PCBs הם תרכובות ששימשו בעבר במוצרי תעשייה וצריכה במיוחד כחומר מבודד בשנאים, קבלים ונוזלי קירור (ציוד חשמלי), חומרי פלסטיק בצבעים ומוצרי גומי, נייר העתקה ובנורות פלואורסצנטיות.
למרות שהם נאסרו לשימוש בארצות הברית ב-1979. קבוצה זו של חומרים יציבה מאוד, מסיסה בשומן, רעילה ומסרטנת. בנוסף, קיים חשד לפיו גם כמויות קטנות של חומרים אלה גורמים לשינויים הורמונליים בגלל הדמיון שלהם להורמונים של חיות ובני אדם.
המבנה הכימי היציב שלהם מקשה על מיגורם מהסביבה ובגלל שחומרים אלה מסיסים בשומן יש להם נטיה להצטבר ברקמות שומן של בעלי חיים (בדומה לדיוקסין) ואולי במיוחד ביצורים ימיים שם הזיהום רב יותר ולכן היא נפוצה בעיקר באמצעות צריכת דגים ומאכלי ים.
מאמרים ששיתפתי שקשרו בין היתר PCBs למחלות:
היפותירואיד – סיבות – תרופות – דרכים למניעה וטיפול
ספקטרום האוטיזם – מזהמים סביבתיים וחסרים תזונתיים.
אנדומטריוזיס – מזהמים תעשייתיים ודרכים טבעיות להוריד סיכון ולטפל.
פריון האישה – EDC's ומזהמים סביבתיים נוספים – איך לחזק.
פריון הגבר – מה מזיק, מה מחזק ואיך קשור אומגה 3.
שחלות פוליציסטיות – גורמי סיכון ודברים למניעה וטיפול.
מחלת ניוון השרירים ALS – סטטינים ומזהמי סביבה נוספים – דרכים למנוע ולטפל.
מזהמים סביבתיים יכולים להיות הסיבה להתפתחות סוכרת סוג 1.
חשיפה טרום לידתית לכימיקלים סביבתיים קשורה לשינויים בגדילה של ילדים.
חשיפה במהלך הריון נמצא מוביל בעיות נוירו-התנהגותיות בתחילת החיים.
חוקרים ממכון Beckman למדע וטכנולוגיה מתקדמים מצאו שחשיפה מוקדמת לכימיקל סביבתי הנקרא ביפנילים עתירי כלור (PCBs), הקשתה על עכברים להתאושש מטראומה הקשורה לקול שנגרמה מאוחר יותר בחיים. המאמר שלהם פורסם ביוני 23 בכתב העת Journal of Neuroscience. (המאמר המלא).
החוקרים מסבירים שהתקופה הרגישה ביותר לחשיפה לחומרים אלה היא בהיריון ואולי במיוחד בתחילת ההריון, בשליש הראשון, שכן זה זמן קריטי להתפתחות העובר והמוח. החוקרים מוסיפים ש- PCBs כיישויות כימיות הם מאוד "חדים" לכל מיני ממברנות. הם יכולים לחצות את השליה והם יכולים להיכנס למוח. זה הופך אותם למסוכנים במיוחד בכל שלבי ההריון.
הבסיס למחקר הונח לפני מספר שנים על ידי פרופסור Susan Schantz, שחקרה את ההשפעות של PCBs על מערכת השמיעה המתפתחת. היא גילתה שחולדות שטופלו ב-PCB חוו פרכוסים אפילפטיים בתגובה לרמות מסוימות של קול. מה שהוביל לשיתוף פעולה עם ד"ר Daniel A. Llano וד"ר Baher A. Ibrahim, מהמחלקה לפיזיולוגיה מולקולרית ואינטגרטיבית באוניברסיטת Illinois.
למרות שהם ידעו במשך שנים ש-PCB משנים את השמיעה, הם רצו להבין כיצד.
הם חשדו שאם אדם שנחשף ל-PCB ברחם סובל מטראומה אקוסטית מאוחר יותר בחייו (לדוגמה, מעיסוק הקשור לרמות רעש גבוהות, או אפילו מפעילות פנאי כמו קונצרט רוק), ייתכן ששמיעתו לא תתאושש כמו בדרך כלל אחרי רעש חזק.
במקום להמשיך לחקור את קליפת השמיעה, החוקרים העבירו את הפוקוס לאזור מוח תחתון הנקרא inferior colliculus. שם זיהו נזקים שנבעו משילוב של PCB ורעש.
הם חקרו נוירונים בודדים במוחם של העכברים בטכניקה הנקראת הדמית מולטיפוטון. מיקרוסקופ יחיד במינו, על פי החוקרים, הקיים במעבדות בודדות בעולם שעושות סוג מסוים של הדמיה באזור המוח הזה.
החוקרים מסבירים שבעבר ראו שאם חושפים עכבר לצליל חזק, עם הזמן, הנוירונים ב-inferior colliculus מגיבים ביתר. אבל כאשר שילבו את שתי החשיפות הרעילות, PCB ורעש תגובת היתר הזו נעלמה. החוקרים גם הבחינו בכך שהנוירונים הופכים להיפו-רגשיים – ממצא חדש לגמרי.
צוות המחקר השתמש בניתוח כימי כדי להבין יותר את המנגנונים מאחורי שינויים אלה. הממצאים שלהם התרכזו סביב תהליך תאי נפוץ שנקרא עקה חמצונית שמשחרר רדיקלי חמצן כאשר התאים חולים או מחשיפה לרעלים.
במצב בריא הרדיקלים מסולקים על ידי מנגנונים פנימיים בתוך הגוף.
עכברים עם רמות גבוהות יותר של מערכת ההגנה הפנימית סבלו פחות מפגיעה ב- inferior colliculus, מה שמצביע על כך ש-PCB ורעש עלולים לגרום לעודף מתח חמצוני בו ולדכא את היכולת של מערכת השמיעה להתאושש מטראומה אקוסטית.
החוקרים מציינים שחשיפה ל-PCB ברחם עלולה לגרום רק לרמה מתונה של אובדן שמיעה, אבל החשיפה הזו ל-PCB יוצרת פגיעות מסוימת לאובדן שמיעה מאוחר יותר. ולכן מי שנחשף ל-PCB במהלך הפיתוח ויש לו חשיפה תעסוקתית או פנאי משמעותית לקול בשלב מאוחר יותר בחיים עלול לסבול מהשלכות גדולות מהצפוי בכל הנוגע לשמיעה.
המחברים מוסיפים שבדרך כלל מבחני טוקסיקולוגיה בוחנים את ההשפעה של גורם מזהם אחד ובמחקר הנוכחי הם שילבו שניים. הם מדגישים שאם היו פועלים לפי הסטנדרט, הם לא היו מגיעים לאותן התוצאות והם מקווים שהוא ישמש כמודל למחקרי רעלנות עתידיים.
צוות המחקר ימשיך לחקור את הקשרים בין חשיפה ל-PCB, חשיפה לרעש ואובדן שמיעה. הם עומדים לצאת לשלב הבא של שיתוף הפעולה, להנחות פוסט דוקטורט רביעי שיחקור את המיקרו-וסקולטורה של אזורי מפתח במוח לאחר חשיפה ל-PCB ורעש.
https://beckman.illinois.edu/about/news/article/2023/06/05/fetal-exposure-to-pcbs-affects-hearing-health-later-in-life
כלומר זה לא מספיק לחקור רק את הרעלים כיחידה, שכן בני אדם נחשפים למזהמים רבים בו זמנית.
מטרת הפוסט הזה היא להעלות מודעות לחשיבות החשיפה למזהמים סביבתיים. היכן הם נמצאים (להמנע) ואילו מזונות (נוגדי חמצון) שיכולים לצמצם את הפגיעה (להרבות).
לתמוך במערכת העצבים ובמערכת החיסון ובמקרה של שמיעה להמנע מרעש אינטנסיבי ולהגן על האוזניים במקה הצורך.
לדברים שיכולים לעזור במניעה וטיפול בבעיות שמיעה היכנסו.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
superfoodvegan.co.il 
כתיבת תגובה