תרופות פסיכוטיות מעלות סיכון למוות מדום לב

ישנם הרבה מאוד סוגים של בעיות נפש [דיכאון, חרדות, פוביות, פוסט טראומה (PTSD), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), אובססיות, מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה) וברמות שונות.
הסיבות לבעיות אלה קשורות לטראומות נפשיות ו/או חוויות קיצון שלא עובדו כראוי ושלא קיבלו את היחס המתאים בזמן.
לאורך זמן מתווספים גם חסרים תזונתיים הקשורים לוויסות מערכת העצבים המאותגרת.

אני חושב שמדובר בתחום הכי קשה לטיפול וזה מלווה גם באי סבילות סביבתית. מהסיבה שאנשים מתרחקים מאנשים הסובלים מבעיות אלה. לכן הם לרוב מבודדים מהחברה דבר המגביר את ההפרעה.

אנשים הסובלים מסכיזופרניה, הפרעות אישיות, מאניה דיפרסיה ודיכאון עמוק נוטים לקבל תרופות פסיכיאטריות חזקות כגון: הלופרידול (Haldol) וקווטיאפין (Quetiapine).
לתרופות הללו תופעות לוואי רבות בין היתר החמרה של תסמינים נפשיים ובעיות נוספות מהותיות כגון לחץ דם נמוך, סחרחורות, ישנוניות בעיות נוירולוגיות ועוד.

מחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת Heart Rhythm, כתב העת הרשמי של איגוד הלב, בחן מטופלים שנוטלים את התרופות האנטי-פסיכוטיות quetiapine או haloperidol.
המחקר כלל ניתוח רטרוספקטיבי של רשומות רפואיות אלקטרוניות של קבוצה גדולה של חולים מספק שירותי בריאות בטייוואן שקיבלו טיפול בקווטיאפין או בהלופרידול. החוקרים העריכו את השכיחות, גורמי הסיכון והקורלציות הקליניות של הארכת QT חמורה. כלומר, הפרעות קצב חדריות ומוות לבבי פתאומי בחולים אלו. התוצאות המשמעותיות ביותר של המחקר היו שיותר מ-10% מהחולים פיתחו הארכת QT חמורה במהלך המעקב ואת הסיכון המוגבר להפרעות קצב חדריות ומוות לבבי פתאומי.

*** מרווח QT נמדד במכשיר א.ק.ג המעריך חלק מהתכונות החשמליות של הלב. מה שמחושב הוא הזמן מתחילת גל ה-Q ועד סוף גל ה-T, ומוערך הזמן הנמשך מרגע שחדרי הלב מתחילים להתכווץ ועד לסיום ההרפיה. מרווח QT ארוך באופן חריג או קצר באופן חריג קשור לסיכון מוגבר לפתח קצב לב לא נורמלי ומוות לבבי פתאומי ***.

החוקרים מציינים שהסיכונים של מחלות לב הקשורות לשימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות היוו דאגה במשך 30 השנים האחרונות. תרופות הוסרו בעבר מהשוק או שהשימוש בהן הוגבל עקב סיכון גבוה באופן בלתי מקובל להפרעות קצב קטלניות בחדרי הלב. עם זאת, הפרעות קצב לב הנגרמות על ידי תרופות נותרות נושא קליני חשוב, מכיוון שישנן תרופות המגבירות את הסיכון ל-SCD, אך נותרות בשוק מכיוון שהן משרתות צורך קליני ואין חלופות בטוחות יותר.

תרופות נוספות שגורמות לכך.

פרופסור Jamie Vandenberg, ממכון המחקר Victor Chang מחבר שותף של מאמר המערכת הנלווה למחקר, מציין, שמתוך 41 התרופות הקיימות בשוק בארה"ב שרשומות כבעלות סיכון ידוע להפרעות בקצב הלב, 5 הן תרופות אנטי פסיכוטיות. השימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות קשור לסיכון מוגבר בערך פי שניים למוות לבבי פתאומי. לכן אם לא ניתן לבטל סיכון זה , אז לפחות, עלינו למזער אותו על ידי זיהוי המטופלים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר וניהול הטיפול בהם מקרוב יותר. הממצאים מדגישים את החשיבות של מעקב צמוד אחר חולים המקבלים תרופות אלה ויישום סיכונים מתאימים. הרופאים צריכים להיות מודעים לסיכונים הפוטנציאליים הקשורים לשימוש בתרופות אלה.
https://www.elsevier.com/about/press-releases/vigilant-monitoring-is-needed-to-manage-cardiac-risks-in-patients-using

הבעיה האמיתית מתגלה תמיד בסוף. הרופאים מציעים לבחון חלופות. אבל אין חלופות תרופתיות שניתן להגדיר בטוחות, שכן בטוחות יותר לא מלמדות על בטוחות.
בעיה אחרת שקיימת אצל החוקרים היא המחשבה שחומר יכול לנהל בעיות רגשיות. והוא לא! הוא יכול לתמוך במערכת העצבים, אבל הוא לא יכול לגרום לבעיה הנפשית או הטראומה להעלם.

אז אם בוחרים בחומר, הטבע מציע דברים פחות מזיקים ולא פחות חשובים:

1. לוודא רמות גבוהות של ויטמין די.
2. לוודא רמות גבוהות של ויטמין סי.
3. לוודא צריכה מספקת של מגנזיום.
4. לוודא צריכה מספקת של אבץ [1][2].
5. לוודא צריכה מספקת של אומגה 3 [2][3][4].
6. לוודא רמות גבוהות של ויטמיני בי דגש על B12 (מתיל קובלמין) [2], בי 6 ופולאט [1][2][3][4][5].
7. צריכת מזונות המכילים טריפטופן.

אפשר להתנסות עם צמחים ופעילויות מסוגים שונים המופיעים כאן ובמידת הצורך גם שמן CBD המופק מצמח הקנביס יהיה בטוח יותר מהתרופות [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה