לחומר משמר נפוץ (E-234) יש השפעות בלתי צפויות על המיקרוביום של המעי

יצרני מזון מוסיפים חומרים משמרים למוצרי מזון כדי לשמור על "טריותם", ובמילים אחרות להאריך את תוקף השימוש במוצר, שהרי לא קיים המזון הטרי שלא יעבור תהליך של פירוק חיידקי. כלומר המטרה העיקרית של חומרים משמרים אלה היא להרוג חיידקים שעלולים גרום לקלקול המזון.
במשך מאות שנים, תרבויות רבות היו משתמשות בתוספים נפוצים כמו סוכר, מלח, חומץ ואלכוהול כחומרים משמרים במיוחד לתקופות החורף הקר שהיה דל במזון טרי.
היום תוויות המזון המודרניות חושפות מרכיבים לא מוכרים יותר כמו נתרן בנזואט, סידן פרופיונאט, אשלגן סורבט ועוד מאות רכיבים עם שמות מפוצצים.

גם אם במקור המטרה היא טובה, יש לשים לב שלאורך השנים הרבה מאוד מתגלים כבעייתיים במיוחד, אפילו במקרים בהם מדובר על הליך טבעי כביכול.

דוגמה טובה ניתן לראות במחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת ACS Chemical Biology.
חוקרים מאוניברסיטת Chicago מסבירים שחיידקים מייצרים כימיקלים הנקראים בקטריוצינים כדי להרוג חיידקיים מתחרים. כימיקלים אלה מיוצרים במעבדה ויכולים לשמש כחומרים משמרים על ידי הרג פתוגנים שעלולים להיות מסוכנים במזון. בתוך הבקטריוצינים, ללנטיפפטידים תכונות אנטי-מיקרוביאליות חזקות במיוחד, והם נמצאים בשימוש נרחב בתעשיית המזון ובחרו להם שם -"לנטיביוטיקה" (lantibiotics) – שילוב של לנטיפפטיד ואנטיביוטיקה.

עם זאת, מציינים החוקרים, שלמרות השימוש הנרחב בהם, מעט ידוע על האופן שבו האנטיביוטיקה הזו משפיעה על המיקרוביום של המעיים של אנשים שצורכים אותם במזון. חיידקים במעיים חיים באיזון עדין, וחיידקים קומנסאליים מספקים יתרונות חשובים לגוף על ידי פירוק חומרים מזינים, ייצור מטבוליטים, וחשוב מכך – הגנה מפני פתוגנים. אם יותר מדי חיידקים קומנסאליים נהרגים ללא הבחנה על ידי חומרים משמרים אנטי-מיקרוביאליים, חיידקים פתוגניים אופורטוניסטיים עלולים לתפוס את מקומם ולחולל הרס – תוצאה שאיננה טובה יותר מאכילת מזון מזוהם מלכתחילה.

במחקר מציגים החוקרים 'לנטיביוטיקה' פופולארית בשם ניזין (Nisin) – E-234, שנמצאת בהרבה מאוד מאכלים נוזליים (ממרחים, מתבלים, גבינות, חלב, קרמים), בירות, נקניקים. כמו גם 'לנטיביוטיקות' אחרות דומות בהרכבן ותיפקודן. החוקרים מציינים שהלנטיביוטיקה הזו נמצאת בתזונה של רבים ובמשך זמן רב והשפעתן לא נבדקה. לכן מטרת היא המחקר לבחון את השפעתן על חיידקי מעי קומנסליים.
לשם כך החוקרים כרו מאגר מידע ציבורי של גנומים של חיידקי המעי האנושיים וזיהו גנים לייצור שש לנטיביוטיקות שונות שמקורן במעיים הדומות מאוד לניצין, ארבע מהן היו חדשות. לאחר מכן, בשיתוף פעולה עם מעבדה לכימיה באוניברסיטת llinois Urbana-Champaign, הם ייצרו גרסאות של הלנטיביוטיקה הללו כדי לבדוק את השפעותיהן על פתוגנים וחיידקי מעיים. החוקרים גילו שבעוד שללנטיביוטיקה השונות היו השפעות שונות, הם הרגו פתוגנים וחיידקים קומנסאליים כאחד.
לטענת החוקרים מחקר זה הוא אחד הראשונים שהראו שקומנסלים במעיים רגישים ללנטיביוטיקה, ולפעמים הם רגישים יותר מפתוגנים

"עם רמות הלנטיביוטיקה הקיימות כיום במזון, סביר מאוד שהן עשויות להשפיע גם על בריאות המעיים שלנו"

החוקרים גם חקרו את מבנה הפפטידים בלנטיביוטיקה כדי להבין טוב יותר את פעילותם, מתוך אינטרס ללמוד כיצד להשתמש בתכונות האנטי-מיקרוביאליות שלהם. לדוגמה, במחקר אחר, שלהם הראו כי קונסורציום של ארבעה חיידקים, כולל אחד המייצר לנטיביוטיקה, מסייע בהגנה על עכברים מפני זיהומי אנטרוקוקוס עמידים לאנטיביוטיקה. הם גם חוקרים את השכיחות של גנים עמידים ללנטיביוטיקה באוכלוסיות שונות של אנשים כדי להבין טוב יותר כיצד חיידקים כאלה יכולים להתיישב במעיים בתנאים ובדיאטות שונות.

לחוקרים נראה שלנטיביוטיקה וחיידקים המייצרים לנטיביוטיקה לא תמיד טובים לבריאות, אז הם מחפשים דרכים להתמודד עם ההשפעה הרעה הפוטנציאלית תוך ניצול התכונות האנטי-מיקרוביאליות המועילות יותר שלהם.
https://biologicalsciences.uchicago.edu/news/food-preservatives-gut-microbiome

כרגיל משהו מתפספס בהבנת החוקרים את המציאות – כל מוצר גם אם מקורו בטבע, שמשתמשים בו באופן מלאכותי, כדי כביכול לאזן משהו שיצא מאיזון. סופו להיכשל!

יותר מ-2000 תוספי מזון (E) שלא נבדקו בטיחותם. 
תוספי מזון -E – מחלות קרדיומטבוליות, מיקרוביום ועוד.
טיטניום דיאוקסיד – צבע מאכל. 
סידן פרופיונאט – E282 – השמנה וסוכרת. 
תוספי מזון – E-numbers – פוספאט. 
צריכה ארוכת טווח של צבע מאכל Allura Red (E-131) יכולה להיות טריגר פוטנציאלי למחלות מעי דלקתיות (IBDs). 
תוסף מזון E-319 והקשר למערכת החיסון. 
חומצה פרופיונית – אוטיזם.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה