פיברוזיס ריאתי – אומגה 3 ועוד

פיברוזיס ריאתי היא מחלת ריאות המתרחשת כאשר הרקמה מסביב ובין שקי האוויר בריאות מצטלקת ומתעבה. מה שמקשה על החמצן לעבור לזרם הדם.
על פי הערכות יש כ-3 מיליון הסובלים ממחלה זו בעולם. המחלה גובה בין 45,000-1,080,000 מדי שנה בעולם החל משנת 2000.
הטיפול התרופתי הקונבציונלי מגביר את הסיכון להשפעות שליליות, במיוחד על מערכת החיסון.

הנזק יכול להיגרם מגורמים רבים ושונים – כולל חשיפה ארוכת טווח לרעלים מסוימים, זיהום אוויר^[1][2], חומרי הדברה כגון פאראקווט^[1][2][3], ננו-פלסטיק^[1][2], Nanomaterials^[1], מצבים רפואיים מסוימים, טיפול בקרינה ותרופות מסוימות כגון אנטיביוטיקה ותרופות לסרטן כגון בלאומיצין.
ככל שהמצב מחמיר, קוצר הנשימה גובר.
סימנים נוספים עשויים לכלול: שיעול יבש, עייפות, ירידה בלתי מוסברת במשקל, כאבי שרירים ומפרקים, הרחבה ועיגול של קצות האצבעות או בהונות הרגליים.
נכון להיום אין מרפא לתופעה ולכן מחפשים מענה מכל כיוון אפשרי.

הקשר לאומגה 3

האם שומנים בריאים המצויים באגוזים ודגים יכולים להאט את התקדמות הצטלקות הריאות בפיברוזיס ריאתי ולעכב את הצורך בהשתלות ריאות?
זו השאלה שחוקרי ריאות מאוניברסיטת Virginia רוצים לענות עליה. המחקר שלהם פורסם באוקטובר 23 בכתב העת CHEST

החוקרים בדקו את הקשר בין רמות הפלזמה בדם של חומצות שומן אומגה 3 לבין התקדמות פיברוזיס ריאתי. בנוסף לכך הם בחנו כמה זמן חולים יכולים לעבור בלי צורך בהשתלת ריאות.
החוקרים בחרו דווקא בחומצות שומן אומגה 3, כי אלה כבר נקשרו למגוון יתרונות בריאותיים. מחקרים העלו, למשל, שהם עשויים להוריד את הסיכון למחלות לב, קרישי דם הגורמים לשבץ, סרטן השד וסוגי סרטן אחרים, מחלת אלצהיימר ודמנציה.

אומגה 3 (ALA) והסיכון למוות מכל הסיבות, מחלות לב וסרטן.
מחלות לב וכלי דם/ טרשת עורקים – תזונה מבוססת צומח ואומגה 3.
שבץ מוחי – הדרכים להוריד את הסיכון בצורה משמעותית.
רמת אומגה 3 (DHA) גבוהה בדם מורידה את הסיכון לאלצהיימר.

אם כן. החוקרים רצו לקבוע אם אומגה 3 יכולה למלא תפקיד מגן במחלות ריאה אינטרסטיציאליות, קבוצה של מחלות ריאה כרוניות שעלולות להוביל לפיברוזיס ריאתי, מצב בלתי הפיך שמותיר את הריאות ללא יכולת להחליף חמצן ופחמן דו חמצני כראוי. זה יכול לגרום למטופלים לקוצר נשימה, לחולשה, לחוסר יכולת להתאמן ולשורה של תסמינים אחרים. עישון וזיהום אוויר הם גורמי סיכון מרכזיים.
החוקרים בדקו נתונים אנונימיים על חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית שנאספו ב-Pulmonary Fibrosis Foundation Registry, וכן מידע שנמסר מחולים באוניברסיטאות UVA ו-Chicago.
בסך הכל, המדענים סקרו מידע על יותר מ-300 אנשים עם מחלת ריאות זו. רובם היו גברים (פיברוזיס ריאתי שכיח יותר בקרב גברים מאשר נשים), ורובם סבלו מפיברוזיס ריאתי "אידיופטי", אחד המצבים הנופלים תחת הדגל של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית.
החוקרים מצאו שרמות גבוהות יותר של חומצות שומן אומגה 3 בפלסמת הדם היו קשורות ליכולת טובה יותר להחליף פחמן דו חמצני ולהישרדות ארוכה יותר ללא צורך בהשתלת ריאה. התוצאות לא השתנו בהרבה גם אצל אנשים עם היסטוריה של עישון או עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, מה שמרמז שזה עשוי להיות ספציפי לפיברוזיס ריאתי.
כמובן שהרופאים אומרים שדרוש מחקר נוסף כדי להבין איך לאומגה 3 יכולה להיות תועלת מגן זו. והם קוראים לניסויים קליניים ומחקרים מכניסטיים נוספים כדי לקבל תובנות נוספות ולקבוע אם מתן תוספי אומגה 3 או שינויים בתזונה יכולים לשפר את תוצאות של חולים עם פיברוזיס ריאתי ומחלות ריאות כרוניות אחרות.
https://www.eurekalert.org/news-releases/1029538

הקשר למיקרוביום

כמו בכל מחלה לאופי המיקרוביום חשיבות גדולה.
חוקרים מאוניברסיטאות Michigan ו- Virginia גילו כי חיידקים בפה עשויים למלא תפקיד בהישרדות מפיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF).
הממצאים שפורסמו בדצמבר 23 בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine הגיעו מניתוח גדול של תפקיד מיקרוביום הריאות ו-IPF. מתוך ההשערה הרווחת שטיפול באנטיביוטיקה יכול לשפר את התוצאות בחולים עם המחלה.
מחקר CleanUP-IPF כולל איסוף של משטחי לחיים ודגימות אחרות כדי לבחון שינויים באוכלוסיות חיידקים. החוקרים ראו הזדמנות לחקור גם את תפקידו של המיקרוביום בפה במחלות ריאות, שכן כיום מקובל בדרך כלל שחיידקים מהפה והגרון הם תורמים מרכזיים למיקרוביום הריאות.
באמצעות ניתוח 16S rRNA וטכניקות גנטיות אחרות, הצוות חילץ DNA ממשטחי הלחיים כדי לחפש רמזים.
הם גילו שמין חיידק אחד, Streptococcus mitis, נוטה להיות דומיננטי בחולים מסוימים עם IPF שלא טופלו באנטיביוטיקה. יתרה מכך, לחולים הללו היה תפקוד ריאות טוב יותר ומחלה פחות חמורה – ובסופו של דבר, נטו יותר לשרוד. נראה ש- Streptococcus mitis נוטה לפעול כשומר סף כלפי איומים חיידקיים אחרים, כולל אלה שעלולים לגרום למחלות חניכיים.
הצוות לא מצא את אותו קשר מגן בין Streptococcus mitis דרך הפה ו-IPF בחולים שקיבלו אנטיביוטיקה.
https://www.michiganmedicine.org/health-lab/bacteria-mouth-linked-pulmonary-fibrosis-survival

דברים נוספים שנמצאו שעשויים להועיל:

1. תזונה מבוססת פירות וירקות וסיבים תזונתיים [1].
2. כורכום [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12].
3. ג'ינג'ר [1].
4. גלנגל (משפחת הזנגביל) [1].
5. קצח [1].
6. שומשום [1][2].
7. אסטרגלוס [1][2][3][4][5].
8. ג'ינסנג סיני/קוריאני [1][2][3][4][5].
9. ג'ינקו בילובה [1][2].
10. סקוטלריה [1][2].
11. קורדיספס [1].
    • במחקר שפורסם ביולי 24 בכתב העת MedComm – Future Medicine חוקרים סיניים בחנו את הפטריה קורדיספס במודל עכברים עם פיברוזיס ריאתי.
      הסיבה שבחרו לבחון דווקא את הפטריה הזו היא משום שיש תיעוד רחב בטקסטים עתיקים בשל יעילותה הטיפולית במחלות ריאות וכליות עם השפעות מועילות על מערכת הנשימה, כולל הרחבת סימפונות, הקלה באסתמה, סילוק ליחה ומניעת אמפיזמה. לכן חוקרים סיניים בחנו את האפשרות להציע אותה גם לפיברוזיס ריאתי.
      במחקר הנוכחי הם השתמשו במודל פיברוזיס ריאתי בעכברים שקיבלו תרופה שנקראת בלאומיצין שניתנת לחולי סרטן (לימפומה שאינה הודג'קין, אשכים, שחלות, מלנומה, שד ועוד). תרופה זו ידועה ביצירת פיברוזיס ריאתי.
      לאחר 3 שבועות של טיפול בקורדיספס הם ראו שיפור ברמות הדלקת שברקמת הריאות ובסרום. כדי להבהיר את המנגנון האנטי-פיברוטי הם ביצעו מספר ניתוחים וניסויים נוספים שאישרו כי קורדיספס מגן על המבנה והתפקוד של המיטוכונדריה ועיכוב שחרור מוגזם של מיני חמצן תגובתיים (ROS).
      החוקרים מציינים שעקה חמצונית מעורבת בפתוגנזה של פיברוזיס ריאתי, מצב הנובע מחוסר איזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי חמצון בגוף, במיוחד בתוך הריאה, אשר פגיעה במיוחד לנזק חמצוני. הם מוסיפים שנוכחות של ROS, הנוצר על ידי חומרים חמצוניים שונים יכול לגרום גם הוא לנזק של תאי אפיתל הריאה. כתוצאה מכך, תאים אלה משחררים ציטוקינים דלקתיים וכימוקינים המקדמים פיברוזיס.
      החוקרים מציינים שהמרכיבים הכימיים העיקריים של קורדיספס כוללים פוליסכרידים, חומצות אמינו, נוקלאוזידים, סטרולים, חומצות שומן, פנולים, פלבנואידים וחומרים נדיפים. פנולים ופלבנואידים בולטים בתכונות נוגדות החמצון החזקות שלהם, הכרוכות בהפחתת חמצון שומנים והגברת פעילותם של אנזימים נוגדי חמצון. בנוסף, נוכחות נוקלאוזידים תורמת לחיסול רדיקלי הידרוקסיל (רדירלים חופשיים).
12. נוגדי חמצון
    • קוורצטין [1][2].
    • רזברטרול [1][2][3][4][5].
    • אסטקסנטין [1].
    • נרינגנין [1].
    • Kaempferol הנמצא בקייל, תרד, שעועית ירוקה וברוקולי [1].
    • אנתוציאנין Cyanidin-3-galactoside מארוניה [1].
    • Diallylsulfide הנמצא בשום [1].
    • פיקנוגנול הנמצא בקליפת עץ האורן [1].
    • Sinensetin הנמצא בפירות הדר [1].
    • Hesperidin הנמצא בפירות הדר [1].
    • פלבונואידים של מנדרינה [1].
    • סולפוראפן (משפחת המצליבים) [1][2].
    • איזופלבון Biochanin A הנמצא בתלתן אדום, סויה, אלפלפא, חומוס, בוטנים וקטניות נוספות [1].
    • NAC (אנ-אצטיל-ציסטאין) מבשר גלוטתיון [1].
13. חוסר של ויטמין די [1][2].
14. תרגילי נשימה ופעילות גופנית [1][2].

ראו גם מאמרים קשורים:

אומגה 3 – אסטרטגיה מבטיחה למניעת ירידה בתפקודי הריאות ולחסימה בדרכי הנשימה.
סיסטיק פיברוזיס – ויטמין C ו-E ודברים נוספים שניתן לעשות.
רמות גבוהות וקבועות של אומגה 3 בדם מעלות תוחלת חיים ב-5 שנים.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה