אסטרטגיות כמו צום לסירוגין או הגבלה קלורית יכולים לשפר ביטוי גן שמאט את הזדקנות המוח ומגדיל את תוחלת החיים

ככל הנראה רוב הדיאטות שאנשים בוחרים לעשות קשורות למצב ההשמנה שלהם ולצורך להוריד במשקל. זה נכון שהשמנה מושפעת מאופי האוכל שאדם צורך וגם מהכמות. אבל לחלק הכמותי, לפחות איך שאני מבין את זה, יש חלק שולי בגורם ההשמנה. לדוגמה אם אדם יאכל 5 ק"ג פירות וירקות ביום לעומת אחר שיאכל רק 2 ק"ג אבל של פחמימות פשוטות ו/או מעובדים. זה לא אותו דבר.

מערכת העיכול שלנו נמצאת בתקשורת דו כיוונית עם המוח במגוון של מנגנונים אם זה בהקשר של המיקרוביום והמטבוליטים שהוא מייצר, אם זה בהקשר של רכיבי התזונה שמגיעים דרך מחזור הדם למוח ואם זה הפקודות שהמוח נותן לאיברים בייצור אנזימי עיכול, מלחי מרה, אינסולין כאשר אוכלים ושותים דבר, אם זה ייצור הורמונים של שובע ואם זה מצבים רגשיים שונים שגורמים לנו לרצות לאכול מאכלים מסויימים או לא לרצות לאכול בכלל.

המאמר של היום מציג מנגנון שבו הגבלת מזון משפיעה על ביטוי הגנים. זו הסיבה היחידה שאני מציג את המחקר הזה. מבחינתי אנחנו אמורים לקחת מהמחקר רק את ההבנה של איך דברים עובדים לפני הבחירה של אופי התזונה.
דיאטה זה אורח חיים לא טרנד חולף וכשאנחנו מבינים איך דברים עובדים, אנחנו יכולים גם להתנסות על עצמנו.

מדענים מהמכון הביורפואי של Buck מציינים שהגבלת קלוריות, מעבר להשפעתה הידועה על מערכת העיכול והמטבוליזם של סוכרים ושומנים, משפרת את הבריאות ומגדילה את תוחלת החיים, אך לא הכל ידוע ואולי במיוחד בכל הנוגע לאופן שבו היא מגינה על המוח.
במחקר שלהם שפורסם בינואר 2024 בכתב העת Nature Communications הם זיהו תגובה ספציפית לנוירונים המתווכת על ידי גן בשם OXR1, המוגבר על ידי אסטרטגיות כמו צום לסירוגין ודיאטות דלות קלוריות. OXR1 הכרחי להארכת תוחלת החיים ולהזדקנות בריאה של המוח.
הצוות הדגים בנוסף מנגנון סלולרי מפורט כיצד הגבלה תזונתית יכולה לעכב את ההזדקנות ולהאט את התקדמות מחלות ניווניות.

"הגן הוא גורם חוסן מוחי חשוב המגן מפני הזדקנות ומחלות נוירולוגיות"

חברי הצוות הראו בעבר מנגנונים המשפרים את תוחלת החיים ואת תוחלת הבריאות עם הגבלה תזונתית, אבל יש כל כך הרבה שונות בתגובה להפחתת קלוריות על פני אנשים ורקמות שונות, עד שברור שיש הרבה תהליכים שטרם התגלו במשחק. הפרויקט הזה התחיל כדי להבין מדוע אנשים שונים מגיבים לדיאטות בדרכים שונות.
הם החלו בסריקת כ-200 זני זבובים בעלי רקע גנטי שונה. הזבובים גודלו בשתי דיאטות שונות: תזונה רגילה או הגבלה תזונתית שהיוו רק 10% מהתזונה הרגילה. החוקרים זיהו חמישה גנים בעלי גרסאות ספציפיות שהשפיעו באופן משמעותי על אריכות ימים תחת הגבלה תזונתית. מתוכם, לשניים היו מקבילים בגנטיקה האנושית.
הצוות בחר גן אחד לחקור ביסודיות, הנקרא mustard (MTD) בזבובי פירות ו-"Oxidation Resistance 1" בבני אדם ועכברים.
החוקרים מסבירים שהגן מגן על התאים מפני נזק חמצוני ומוות של נוירונים (עודף). הם מציינים שידוע שאובדן OXR1 בבני אדם מביא למומים נוירולוגיים חמורים ולמוות בטרם עת כמו כן מחקרים בעכברים הראו שתוספת OXR1 משפרת את ההישרדות במודל של טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS).

כדי להבין כיצד גן שפעיל בנוירונים משפיע על תוחלת החיים הכוללת, הצוות ערך סדרה של בדיקות מעמיקות. הם גילו ש-OXR1 משפיע על קומפלקס הנקרא Retromer, שהוא קבוצה של חלבונים הנחוצים למיחזור חלבונים ושומנים תאיים – מנגנון חשוב בנוירונים מכיוון שהוא קובע את גורלם של כל החלבונים המוכנסים לתא. החוקרים מציינים שתפקוד לקוי שלו נקשר למחלות ניווניות הקשורות, במיוחד מחלות אלצהיימר ופרקינסון.

"התזונה משפיעה על הגן הזה. על ידי אכילה פחותה, אתה משפר את המנגנון של מיון חלבונים נכון בתאים, מכיוון שהתאים משפרים את ביטוי OXR1"

הצוות גם מצא שהגברת ה-MTD בזבובים גרמה להם לחיות זמן רב יותר, מה שהוביל להשערה שבבני אדם ביטוי עודף של OXR1 עשוי לעזור להאריך את תוחלת החיים.
השלב הבא שלהם יהיה לזהות תרכובות ספציפיות שמגבירות את רמות ה-OXR1 במהלך ההזדקנות כדי לעכב את הזדקנות המוח.
החוקרים מסכמים שהתזונה משפיעה על כל התהליכים בגוף שלנו. ועבודה זו תומכת במאמצים לשמור על תזונה בריאה, כי מה שאנחנו אוכלים משפיע עלינו יותר ממה שידוע לנו.

לכמות המזון ישנה השפעה על בריאות המוח אבל זה לא אומר שכולנו צריכים להגביל את הכמות של מה שאנו צורכים כרגע. המחקר הזה בעצם מסביר מה קורה למוח שמגזימים עם כמות האוכל ואולי בעיקר זה שגורם לרצות ממנו עוד ועוד (מעובדים ומסוכרים).
לדעתי צום לסירוגין שגם הוזכר על ידי כותבי המחקר הוא דרך טובה יותר מהגבלה קלורית, כדי להשיג את השיפור בביטוי הגנים.

צום לסירוגין עשוי לשנות את אופן ביטוי ה-DNA בגוף שלנו.
צום מקוטע לסירוגין מוריד רמות דלקת על ידי העלאת רמות גלקטין-3.
צום לסירוגין משפר את הזיכרון לטווח הארוך ומשפר את הנוירוגנזה בהיפוקמפוס.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה