בנזודיאזפינים היא משפחה של תרופות פסיכיאטריות, המיועדות לאנשים הסובלים מחרדה והתקפי פניקה. התרופה עובדת על ידי הגברת הפעילות של הנוירוטרנסמיטר GABA (חומצה גאמא-אמינובוטירית) שמפחית את היכולת של תא עצב לקבל, ליצור או לשלוח מסרים כימיים לתאי עצב אחרים. כלומר מווסת פעילות יתר של המוח ובמקרה זה מחשבות טורדניות.
על פי הערכות כ-4% מאוכלוסיית העולם חווים כיום הפרעת חרדה.
פאניקה מתארת תסמינים חריפים של חרדה, והתקפי פאניקה מתארים פאניקה עזה שנחווית לפרק זמן קצר. אם התקפי הפאניקה חוזרים, הם עשויים להיות מאובחנים כהפרעת פאניקה.
הטיפול הנפוץ ביותר בהפרעת פאניקה הוא שילוב של פסיכותרפיה ותרופות, כגון Xanax (alprazolam) ממשפחת הבנזודיאזפינים, היא גם התרופה הפסיכוטרופית הנרשמת ביותר בארה"ב, נכון לשנת 2023 למצבים אלה. ונפוצה לשימוש גם בישראל. מחקר ממאי 2017 העלה כי השימוש בבנזודיאזפינים בישראל נרחב ביותר: בשנת 2014 קיבלו 7% מהמבוגרים בגילי 21 עד 64 וכשליש (32%) מהמבוגרים בגילי 65 ומעלה וכן מחצית (49%) מהמבוגרים בגילי 85 ומעלה לפחות מרשם אחד לבנזודיאזפינים או נגזרותיהם, וזאת בהסתמך על מחקר נרחב שדגם כעשירית מאוכלוסיית מבוטחי קופת חולים כללית[1].
בשנים האחרונות, בנזודיאזפינים נקשרו עם סיכונים קליניים חמורים, כולל תלות/ התמכרות, נסיגה והפרעות קוגניטיביות.
שימוש והפסקה של תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מעלים סיכון לפגיעה במערכת העצבים ולהשפעות שליליות על החיים.
עליה מתמדת בשימוש בתרופות פסיכיאטריות בקרב נערים.
תרופות שמעלות סיכון לפגיעות על רקע נפילות והתעלפויות.
תרופות נוגדות דיכאון ודמנציה.
רופאים מודעים היטב לבעיות הבטיחות הללו, אך אין להם ספק ביעילותן שכן תרופות אלה נרשמות יתרה.
ד"ר Erick Turner, פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת Oregon לבריאות ומדעים, מבקר (מחקרים) לשעבר של ה-FDA בארה"ב, ומחבר שותף של מחקר שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת Psychological Medicine, שמצא כי הטיית פרסום בכתבי עת רפואיים ניפחה את היעילות של Xanax עבור הפרעת פאניקה ביותר מ-40%.
במהלך השנים, הוא ועמיתיו בחנו סוגים שונים של תרופות פסיכוטרופיות. הם השוו בין תוצאות מחקר בביקורות של ה-FDA בארה"ב לאלו שפורסמו בכתבי העת – ומצאו עדויות להטיה בפרסום.
ד"ר טרנר משתף שלאחרונה, פנתה אליו סטודנטית לרפואה של אוניברסיטת OHSU שהתעניינה לעבוד איתו על פרויקט הקשור לאופי המחקר על בנזודיאזפינים. עם זאת, מכיוון שרוב הבנזודיאזפינים אושרו לפני עשורים רבים (למשל ואליום ב-1963), לא ניתן היה לקבל גישה לביקורות של ה-FDA עבור רוב התרופות. גם הסקירה של Xanax המקורית, שאושרה ב-1981, לא הייתה זמינה. עם זאת, נוסחת השחרור המושהית (XR) אושרה לאחרונה יחסית (2003), כך שסקירת ה-FDA הייתה זמינה להם.
למעשה מה שנאמר כאן הוא שיש מצב להטיות גם ביתר התרופות המשווקות עשרות שנים, שכן המקור לאישור איננו זמין
ד"ר טרנר מסביר על הטיית מחקרים.
כתבי עת רפואיים מפרסמים את הממצאים של מחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, או שנבדקו על ידי מומחים אחרים באותו תחום שלא היו חלק מהמחקר.
מאמרים שפורסמו בכתבי עת רפואיים כוללים ניסויים קליניים, סקירות שיטתיות מקור מהימן, מטה-אנליזות וסקירות.
הטיית פרסום מתרחשת כאשר מחקר אינו מאושר לפרסום בהתבסס על הכיוון או החוזק של ממצאיו. לדוגמה, מחקרים שמראים תוצאות חיוביות מתפרסמים על פני אלה שמראים תוצאות שליליות או לא מובהקות סטטיסטית.
עם הטיית פרסום, הידוע גם כפרסום סלקטיבי, יש תהליך של בחירה ו"קטיף" (picking) אילו תוצאות המחקר יתפרסמו ואילו לא כדי שהתרופה תיראה יותר טוב.
אם התוצאות מחמיאות, מבחינת מידת היעילות של התרופה או מידת הבטיחות שלה, אז כמובן שזה מתפרסם. אם, לעומת זאת, התוצאות אינן מחמיאות, אז התוצאות הללו עלולות לא להתפרסם, או שהן עשויות להתפרסם באמצעות ניתוחים סטטיסטיים חלופיים שיפיקו תוצאה מחמיאה יותר.
לצורך המחקר, הם בחנו את הנתונים הזמינים לציבור של ה-FDA האמריקאי מניסויים קליניים שלב 2 ו-3 שנערכו עבור Xanax XR לטיפול בהפרעת פאניקה.
הם דיווחו שנערכו רק חמישה ניסויים, ורק שלושה פורסמו בכתבי עת רפואיים. כאשר ה-FDA סקר את תוצאות הניסויים הקליניים של חברת התרופות על ביצועי Xanax XR בהשוואה לפלצבו, הם קבעו שרק לאחד מכל חמשת הניסויים הייתה תוצאה חיובית ברורה.
לאחר ביצוע ניתוח סטטיסטי של התוצאות המשולבות של כל חמשת המחקרים, המדענים דיווחו כי Xanax XR עדיין היה טוב יותר מהפלצבו, אך לא כמו שהנתונים שפורסמו העבירו. הם ציינו כי הטיית הפרסום ניפחה את היעילות של Xanax XR ביותר מ-40%. ד"ר טרנר הוסיף שהיו יותר מחקרים שליליים ממה שציפה.
לכן על הקוראים להיות מודעים לכך שקיימת נטייה חזקה לפרסם רק תוצאות חיוביות, ומידע זמין משפיע לרוב על קבלת ההחלטות. זה עלול להטות את קבלת ההחלטות שלהם אם לרופאים אין את התמונה המלאה.
https://news.ohsu.edu/2023/10/19/review-drug-for-panic-disorder-less-effective-than-previously-believed
אותי הדברים האלה כבר לא מפתיעים.
לי כבר ברור שה-FDA הוא סוג של חותמת גומי.
לי ברור שניגודי העניינים הם עצומים בכל תחום רפואי
ניגודי עניינים והשפעות על מחקרים.
ניגודי עניינים – פארמה – ד"ר פיטר רוסט.
חיסונים – ארגוני הבריאות מלאים בניגודי עניינים.
יותר מדי רופאים מקבלים כסף מהפארמה – איך זה משפיע על ההמלצה שלהם?.
לי ברור שמי שבאמת חוקר את הדברים הללו בתחומים משיקים מגיע לאותן מסקנות
מטא אנליזה – תרופות נגד דיכאון יעילות מפלסבו?
סטירת לחי למדע הפסיכיאטריה – לא הוכח קשר בין דיכאון לחוסר איזון כימי או לירידה ברמות סרוטונין במוח.
שימוש ארוך טווח בתרופות מרשם לנדודי שינה לא נמצא קשור להטבת איכות השינה – דברים שחשוב לוודא.
אז מה כן יש לעשות?
ראשית להבין שגוף ונפש אחד הם ושרפואת הפארמה מפרידה בינהן
שנית יש להבין איך הטבע עובד בסנכרון של הגוף עם הנפש
סטרס כרוני – שינוי במיקרוביום – דיכאון – הדרכים למניעה ולשיפור המצב.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
superfoodvegan.co.il 
כתיבת תגובה