הסרת שחלות עשויה להאיץ את תהליך ההזדקנות ובעיות בריאותיות נוספות

השחלות הן בלוטות קטנות בצורת אליפסה הממוקמות משני צידי הרחם. הן מייצרות ומאחסנות את הביציות ומייצרות הורמונים בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון השולטים במחזור החודשי וההריון, אך לא רק.
במהלך הביוץ, אחת השחלות משחררת ביצית. כשהביצית מופרית נכנסים לתהליך של הריון ואם לא קורה חיבור אז מגיע הדימום הווסתי, כך כל חודש עד שנגמרות הביציות. כשתהליך זה מסתיים האישה נכנסת לשלב המכונה גיל המעבר או מנופאוזה ובזמן זה אין ייצור של אסטרוגן ופרוגסטרון, אך השחלות עדין מהוות איבר אנדוקריני פעיל. הן עדין מייצרות הורמונים: טסטוסטרון ואנדרוסטנדיון ולהם תפקיד בחשק המיני, תפקוד מטבולי תקין, חוזק שרירים ועצמות, בריאות גניטורינארית (מערכת מין-שתן), מצב רוח ותפקודים קוגניטיביים.
(**תזכרו את החשיבות של הורמונים אלה כשתגיעו לתוצאות המחקר של היום.)

יש כל מיני סיבות ברפואה לעבור הליכים של כריתת איבר ואולי במיוחד ממחשבה שזה ימנע את הסרטן של אותו איבר, ואם כבר פותחים, אז על הדרך נוריד. אחד הניתוחים הנפוצים הוא הסרת שחלות עם או בלי כריתת הרחם.

החששות הגוברים בנוגע להשפעות ארוכות טווח שעלולות להיות מזיקות של כריתת שחלות לפני גיל המעבר (PBO) גרמו לירידה במספר הנשים שבוחרות להסיר באופן יזום את שתי השחלות כאמצעי זהירות כדי להגן מפני סרטן השחלות.
מחקר חדש זיהה מצבים רפואיים כרוניים ספציפיים, כגון אסטמה ודלקת פרקים, הקשורים להליך. תוצאות המחקר פורסמו בספטמבר 23 בכתב העת Menopause.
החוקרים מציינים שכריתת רחם היא הפעולה הניתוחית השנייה בתדירות אצל נשים לאחר לידה קיסרית. היסטורית, מוערך כי 23% מהנשים בגילאי 40-44 ו-45% מהנשים בגילאי 45-59 שנים עברו PBO בזמן כריתת הרחם למניעת סרטן השחלות לאחר מכן. מהסיבה שנשים אלה נחשבות בסיכון ממוגבר לסרטן השחלות. החוקרים מוסיפים, שמחקרים עדכניים לגבי השפעות שליליות אפשריות של PBO מצביעים על כך שהסיכונים הנוספים לא תמיד יקזזו את היתרונות הפוטנציאליים, במיוחד בנשים עם סיכון בסיסי ממוצע לסרטן השחלות.
החוקרים מסבירים שבנוסף לתפקוד הרבייה שלהן, השחלות משפיעות גם על איברים ומערכות מרובות בכל הגוף. מכיוון שהן מפרישות הורמונים גם לפני גיל המעבר וגם אחרי, לכן הסרת השחלות עלולה לגרום להפרעה אנדוקרינית לרקמות ואיברים רבים, כולל המוח, השרירים, העצמות, כלי הדם, הלב ומערכת העיכול.
החוקרים מזכירים שכמה מחקרים קודמים גם העלו כי יכול להיות קשר למחלות לב וכלי דם, ליקוי קוגניטיבי או דמנציה. רוב המחקרים הללו ציינו שהסיכון היה הגדול ביותר עבור נשים שעברו PBO לפני גיל 46 שנים.
לטענת החוקרים מחקרים קודמים אלה התבססו על אוסף פסיבי של תוצאות בעיקר באמצעות הפשטה של רשומות רפואיות. המחקר הנוכחי כלל 274 שעברו PBO ו-240 נשים בגיל 55 שלא עברו PBO. החוקרים העריכו את המצבים הכרוניים דרך התיק הרפואי של הנשים לרבות תפקוד גופני, כוח וניידות ואבחנות קוגניטיביות שהתבססו על בדיקות נוירוקוגניטיביות.
בהשוואה לנשים שלא עברו PBO, אלו שעברו את ההליך כשהן בנות פחות מ-46 היו בסיכון מוגבר לדלקת פרקים (64%+), אסתמה (74%+), דום נשימה חסימתי בשינה (100%+) ושברים בעצמות (186%+) והמרחק שיכלו ללכת בזמן של 6 דקות היה קצר יותר, דבר המעיד על מוגבלות ביכולת התנועה שלהן לעומת קבוצת הביקורת. נשים עם היסטוריה של PBO בגילאי 46-49 היו בסיכון מוגבר לדלקת פרקים (62%+) ודום נשימה חסימתי בשינה (151%+) לעומת קבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים שנשים שעברו הסרת שחלות עם או בלי כריתת רחם נמצאות בסיכון מוגבר למחלות כרוניות, במיוחד אם עברו את ההסרה בגיל 46 ומטה.

*** תוספת יוני 24
נשים שעברו הסרת שחלות לפני גיל המעבר, במיוחד לפני גיל 40, הפחיתו את שלמות החומר הלבן באזורים מרובים במוח בשלב מאוחר יותר בחיים. הממצאים פורסמו ביוני 24 בכתב העת Alzheimer's & Dementia.
החוקרים מסבירים שהחומר הלבן מתייחס לסיבי העצבים המחברים נוירונים באזורים שונים במוח ןמשמשים כצינור להעברת מידע בתוך מערכת העצבים. פגיעה בחומר הלבן קשורה למחלות כמו טרשת נפוצה ודמנציה.
החוקרים מציינים שכבר ידוע שהסרת שתי השחלות לפני גיל המעבר הטבעי גורמת לחוסר תפקוד אנדוקריני פתאומי, מה שמגביר את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית ודמנציה אבל מעט מחקרי הדמיית עצבים נערכו כדי להבין טוב יותר את המנגנונים הבסיסיים. לכן לצורך המחקר, הצוות בחן נתונים ממחקר ההזדקנות של Mayo Clinic לשם זיהוי נשים מעל גיל 50 שעברו הדמיית מערכות הסיבים העצביים (DTI – Diffusion Tensor Imaging), הדמיית תהודה מגנטית (MRI) המודדת חומר לבן במוח.
המחקר הורכב מ: 22 משתתפות שעברו כריתת שחלות לפני גיל 40; 43 משתתפות שעברו כריתת שחלות בין הגילאים 40-45; 39 בין הגילאים 46-49 ו-907 שלא עברו כריתת שחלות לפני גיל 50.
התוצאות הראו שנשים שעברו כריתת שחלות דו-צדדית לפני גיל 40 הפחיתו באופן משמעותי את שלמות החומר הלבן במספר אזורים במוח. גם בנשים שעברו כריתת שחלות בין הגילאים 40-44 או 45-49 שנים נצפתה שלמות חומר לבן מופחתת.

מכיוון שמדובר במחקר ראשוני לא ניתן לדעת מה הם המנגנונים שמשפיעים על החומר הלבן, יחד עם זאת החוקרים מציעים הסבר אפשרי אחד שהסרת שתי השחלות גורמת לירידה פתאומית ובו זמנית ברמות האסטרוגן והטסטוסטרון.

"למרות שממצאים אלו חשובים לנשים לשקול לפני כריתת שחלות דו-צדדית לפני גיל המעבר למצבים לא סרטניים, אנו זקוקים לקבוצה גדולה ומגוונת יותר של נשים כדי לאמת את התוצאות הללו."

מוזמנות לקרוא גם את המאמר: "להוריד או לא להוריד שחלות כשכורתים את הרחם – הדיבייט" שמציג עוד נקודות חשובות.
ברמת העיקרון הגוף שלנו הוא גאוני וכל פרט בו יש לו משמעות. אין שום סיבה אמיתית להסיר איבר, אלא אם היתה תאונה והוא ניזוק "טוטאלוסט". לכל איבר משמעות בריאותית וחלק מאיזון הגוף ולכן תמיד עדיף יהיה לחפש את הדרכים הטבעיות לסייע כשמשהו יוצא מאיזון ובמקביל לעשות הכל כדי למנוע את הפגיעה בו דרך אורח חיים בריא (תזונה/ ניקוי רעלים, פעילות גופנית, ניהול מתחים).

למידע הקשור במניעה וטיפול בסרטן שחלות היכנסו.
למידע הקשור במניעה וטיפול במנופאוזה היכנסו.
למידע הקשור במניעה וטיפול באוסטאופירוזיס היכנסו.
למידע הקשור במניעה וטיפול בדלקות פרקים היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה