערבות RRP. הפוגה בתסמינים נצפתה כבר ביום השני של המטופלת הראשונה ובשתי המטופלות לכל היותר לאחר 4.
ההפוגה בתסמינים נצפתה כארוכת טווח, כאשר שניים מתוך שלושת המקרים ששרדו דיווחו על תקופות נמשכות ללא תסמינים של 6 ו-7 שנים, בהתאמה. בכל המקרים, הנשים הצליחו להפסיק להשתמש בתרופות המרשם שלהן לטובת RRP.

ממצאים אלה מדגישים את ההשפעות העמוקות של התערבויות תזונתיות בטיפול במחלות כרוניות, כולל SLE ו-SS. במיוחד דיאטות צמחיות, עשירות בחומרי תזונה טבעיים.

ד"ר ברוק מסכמת ש"מקרים מתועדים המראים את האפשרות של שינוי באורח החיים כדרך לטיפול יכולים בסופו של דבר להוביל למחקרים בקנה מידה גדול יותר, ובטווח הארוך יותר, לניסויים מבוקרים אקראיים. והכי חשוב, למתרגלים ולמטופלים מגיע להיות מודעים לפוטנציאל המבטיח של שימוש במזון כתרופה בטיפול ב-SLE ו-SS".

*** תוספת אוגוסט 25
סקירה שיטתית שפורסמה באוגוסט 25 בכתב העת Nutrients ctv להעריך את השפעתן של התערבויות תזונתיות על תסמיני יובש בפה ובעיניים בקרב אנשים עם תסמונת סיוגרן (SD). המחקר בא לפתור את חוסר הוודאות הקיים בתחום ואת היעדרן של הנחיות תזונתיות מוסכמות למחלה.
הסקירה fללה חיפוש נרחב במספר מאגרי מידע אקדמיים. הוא כלל ניתוח של 19 מחקרים בסך הכל: 10 מחקרים בבני אדם ו-9 מחקרים במודלים של בעלי חיים. בין המחקרים שנכללו היו ניסויים קליניים מבוקרים, דיווחי מקרה ומחקרים ניסיוניים.

ממצאי המחקר:

  • במודלים של בעלי חיים:
    דיאטות: הגבלת קלוריות, תזונה ללא גלוטן ודיאטות דלות שומן נקשרו להגברת זרימת הרוק ולהפחתת דלקת בבלוטות הרוק.
    תוספים: תוספים כמו רזברטרול, טריפטוליד (Tripterygium wilfordii) ופוליסכרידים מגוג'י ברי נקשרו גם הם להגברת זרימת הרוק והפחתת דלקת בבלוטות.
    שומן רווי: לעומת זאת, תזונה עשירה בשומן רווי נקשרה לירידה בזרימת הרוק ועלייה בדלקת.
  • במחקרים בבני אדם:
  • אומגה 3: חלק מהמחקרים הראו כי תוספי אומגה 3 (כולל שמן פשתן) תרמו לשיפור בזרימת הרוק ובזרימת הדמעות, תוך הפחתת דלקת.
    ויטמינים, צמחי מרפא ודיאטות: ויטמינים: מחקרים דיווחו על שיפור בתסמינים בעקבות שימוש בוויטמינים, כולל ויטמין A, ויטמינים מקבוצת B, ויטמין C, ויטמין D, ויטמין E, ואשלגן.
    חלק מהמחקרים הראו שיפור בתסמיני יובש לאחר מעבר לדיאטה ללא גלוטן, דיאטה נוזלית ותזונה טבעונית מבוססת מזון מלא.
    חלק מהמחקרים הראו שיפורים בעקבות שימוש בצמחי מרפא, כגון Longo Vital.

אם תיכנסו למאמר על לופוס תראו דברים משותפים ועוד דברים שיכולים לסייע.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב