מחקר צרפתי גדול אישר את הקשר בין שימוש ב-PPI לזיהומים חמורים בילדים.

הגוף שלנו הוא דבר מושלם.
הגוף שלנו מווסת 24/7/365 ואנחנו לא מרגישים זאת בכלל. הגוף שלנו מווסת על ידי המערכת העצבית, המערכת ההורמונלית, המיקרוביום ועוד.
מתי אנחנו מתחילים להרגיש לא מווסתים?
כאשר אנחנו פוגעים בגוף לאורך זמן על ידי אורח חיים רע. אם זה בגלל תזונה רעה (מעובדת, מרוססת, מהונדסת), אם זה בגלל חסרים תזונתיים, אם זה בגלל חשיפה למזהמים סביבתיים (אוויר, מים, מזון ותרופות) ואם זה בגלל מצבים רגשיים שלא מנוהלים.

רוב האנשים מעדיפים לא להקשיב לאותות של הגוף וכל עניינם הוא רק לא לסבול ולכן הם פונים על פי רוב לרפואת הפארמה (תרופות) שמשתיקות את התסמינים (במקרה הטוב) ושיתאפשר להמשיך לחיות את החיים בלי לסלק את המקור המזהם.

חשוב להבין. אין תרופה שלא מזיקה בטח אם בשימוש ארוך טווח, או הרבה פעמים של שימוש קצר טווח לדוגמה שימוש במשככי כאבים כל פעם שמקוררים או כשכואב הראש וזה חוזר על עצמו מדי חודש/ חודשים.

צרבת היא מצב שבו הקיבה מייצרת חומצה בעודף והמצב מתחיל להטריד כאשר הסוגר של הקיבה נחלש והחומציות עולה לכיוון הוושת וחלל הפה. מצב זה מכונה 'רפלוקס קיבתי-ושטי' (GERD) ועל פי הערכות כ-20% מאוכלוסיית העולם סובל ממנו^[1] לרבות ילדים.

לאורך זמן זה יכול להוביל לכיבים, להתפתחות תאים סרטניים וגם למצבים רגשיים כגון חרדות ודכאונות עקב הירידה הגדולה באיכות החיים.
כשהולכים לרופא הוא לא יבחן את הסיבות לצרבת שקשורות לאורח החיים ובמיוחד לאופי התזונה (מעובדת, מרוססת, מסוכררת, פחמימות פשוטות, שמנים תעשייתיים). הוא מיד יציע תרופות סותרות חומצה כאשר הנפוצות ביותר היום הן 'מעכבי משאבות פרוטונים' (PPI), שמשום מה אצל רוב הרופאים הן נחשבות לתרופות בטוחות, אחרת לא היו מציעים אותם, או אולי הם יודעים שאינן בטוחות, אך כל מה שיש להם להציע.

אז התרופות האלה לא בטוחות. ולא רק שהן לא בטוחות הן מסוכנות. הן גורמות לדיסביוזה של חיידקי המעי שזה מקור של אין ספור בעיות, הן גורמות לחסרים של ויטמינים כמו בי 12 וויטמין סי ולחסרים של מינרלים כמו מגנזיום, ברזל וסידן^[2][3][4] וגם כל אלה חשובים במניעת מחלות רבות. לרבות אלה המיוחסות לזיהומים.

אצל פעוטות הסוגר הוושטי עדין חלש ואם התינוק לא מקבל את ההזנה המתאימה ביותר עבורו – חלב אם, אזי המקרים של פליטות עולות ויחד איתם גם השכיחות של דלקות אוזניים וגרון^[5]. רואים את זה כשבוחנים את הממצאים באוזניים ומוצאים ריכוז גבוה של אנזים עיכול קיבתי בשם פפסינוגן. הפליטה/ ריפלוקס הוא מצע לגידול חיידקים וכאשר יש דיסביוזה וחסרים תזונתיים זה יכול להחמיר את הדלקת.
יש שפע של עדויות מדעיות שמצביעות על כך שהאשם הנפוץ ביותר מאחורי ריפלוקס בילדות הוא חלב פרה ומוצריו. וזה לא קשור רק לעצם היותו אלרגן או לא. חלב הוא מוצר מתועש שעבר, או יותר נכון, הפרה עברה, הרבה מאוד אנטיביוטיקה והורמונים וסטרס. ועל זה מוסיפים גם את העיבוד שלו בתמ"לים. לכן ההמלצה הראשונה אמורה להיות להמנע מכל אלה.

מחקר עוקבה צרפתי שפורסם באוגוסט 23 בכתב העת JAMA Pediatrics בחן את הקשר בין מתן תרופות אלה לילדים שסבלו מ-GERD, עם שכיחות של אשפוזים על רקע זיהומים.
החוקרים מציינים שהשימוש ב-PPI הולך וגדל בקרב ילדים צעירים ברוב המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה. בצרפת, 6.1% מהילדים מתחת לשנתיים השתמשו ב-PPI, לעומת 3.6% עשור קודם לכן. כמו כן בשנה הראשונה לחיים, השימוש ב-PPI יותר מהכפיל את עצמו במשך עשור בניו זילנד, בעוד ששיעורי המרשמים עלו פי שלושה עד פי חמישה בשני העשורים האחרונים בשוודיה, נורבגיה ודנמרק.
החוקרים השתמשו בנתוני מטופלים ממרשם האם-ילד EPI-MERES בצרפת.
זיהומים חמורים כללו: מערכת עיכול, אוזן, אף וגרון, דרכי נשימה תחתונות, כליות או דרכי השתן, עור, מערכת השלד והשרירים, מערכת עצבים. זיהומים סווגו גם לפי הפתוגן שנמצא במערכת.
אוכלוסיית המחקר כללה 1,262,424 ילדים (53.4% זכרים), מתוכם 606,645 קיבלו PPI כטיפול בפעם הראשונה עבור GERD או הפרעות אחרות הקשורות לחומצת קיבה.
חשיפה ל- PPI נמצאה מגבירה את הסיכון לזיהומים חמורים אצל ילדים עם וללא היסטוריה של פגות או מחלה כרונית.
משך המעקב נמשך עד להופעת זיהום חמור, אובדן מעקב, מוות או עד סוף מועד ההרשמה.
החוקרים מצאו שחשיפה ל-PPI לאורך זמן קשורה לסיכון מוגבר של 36% לזיהומים חמורים בקרב ילדים שנולדו פגים או שהיו עם מחלה כרונית וסיכון מוגבר של 32% בקרב אלה ללא אף אחד מהמצבים הנ"ל.
חשיפה ארוכת טווח ל-PPI לאורך זמן גם העלתה את הסיכון לזיהום באתרים שונים בגוף, כגון מערכת העיכול (52%); אף אוזן וגרון (47%); מערכת העצבים (31%); דרכי נשימה תחתונות (22%); כליות או דרכי השתן (20%); ומערכת השרירים והשלד (17%). שימוש ב-PPI העלה את הסיכון לזיהומים חיידקיים (56%) וגם ויראליים (30%).

PPI exposure increases the risk of serious infections in both children with and without a history of severe prematurity or chronic illness

מחקרים דומים במשמעותם:

Adverse effects of long-term proton pump inhibitor use: a review for the otolaryngologist. 2011 Mar
Proton pump inhibitors as a risk factor for paediatric Clostridium difficile infection. 2010 Apr
Multicenter, double-blind, randomized, placebo-controlled trial assessing the efficacy and safety of proton pump inhibitor lansoprazole in infants with symptoms of gastroesophageal reflux disease. 2009 Apr

מחקר שמראה חוסר יעילות של התרופה הזו לריפלוקס בתינוקות
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20124466/

למאמר המרכז על צרבות והליקובקטר היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה