שומן רווי ואומגה 3 – השפעות אפשריות על עיבוד זיכרון וגיזום עיצבי

אחד מאבות המזון הוא שומן.
השומן מתחלק ל-3 קבוצות: רווי, חד בלתי רווי (אומגה 6 ו-9) ורב בלתי רווי (אומגה 3).
הגוף צריך מ-3 הקבוצות הללו אך גם למינון של כל אחד מאלה יש משמעות בריאותית.

המוח הוא האיבר השומני ביותר של הגוף, כאשר תרכובות שומניות הנקראות שומנים מהוות 60% ממשקלו. חומצות שומן הן אבני הבניין של מחלקה של שומנים הנקראים פוספוליפידים.

שומן רווי נמצא בעיקר במזונות מן החי, אך ניתן למצוא אותו ברמות גבוהות יחסית גם בשומן צמחי כגון שמן קוקוס, שמן דקלים ושמן בבוטנים והוא קיים ברמות נמוכות יותר גם באגוזים שונים. התכונה הבולטת של שומן רווי הוא היותו מוצק בטמפרטורת החדר.
ברפואה נוטים לייחס לעודף שלו סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
בעבר הייחוס הזה היה אף גבוה מהיום שכן השומן הרווי "זכה" לקבל גם את ההשלכות של הסוכר.

בתפישה שלי הגוף צריך את כל חומצות השומן, והמינון המדויק שלהן לגוף האדם הוא ממקור צמחי בריא (אגוזים, שקדים, גרעינים, שמן זית, אבוקדו, המפ, פשתן, צ'יה וכדומה) כלומר יחס גבוה יותר של חומצות שומן רב וחד בלתי רוויות. מנגד ממליץ להתרחק מהשמנים הצמחיים שנמצאים ברשתות המזון (במיוחד תירס, סויה, קנולה ושות').
גם שומן רווי מהחי היה יכול להיות בריא, אך בעידן המזוהם בו אנו חיים (ריסוס, פלסטיק ונגזרותיו, מתכות כבדות ויתר כימיקלים צמחיים) יש להם תכונה של הצטברות בתאי השומן. הן בחיות שאוכלים והן באדם.

מחקר חדש של אוניברסיטת Ohio State מרמז על כמה דרכים שבהן מזון שומני משפיע על תאים במוח, ממצא שיכול לעזור להסביר את הקשר בין תזונה עתירת שומן לפגיעה בזיכרון – במיוחד כשאנחנו מזדקנים.
המחקר (בתרביות תאים) מצא שחומצת השומן מסוג אומגה 3 DHA עשויה לסייע בהגנה על המוח מפני השפעות של תזונה לא בריאה על ידי ריסון דלקת הנגרמת על ידי שומן במקור התא.
המחקר פורסם באוגוסט 23 בכתב העת Frontiers in Cellular Neuroscience.
ניסויים ברקמת מוח מעכברים מזדקנים הראו שתזונה עתירת שומן עשויה להוביל תאי מוח ספציפיים להגזים בניהול איתות תאים באופן שמפריע ליצירת זיכרונות חדשים.

אותה מעבדה מצאה במחקר קודם על חולדות מזדקנות שתזונה של מרכיבים מעובדים מאוד הובילה לתגובה דלקתית חזקה במוח שלוותה בסימנים התנהגותיים של אובדן זיכרון – ושתוספת DHA מנעה את הבעיות הללו. סוקר גם אצלי לפני שנתיים.

אומגה 3 מסוג DHA מנע נזקים קוגנטיביים עקב צריכה מוגברת של תזונה מעובדת

החוקרת הבכירה, Ruth Barrientos פרופ' לפסיכיאטריה, בריאות התנהגותית ומדעי המוח נלהבת מהתוצאות של הניסויים שלהם ומציינת שבפעם הראשונה, באמת מתחילים לראות את הדברים האלה לפי סוג התאים במוח.
היא מוסיפה שהמעבדה שלהם ומעבדות אחרות בחנו רבות את כל הרקמה של ההיפוקמפוס כדי לראות את התגובה הקשורה לזיכרון של המוח לתזונה עתירת שומן. אבל הם היו סקרנים לגבי סוגי התאים שמושפעים פחות או יותר מחומצות השומן הרוויות הללו, וזוהי הגיחה הראשונה שלהם כדי לקבוע זאת.
לצורך עבודה זו התמקדו החוקרים במיקרוגליה, תאים במוח שתפקידם למנוע פגיעה בנוירונים ולווסת הומיאוסטזיס לרבות בהיפוקמפוס החשוב לתהליכי למידה וזיכרון. והם גם שותפים בתהליכי דלקת כאשר המערכת נדרשת.
החוקרים השתמשו בתאים "מונצחים "נצחיים"- עותקים של תאים שנלקחו מרקמת בעלי חיים שעברו שינוי כדי להתחלק ברציפות ולהגיב רק לגירוי מבוסס מעבדה, כלומר התנהגותם עשויה שלא להתאים במדויק לזו של תאים ראשוניים מאותו סוג.
החוקרים חשפו מודלים של מיקרוגליות ונוירונים אלה לחומצה פלמיטית, חומצת השומן הרוויה הנפוצה ביותר במזונות עתירי שומן, כדי לראות כיצד היא השפיעה על הפעלת הגנים בתאים, כמו גם על תפקוד המיטוכונדריה, מבנים בתוך תאים שיש להם תפקיד מטבולי ראשוני של יצירת אנרגיה.
התוצאות הראו שהחומצה הפלמיטית גרמה לשינויים בביטוי הגנים הקשורים לעלייה בדלקת במיקרוגליה ובנוירונים, אם כי למיקרוגליה יש מגוון רחב יותר של גנים דלקתיים מושפעים. טיפול מקדים של תאים אלו ב- DHA, השפיעה בצורה מגינה חזקה מפני הדלקת המוגברת בשני סוגי התאים.

אומגה 3 מוריד דלקת במנגנון שנצפה לאחרונה.

החוקרים מציינים עוד שעבודות קודמות הראו ש-DHA מגן במוח ושהחומצה הפלמיטית מזיקה לתאי המוח, אבל זו הפעם הראשונה שהם בדקו כיצד DHA יכול להגן ישירות מפני ההשפעות של חומצה פלמיטית במיקרוגליות הללו, ונמצא אפקט מגן חזק.
בכל הנוגע למיטוכונדריה, DHA לא מנע את אובדן התפקוד בעקבות חשיפה לחומצה פלמיטית. כלומר ההשפעות המגנות של DHA מוגבלות להשפעות על ביטוי גנים הקשורות לתגובה הפרו-דלקתית, בניגוד לחסרים המטבוליים שהשומן הרווי גרם גם הוא.

בסט אחר של ניסויים, החוקרים בדקו כיצד תזונה עשירה בשומן רווי השפיעה על האותות במוחם של עכברים מבוגרים על ידי צפייה בתפקוד מיקרוגליאלי נוסף הנקרא גיזום עיצבי (synaptic pruning). תאי המיקרוגליה עוקבים אחר העברת האות בין נוירונים ו"מנשנשים" עודפי קוצים סינפטיים, אתרי החיבור בין אקסונים ודנדריטים, כדי לשמור על תקשורת ברמה אידיאלית.
בניסוי עצמו החוקרים חשפו תאי Microglia עם רקמת מוח של עכברים המכילה חומר טרום-ופוסט-סינפטי מעכברים שניזונו בתזונה עתירת שומן או במזון רגיל במשך שלושה ימים.
תאי המיקרוגליה אכלו את הסינפסות מעכברים מבוגרים שניזונו בתזונה עתירת שומן בקצב מהיר יותר מאשר אכלו סינפסות מעכברים שניזונו בתזונה רגילה – מה שמרמז שהתזונה עתירת השומן עושה משהו לסינפסות האלה שנותן למיקרוגליה סיבה לאכול אותן בשיעור גבוה יותר.
החוקרים מסבירים שכשמדברים על ה"גיזום", שצריך להתרחש, זה משול ל'זהבה ושלושת הדובים': זה צריך להיות אופטימלי – לא יותר מדי ולא מעט מדי. כאשר המיקרוגליות האלה אוכלות יותר מדי מוקדם מדי, היא עולה על היכולת של קוצים אלה לצמוח מחדש וליצור קשרים חדשים, כך שזיכרונות לא מתמצקים או הופכים יציבים.
מכאן, החוקרים מתכננים להרחיב את הממצאים הקשורים לגיזום סינפטי ולתפקוד המיטוכונדריה, ולראות כיצד השפעות חומצה פלמיטית ו-DHA מתבטאות בתאי מוח ראשוניים מבעלי חיים צעירים לעומת בעלי חיים מבוגרים.
https://news.osu.edu/saturated-fat-may-interfere-with-creating-memories-in-aged-brain/

מוזמנים לקרוא גם:
רמת אומגה 3 (DHA) גבוהה בדם מורידה את הסיכון לאלצהיימר.

*** תוספת פברואר 24
חוקרים מאוניברסיטת Queensland חשפו את התפקיד המכריע של חומצות שומן רוויות בגיבוש הזיכרונות של המוח. הם זיהו את הגנים העומדים בבסיס תהליך יצירת הזיכרון, מה שפותח את הדלת לטיפול פוטנציאלי בהפרעות נוירודגנרטיביות.
ממצאי המחקר פורסמו בפברואר 24 בכתב העת EMBO.
החוקרים מציינים שבעבר הם הראו שרמות חומצות שומן רוויות עולות במוח במהלך תקשורת נוירונית, אבל הם לא ידעו מה גורם לשינויים האלה. עכשיו, בפעם הראשונה, הם זיהו שינויים בנוף חומצות השומן של המוח כאשר הנוירונים מקודדים זיכרון.
הם מסבירים שאנזים בשם (PLA1) יוצר אינטראקציה עם חלבון אחר בסינפסה בשם STXBP1 ליצירת חומצות שומן רוויות. העבודה הראתה ש-STXBP1 שולט במיקוד של האנזים PLA1, מתאם את שחרור חומצות השומן ומכוון את התקשורת בסינפסות במוח.
ידוע שמוטציות אנושיות בגנים PLA1 ו-STXBP1 מפחיתות את רמות חומצות השומן החופשיות ומעודדות הפרעות נוירולוגיות. לכן כדי לקבוע את החשיבות של חומצות שומן חופשיות ביצירת זיכרון, החוקרים השתמשו במודלים של עכברים שבהם הגן PLA1 חסר. הם עקבו אחר תחילת והתקדמות הירידה הנוירולוגית והקוגניטיבית לאורך חייהם. הם ראו שעוד לפני שהזכרונות שלהם נפגעו, רמות חומצות השומן החופשיות הרוויות שלהם היו נמוכות משמעותית מאשר אצל עכברי הביקורת. דבר המצביע על כך שהאנזים PLA1 הזה, וחומצות השומן שהוא משחרר, ממלאים תפקיד מפתח ברכישת זיכרון.
https://www.uq.edu.au/news/article/2024/02/fatty-acids-hold-clue-creating-memories

"הממצאים שלנו מצביעים על כך שלהפעלת מסלול רכישת זיכרון זה יש פוטנציאל מרגש כטיפול במחלות ניווניות, כגון אלצהיימר"

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה