אבץ: חזית המאבק בסוכרת, כבד שומני ונזק כלייתי

סוכרת מסוג 2: היקף הבעיה הגלובלית

על פי הערכות, סוכרת מסוג 2 (T2DM) היא מחלה הפוגעת ב-537 מיליון אנשים ברחבי העולם וצפויה לעלות לכ-783 מיליון בשנת 2045, והיא גם אחת מגורמי המוות המובילים (6.7 מיליון בשנה) [1]. בנוסף, מצב של טרום סוכרת מוערך כ-298 מיליון אנשים, וצפוי להגיע ל-414 מיליון בשנת 2045 [2]. סוכרת מסוג 2 היא הפרעה מטבולית כרונית המאופיינת בעיקר בתנגודת לאינסולין, אי סבילות לגלוקוז, תפקוד לקוי של תאי β של הלבלב והומאוסטזיס לקוי של גלוקוז, המייצר בסופו של דבר היפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות בדם).

אבץ: המינרל השני בשכיחותו וחשיבותו המטבולית

אבץ הוא מהמינרלים החשובים ביותר בתזונת האדם [1]. הוא קטיון תוך-תאי הנמצא בכל רקמות ונוזלי הגוף, והוא למעשה יסוד הקורט (Trace Element) השני בשכיחותו בגוף אחרי ברזל. שרירי הגוף מכילים כמחצית מהכמות הכוללת של כ-2 גרם אבץ בגוף, כאשר העצמות מכילות כ-30% מכלל תכולת האבץ. ריכוזי אבץ גבוהים נמצאים גם בערמונית ובלבלב. חשוב לציין, שבפלזמה אנושית נמצא רק כ-0.5% מכלל האבץ בגוף, ולכן בדיקת דם אינה יכולה להוות מדד אמין לרמות האבץ הכוללת בגוף. הכמות היומית המומלצת (RDA) לצריכה של אבץ היא: 11 מיליגרם לגברים, ו-9 מיליגרם לנשים (שיש להגבירן ל-11 מיליגרם ליום בתקופת ההריון).

רמות אבץ נמוכות בדם נקשרו עם סוכרת וטרום סוכרת.
צריכה תזונתית גבוהה יותר של מינרל זה עשויה להגן מפני סוכרת מסוג 2 [1][2][3][4][5][6][7][8][9]. אבץ יכול להיקשר לקולטני אינסולין ולהפעיל מסלולי איתות אינסולין. על ידי חיקוי אינסולין, אבץ מפחית את ההפרשה המוגזמת של הורמון זה על ידי תאי הלבלב ומסייע להגן על רקמת הלבלב מפני נזקים [10][11].
תוספת אבץ גם נמצאה מועילה לכאבים נורופטיים עקב סוכרת [12][13][14][15].

סוכרת, כבד שומני ותפקוד מטבולי (MASLD)

סוכרת היא הפרעה מטבולית מערכתית, ולכן היא חופפת לעיתים קרובות למצבים מטבוליים נוספים, כאשר מחלת כבד שומני קשורה לתפקוד מטבולי לקוי (MASLD), שנקראה בעבר NAFLD, היא הנפוצה ביותר. מעל 50% מחולי הסוכרת סובלים מ-MASLD, והמחלות מחזקות זו את זו: תנגודת לאינסולין בכבד היא גורם מפתח בשתיהן. לאור הקשר המכניסטי החזק בין אבץ לאיזון הגלוקוז והשפעתו על מסלולי שומנים, חוקרים בוחנים כעת את יכולתו של אבץ להגן גם מפני הצטברות שומן בכבד. חוסר תפקוד של טרנספורטר האבץ SLC39A5, שהוביל לעלייה ברמות האבץ במחזור הדם, נקשר להפחתת הסיכון לסוכרת ול-MASLD [16].

מחקר, שפורסם בספטמבר 23 בכתב העת eLife, מתואר על ידי העורכים כבסיסי ומקדם באופן מהותי את ההבנה שלנו לגבי תפקידו של אבץ בחילוף החומרים. החוקרים סיפקו ראיות מוצקות באמצעות ניתוח גנטי מתקדם של אוכלוסייה גדולה, המצביע על כך שאבץ ממלא תפקיד מכריע בייצור אינסולין ובחילוף החומרים של גלוקוז. "אנחנו יודעים שהגברת צריכת האבץ משפרת את בקרת הגלוקוז בדם אצל אנשים עם טרום סוכרת וסוכרת מסוג 2". כמו כן, הם מוסיפים, שידוע שאצל אנשים עם מוטציות בטרנספורטר של אבץ, נמצא סיכון נמוך להיווצרות סוכרת מסוג 2, אבל המנגנון לא היה ברור עד כה.

כדי לחקור את התפקיד המגן, צוות החוקרים זיהה מוטציה נדירה שגורמת לאובדן תפקוד ב'חלבון טרנספורטר של אבץ' בשם SLC39A5. תפקידו העיקרי של חלבון זה הוא העברת אבץ לתוך התאים ושמירה על האיזון שלו; כלומר, במוטציה זו רמות האבץ במחזור הדם עולות. הקשר המגן הזה אושר במטה-אנליזה מקיפה של ארבעה מחקרים רב-אתניים, שכללו נתונים של למעלה מ-62,000 מקרי סוכרת ו-518,000 ביקורות בריאים. המטה-אנליזה אישרה כי רמות אבץ מוגברות בנשאי המוטציה אכן קשורות לסיכון מופחת לסוכרת.

לאחר זיהוי הקשר הקליני, הצוות חקר את תפקודו במודלים מעבדתיים. אובדן התפקוד של SLC39A5 הוביל להפחתת תנגודת לאינסולין – סימן היכר של סוכרת. בנוסף, לאור העובדה שסוכרת חופפת לעתים קרובות למחלת כבד שומני, נבדק האם האבץ מגן גם על הכבד. ואכן, הממצאים הראו הגנה משמעותית: במודלים שקיבלו דיאטה מעוררת מחלה (עתירת שומן ופרוקטוז/כולסטרול), נצפתה פחות הצטברות שומן בכבד ושיפור הרגישות לאינסולין. המחקר הוכיח כי המנגנון המגן פועל גם מפני התקדמות מחלת כבד שומני, כולל דלקת כבד חמורה (MASH/NASH) ופיברוזיס (הצטלקות).

החוקרים מציינים שהמחקר מספק לראשונה ראיות גנטיות המדגימות את תפקידו המגן של אבץ ומפרק את הבסיס המכניסטי העומד בבסיס ההשפעה הזו. עם זאת, הם מוסיפים את החלק של תעשיית הפארמה וטוענים שיש למצוא תרופה שחוסמת את ה'חלבון טרנספורט אבץ', כיוון שתוספת אבץ לבדה אינה מספקת.

אם מוטציה גורמת לירידה ברמות האבץ בתאים ובעיה בהומאוסטזיס בתא, איך זה יכול להיות דבר טוב? איך אפשר לחשוב בכלל על חסימת תעלות כדי שבדם יהיה יותר אבץ? וחסר לי גם המענה לשאלה: "על סמך מה הם קבעו שתוספת אבץ איננה מספיקה"?
לא שאני חושב שאבץ לבדו יכול לפתור את בעיית הסוכרת העולמית, אבל כפי הניתן לראות במידע שהוצג לעיל. יש לו חשיבות גדולה במטבוליזם של סוכר ובמניעת סוכרת ומחלות מטבוליות.

חוסר אבץ מנבא סיבוכי כליות ומוות בסוכרת

*** תוספת ספטמבר 25
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition , בחן את הקשר בין חוסר אבץ לבין סיבוכי סוכרת מסוג 2 (T2DM), והציג לראשונה ראיות קליניות גדולות המראות כי חוסר אבץ הוא גורם מנבא עצמאי לסיכון מוגבר.

החוקרים השתמשו בפלטפורמת TriNetX, המרכזת נתונים ממיליוני רשומות רפואיות אלקטרוניות מכל העולם. הם ניתחו קבוצה של 20,470 חולי סוכרת (10,235 עם חוסר אבץ ו-10,235 בקבוצת הביקורת), לאחר התאמה קפדנית של גורמי סיכון קיימים.

המחקר השווה את הסיכונים בקרב מטופלים עם חוסר אבץ (רמת אבץ בדם מתחת ל-70 מיקרוגרם/ד"ל) לקבוצת ביקורת עם רמות תקינות (70–120 מיקרוגרם/ד"ל).

לאחר מעקב של שנתיים המחקר מצא:

• עליה של 65% נסיכון למוות מכל סיבה.
• עליה של 42% נסיכון למחלת כליה סוכרתית (DKD).
• עליה של 47% בסיכון לפגיעת כליה חריפה (AKI).
• עליה של 18% בסיכון למחלת כליות כרונית (CKD)

תובנות קליניות ספציפיות

1. מנבא עצמאי: חוסר האבץ נמצא מנבא עצמאי ל-DKD ולתמותה, גם לאחר שהחוקרים התחשבו בגורמי סיכון ידועים כמו אי ספיקת לב (שהייתה המנבא החזק ביותר), יתר לחץ דם ומחלות כבד.
2. הגנה ישירה על הכליות: לא נמצא קשר משמעותי בין חוסר אבץ לבין החמרה בבקרת הסוכרת (HbA1c) או לסיבוכי עיניים סוכרתיים. ממצא זה מרמז כי חוסר האבץ משפיע על הכליות באמצעות מנגנון ישיר (ככל הנראה פגיעה במחסום הגלומרולרי והגנה נוגדת חמצון) ולא רק דרך החמרת הסוכרת הכללית.
3. סיכון מוקדם: חוסר האבץ נמצא מזיק במיוחד בקרב מטופלים עם סוכרת שאובחנה פחות מחמש שנים (סיכון DKD גבוה ב-65%). אצל חולים ותיקים יותר, הקשר נחלש. זה מצביע על כך שחוסר האבץ מהווה גורם פגיעות משמעותי במיוחד בשלבים המוקדמים של המחלה.
4. תמותה מוקדמת: הסיכון לתמותה מכל סיבה היה מודגש במיוחד במהלך שנת המעקב הראשונה, עם עלייה של 76% בסיכון (HR 1.76), מה שמרמז כי חוסר אבץ עשוי לשמש סמן לפגיעות פיזיולוגית כללית מיידית.

ממצאי המחקר מספקים תמיכה חזקה לכך שחוסר אבץ הוא גורם סיכון עצמאי וחשוב בקרב חולי סוכרת. הם תומכים בהמלצה לשקול בדיקת רמות אבץ ככלי להערכת סיכון מוקדמת (Risk Stratification), במיוחד בשלבים המוקדמים של הסוכרת, ומדגישים את הצורך במחקרים נוספים שיבחנו האם תוספי אבץ יכולים להפחית בפועל סיבוכים אלו.

מחקרים נוספים המראים את חשיבות האבץ בחולי דיאליזה [1][2][3][4].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה