דיספפסיה תפקודית: החלק של המיקרוביום, הכורכום, צמחי מרפא נוספים והדגשים חשובים

מבוא: דיספפיה וגורמים אפשריים:

דיספפסיה תפקודית היא הפרעה שעיקרה תחושת אי-נוחות המתמקדת בחלק העליון של הבטן. התחושה השלילית יכולה להתבטא בכאב ואי-נוחות, נפיחות, הרגשת שובע ומלאות (גם לאחר ארוחה קלה), גיהוקים, תחושת בערה, בחילה והקאה. מדובר בהפרעה תפקודית ללא סיבה נראית לעין, כמו כיב, דלקת, גידול, או שינוי ביוכימי.
מדובר בבעיה נפוצה, שבה לוקה כ-25%-7% מהאוכלוסייה בארצות המפותחות. אופי ההפרעה לרוב מתמשך או עם נטייה להיעלם ולהישנות לעתים מלווה עם הליקובטר.

אין באמת תסמין שמפריע במהלך היום ואין לו סיבה, גם אם לא נמצא שום דבר בבדיקות הגסטרו ובבדיקות מעבדה.
לי בכל אופן אין ספק שמדובר במצב המשלב תזונה לא טובה: מעובדים, מסוכרים, פחמימות פשוטות ותרופות מסוימות כמו אנטיביוטיקה/סותרי חומצה (PPI), נוגדי דיכאון (SSRI) ומשלשלים שמייצרים דיסביוזה במעי, שכן כל התסמינים המשוייכים לתסמונת זו הם של מערכת העיכול. וברקע ייתכנו גם מצבים רגשיים כמו סטרס, חרדות ואחרים.

החלק של המיקרוביום:

בשנים האחרונות, מחקרים שופכים הרבה אור על חשיבות המיקרוביום לבריאות המארח. ושחוסר איזון חיידקי במעיים (דיסביוזיס) ממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות הפרעות רבות הקשורות לכל המערכות (עיכול, חיסון, מוח, מטבוליזם ועוד).

מחקר שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition מציג את הקשר הזה שבין דיסביוזה של המיקרוביום לדיספפסיה תפקודית. המחקר למעשה מבקש לחקור לעומק את המנגנונים הפתופיזיולוגיים המורכבים ולזהות דרכים בהן מיקרואורגניזמים מהתזונה יכולים לשמש כטיפול ממוקד בשורש הבעיה.

המחקר הוא סקירה שיטתית ומקיפה של ספרות מדעית קיימת, שכולל ניתוח ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים, קליניים ומנגנוניים שונים, תוך התמקדות בבחינת המאפיינים האפידמיולוגיים של דיספפסיה תפקודית בהקשר של המיקרוביום, וכיצד היא באה לידי ביטוי באוכלוסיות שונות (למשל, לפי גיל, מגדר ומוצא אתני), השוואת הרכב המיקרוביום של חולי דיספפסיה לעומת אנשים בריאים, ניתוח מנגנוני הפתוגנזה שבהם חוסר איזון חיידקי במעיים משפיע על תסמיני המחלה דרך ציר המעי-מוח, פגיעה במחסום המעיים ושינויים במערכת החיסון, סקירת ההשפעות של התערבויות תזונתיות שונות, כגון פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה והשתלת צואה, על התסמינים והמיקרוביום של החולים ודיון בטכנולוגיות אבחון חדשות.

ממצאי המחקר מרחיבים את ההבנה שלנו לגבי המנגנונים הפתופיזיולוגיים של דיספפסיה תפקודית (FD). הממצאים הדגישו קשר חזק בין חוסר איזון של המיקרוביום במעיים (דיסביוזיס) לבין תסמיני המחלה. בין היתר, נצפו ירידה בחיידקים מועילים כמו Bifidobacterium ו-Lactobacillus לצד עלייה בחיידקים אופורטוניסטים. חוסר איזון זה פוגע במחסום המעי, משבש את התקשורת בציר המעי-מוח ומשפיע על ייצור מוליכים עצביים, מה שמוביל לתסמינים כמו נפיחות וכאב.

המחקר הדגיש כי גישות טיפוליות כמו פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה והשתלת צואה (FMT) הראו יכולת לשקם את המאזן החיידקי במעיים ולהקל משמעותית על התסמינים.

בסיכום, המחקר מספק מסגרת תיאורטית מקיפה לכך שדיספפסיה תפקודית אינה רק הפרעה סימפטומטית, אלא בעיה שורשית הקשורה למאזן האקולוגי של מערכת העיכול. התובנה המרכזית היא ששינוי ושיקום המיקרוביום מהווים אסטרטגיה טיפולית מבטיחה. המאמר מצביע על כמה כיוונים עתידיים חשובים: פיתוח טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו אבחון מדויק יותר ופיתוח טיפולים מותאמים אישית שיתאימו לפרופיל המיקרוביאלי הייחודי של כל מטופל. המאמר מדגיש כי יש צורך להמשיך לחקור את האינטראקציה המורכבת בין המיקרוביום למערכות החיסון והעצבים, על מנת להבין לעומק את מנגנוני המחלה ולפתח אסטרטגיות טיפוליות חדשניות ומקיפות.
המחקר גם הדגיש כי גישות טיפוליות כמו פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה והשתלת צואה (FMT) הראו יכולת לשקם את המאזן החיידקי במעיים ולהקל משמעותית על התסמינים.

בעוד שהמחקר על המיקרוביום מספק לנו את ההבנה המדעית העמוקה של שורש הבעיה, חשוב לבחון גם פתרונות מעשיים ויעילים. בדיוק כאן נכנס לתמונה הכורכום, ששימש במשך אלפי שנים ברפואה המסורתית וכעת זוכה לגיבוי מדעי פורץ דרך

כורכום: מחקר מול אומפרזול

כורכום הוא אולי הצמח הנחקר ביותר בעולם, אך מדע הרפואה הממסדי הוא לא רואה במחקרים האלה הוכחה לשום דבר. מה שבטוח הוא שאת מבחן הזמן הוא עבר ובגדול. המוני אנשים נעזרים בו במגוון עצום של בעיות. והוא פשוט עוזר ומהווה טיגר לכל תרופה פארמצבטית רק בלי הנזקים שלהם.

מחקר ראשון מסוגו, שפורסם בספטמבר 23 בכתב העתBMJ Evidence-Based Medicine בחן את ההשפעה של הכורכום על תסמונת דיספפסיה מול התרופה אומפרדקס שמומלצת על ידי הרופאים במצבים אלה.
החוקרים מסבירים שלכורכומין תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-מיקרוביאליות, ומשמש זמן רב כתרופה רפואית, לרבות בהפרעות עיכול, בדרום מזרח אסיה. אבל לא ברור להם עד כמה זה משתווה לתרופות קונבנציונליות עבור התוויה זו, בין היתר בגלל שלא היו מחקרים של ראש בראש.
החוקרים גם מציינים
החוקרים חילקו באקראי 206 מטופלים בגילאי 18-70 עם דיספפסיה תפקודית מסיבה לא ידועה, שגויסו מבתי חולים בתאילנד בין השנים 2019-2021, לאחת משלוש קבוצות טיפול לתקופה של 28 ימים.
1. כורכום (שתי כמוסות של 250 מ"ג של כורכומין 4 פעמים ביום) או כמוסת פלסיבו קטנה אחת (69 חולים).
2. אומפרזול (20 מ"ג ביום) או שתי כמוסות דמה גדולות 4 פעמים ביום (68 חולים);
3. כורכום בתוספת אומפרזול (69 חולים).

מתוך 206 מטופלים שנרשמו, 151 השלימו את המחקר, כאשר 20 בקבוצת הכורכומין; 19 בקבוצת האומפרזול; ו-16 בקבוצת הטיפול המשולב, נושרים.
למטופלים בכל שלוש הקבוצות היו מאפיינים קליניים דומים וציוני הפרעות עיכול, כפי שהוערכו על ידי ציון חומרת הדיספפסיה (SODA), בתחילת הניסוי. המטופלים הוערכו מחדש לאחר 28 ימים ולאחר מכן שוב לאחר 56 ימים.
ציוני SODA הצביעו על ירידה משמעותית בחומרת הסימפטומים עד יום 28 עבור כאב (4.83-, 5.46- ו-6.22-) ותסמינים אחרים (2.22-, 2.32- ו-2.31-) עבור אלו בקבוצות המשולבות, כורכומין בלבד ואומפרזול בלבד בהתאמה.
שיפורים אלו היו חזקים אף יותר לאחר 56 ימים עבור כאב (7.19-, 8.07- ו-8.85-) ותסמינים אחרים (4.09-, 4.12- ו-3.71-, בהתאמה).

החוקרים סיכמו: "ניסוי מבוקר אקראי זה מספק ראיות מהימנות ביותר לטיפול בדיספפסיה תפקודית. הממצאים החדשים מהמחקר שלנו עשויים להצדיק בחינת כורכומין בפרקטיקה הקלינית".

מחקרים נוספים שמראים את היכולות הללו של כורכום מול אומפרדקס:
Curcuma longa Linn versus omeprazole in treatment of functional dyspepsia: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial
Efficacy of Curcuma longa in treatment of postprandial distress syndrome: An open-label randomized-controlled trial

אני לא מכיר אנשים שנפגעו מכורכום. אני מכיר מלא אנשים שנפגעים מתרופות ואולי במיוחד בהקשר של המיקרוביום.

כמו כן אם בוחנים את היכולות של הכורכום נמצא שביכולתו לסייע לכל המחלות שאומפרדקס מעלה סיכון להופעתן.

דברים נוספים שיכולים לסייע לדיספפסיה:

• ג'ינג'ר [1][2][3][4]. יחד עם ארטישוק [5].
• ארטישוק [1][2][3][4].
• אניס [1][2].
• מנטה וקימל [1][2]. מנטה ומליסה, בבונג וכוכבי אניס [3]
• זרעי כוסברה [1].
• זרעי סלרי וכמנונית קופטית [1].
• כיוס מסטיקה [1].
• אמלה [1].
• קיווי [1].
• קצח עם דבש [1].
• אצות חומיות [1].
• פרוביוטיקה [1][2][3][4].
• דיקור [1][2][3][4][5].

למצב של עודף חומציות והליקובקטר היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה