חוקרים מאוניברסיטת אורגון סטייט גילו מכניזם שבו אומגה 3 מטפל במחלת כבד שומני אגרסיבי (NASH)

תסמונת מטבולית הינה תופעה המשלבת לפחות שניים מהמצבים הבאים: השמנת יתר בטנית, לחץ דם גבוה, סוכר גבוה בדם, רמות נמוכות בדם של כולסטרול "טוב" ורמות גבוהות של כולסטרול רע וטריגליצרידים גבוהים.
לתזונה עשירה בשומן רווי וסוכרים מזוקקים, תזונה מערבית נפוצה, קשר ישיר להתפתחות תסמונת מטבולית משום שגורמת לדלקת כרונית בדרגה נמוכה. כמובן שיש קשר ישיר גם למרכיבי אורח חיים נוספים (פע"ג, סטרס, חשיפה למזהמים סביבתיים).
על פי הערכות בארצות הברית כ-35% מהאוכלוסיה סובלים ממחלות מטבוליות.

תסמונת מטבולית קשורה גם לתפקוד קוגניטיבי וקידום דמנציה, כמו כן היא מהווה גורם סיכון מרכזי למחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2 ולכבד שומני שאיננו אלכוהולי (NAFLD).
NAFLD, אם כן, הוא חלק ממחלות תסמונת מטבולית המאופיין בהצטברות שומן בתאי הכבד החורגת מהכמות הנורמלית (עד 5%), ומתרחשת כאשר, כמות השומן הנכנסת לכבד עולה על כמות השומן היוצאת ממנו.
NASH הוא מצב מתקדם יותר, כאשר שומן בכבד הופך לרעיל ומודלק, מה שמביא להרג של תאי כבד קידום פיברוזיס (הצטלקויות) – שחמת, ועד אי ספיקת כבד ואף מוות.

מחקר בראשות אוניברסיטת Oregon State הראה מדוע חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוימות פועלות כדי להילחם במצב המסוכן הזה של הכבד, דבר שלטענתם פותח שדרה חדשה של מחקר תרופות למחלה שאין לה כיום תרופות מאושרות על ידי ה-FDA.

החוקרים השתמשו באנליזה המכונה multi-omic network (מיוחס ל genome, proteome, transcriptome, epigenome, ו- microbiome) כדי לזהות את המנגנון שבאמצעותו תוספי אומגה 3 בתזונה מקלים על סטאטו-הפטיטיס לא אלכוהולי. המנגנון כרוך בגורם גדילת חלבון שנקרא betacellulin, הממלא תפקידים חיוביים מרובים בגוף אך גם תורם לפיברוזיס (הצטלקות) בכבד ולהתקדמות לשחמת וסרטן הכבד.

החוקרים מציינים שהצליחו למצוא את התוצאות המפתיעות הללו רק משום שיישמו גישה חסרת דעות והבנות קודמות (unbiased) ששילבה סוג מגוון של ניתוח נתונים גדולים החל משומנים ומטבוליטים ועד לרצפי RNA שלמים ורמת תא בודד.

ממצאי המחקר פורסמו באוקטובר 23 בכתב העת EMBO Molecular Medicine.
במחקר זה, המדענים השתמשו הן במודל של עכבר והן בנתוני תעתיק כבד אנושיים כדי לחשוף את החלבון betacellulin כמטרה של חומצות שומן רב בלתי רוויות – אומגה 3.
החוקרים מסבירים שבאמצעות מטא-אנליזה גדולה הם גילו ש'בטאצלולין' מוגבר באופן חריג בכבדים של חולי סרטן. ואומגה 3 מורידה או מווסתת את רמות ה'בטאצלולין' גם בעכברים וגם בבני אדם עם NASH. כלומר לאומגה 3 יש יכולת לווסת את הביטוי של בטאצלולין שעודף שלו חלק בהיווצרות NASH המושרה על ידי תזונה מערבית.

מבחינת החוקרים הממצאים פותחים דלת חדשה למחקר פרמצבטי, כלומר לייצור תרופה על בסיס אומגה 3 ואולי גם למניעת סרטן כבד. מחשבה נוספת שעולה להם היא שניתן לנטר את רמות הבטאצלולין של החולים במהלך הטיפול כדי לקבוע מינון אופטימלי של אומגה 3 עבור כל חולה.
https://today.oregonstate.edu/news/oregon-state-researchers-uncover-mechanism-treating-dangerous-liver-condition

מחקרים נוספים המראים קשר בין אומגה 3 לכבד שומני [1][2][3][4][5][6].

חומצות שומן מסוג אומגה 3 מעורבות במגוון רחב של תהליכים גופניים לרבות וויסות רמות דלקת, תפקוד קוגניטיבי, תמיכה במערכת העצבים, צמיחת תאים, ויסות של תהליכים מטבוליים מרובים ותפקוד לב וכלי דם. מה שנקרא "ידם בכל".
יש 6 נגזרות של אומגה 3 מתוכן המדע מתייחס ל-3 בלבד. המדע גם מכנה את כולן כחיוניות = הגוף לא יודע לייצר. והאמת שהעובדה הזו איננה מדויקת, שכן גוף בריא יודע לייצר מ-ALA את כל ה-5 הנוספות ובסדר הזה: SDA > ETA > EPA > DPA > DHA.

למאמר המרכז של כבד שומני מניעה וטיפול היכנסו.
למידע נוסף על הכבד היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה