אובדן שמיעה: הקשר לאומגה 3, אופי התזונה ויתר אורחות חיים

ההערכה היא שכ-20% מהאנשים – למעלה מ-1.5 מיליארד – ברחבי העולם חיים עם אובדן שמיעה, ומספר זה צפוי לעלות ככל שהאוכלוסייה מזדקנת בעשורים הקרובים. אובדן שמיעה יכול לנוע בין קל לעמוק. זה משפיע על תקשורת ואינטראקציות חברתיות, הזדמנויות השכלה ותעסוקה והיבטים רבים אחרים של חיי היומיום.
אובדן שמיעה יכול להיות קשור לגיל, לחבלות/טראומות הגורמות לפגיעה עצבית או מכנית, זה יכול להיות קשור למחלות ואולי במיוחד לסוכרת שפוגעת בכלי הדם הקטנים.

גורמים סביבתיים:

• שימוש מוגבר בטלפונים סלולריים^[1].
• מזונות פרו דלקתיים (דגנים מזוקקים, מאכלים ומשקאות ממותקים ומסוכרים, בירה/משקאות חריפים ובשר מעובד^[1].
• תרופות כמו אספירין^{[1][2][3][4][5]}, NSAID ואקמול^[4], PPI להורדת חומציות^[1], תרופות משתנות^[5] ותרופות אוטוטוקסיות.
• גלייפוסט.
• גם חיסונים דווחו כמקור אקסוגני: חצבת וחזרת^[1], כלבת^[1].
• חשיפה עוברית ל-PCB משפיעה על בריאות השמיעה בשלב מאוחר יותר בחיים.

החלק של אומגה 3:

רמות גבוהות של DHA נמצאו בעבר כקשורות לסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, סוכרת, ולמחלות הקשורות למערכת העצבים והמוח.

אומגה 3 (ALA) והסיכון למוות מכל הסיבות, מחלות לב וסרטן.

מחקר חתך שנערך לאחרונה המבוסס על אוכלוסייה של מבוגרים בגיל העמידה ויותר (גילאי 40-69) מצא קורולציה הפוכה, ירידה של 8-20%, בין רמות DHA גבוהות לדיווח על בעיות שמיעה הקשורות לגיל לעומת אלו עם רמות ה- DHA הנמוכות יותר. המחקר מחזק את העדויות ההולכות וגדלות לתפקיד של אומגה 3 בשמירה על בריאות ומניעת מחלות הקשורות להזדקנות. המחקר מרחיב את הממצאים הללו ומציע של-DHA תפקיד בשמירה על תפקוד השמיעה ובהפחתת הסיכון לאובדן שמיעה הקשור לגיל.
פרופ' Michael I. McBurney מומחה למדעי הבריאות יציג את הממצאים במפגש הדגל השנתי של האגודה האמריקאית לתזונה NUTRITION 2023, שנערך ביולי 23.

המחקר הנוכחי ניתח, באמצעות נתונים מה-Biobank של בריטניה, את מצב השמיעה המדווח ורמות DHA בדם של למעלה מ-100,000 אנשים. לאחר שהתייחסו למשתנים פוטנציאליים מבלבלים, התוצאות הראו שלאנשים בחמישון הגבוה ביותר של DHA בדם (חמישית מהמשתתפים) היה סיכוי נמוך ב-16% לענות בחיוב לשאלה 'האם אתה מתקשה לשמוע' בהשוואה לאלו ב- החמישון הנמוך ביותר של רמות DHA.
באופן דומה, אלה שנמצאים בחמישון הגבוה ביותר לרמות DHA היו בסבירות נמוכה ב-11% לענות בחיוב על השאלה 'האם אתה מתקשה לעקוב אחר שיחות כאשר יש רעשי רקע' בהשוואה לאנשים בחמישון הנמוך ביותר עבור רמות DHA.
McBurney מדגיש שבעוד שהתוצאות מראות קשר מובהק בין רמות DHA לשמיעה, מחקר חתך רוחבי אינו מספק מספיק ראיות כדי להסיק באופן סופי ש-DHA שומר על תפקוד שמיעתי או שרמות DHA לא נאותות תורמות לאובדן שמיעה, ואני כמובן יכול להסכים עם קביעה זו שכן לא קיימת בעיה שהסיבה לה קשורה רק ברכיב אחד. זה תמיד מכלול של דברים. אבל בהחלט אומגה 3 חשוב לתפקוד תקין של מערכות רבות לרבות מערכת עצבים והמוח הקשורים באופן ישיר גם לשמיעה.
אומגה 3 עשויה לסייע בהגנה על בריאות התאים באוזן הפנימית או למתן תגובות דלקתיות לרעשים חזקים, כימיקלים או זיהומים. כמו כן מחקרים קודמים^[1] שנערכו במבוגרים ובבעלי חיים העלו באופן דומה את הקשר בין אומגה לאובדן שמיעה הקשור לגיל.
https://medicalxpress.com/news/2023-07-upping-intake-omega-3s.html

ההצעה של McBurney מדברת על צריכה של דגים או פירות עם או דרך כמוסות. במקרה זה אעדיף את הכמוסות שכן הסבירות למזהמים ימיים ומתכות כבדות בכמוסות נמוכה בהרבה מלצרוך דגים ופירות ים.

כיצד משפיע הזיהום הימי על בריאות האדם. 
האם דגי ים צפוניים טובים לנו. 
מיקרופלסטיק – מזון מהים. דיוקסין. 
אכילת שתי מנות דגים בשבוע נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן העור (מלנומה). 
אכילת דג מים מתוקים אחד שווה לחודש של שתיית מים מבחינת רמות של "כימיקלים נצחיים".

כמו כן מי שייכנס למאמר המרכז על אומגה 3, ימצא, שגם אלה הבוחרים בתזונה טבעונית (ללא דגים ופירות ים), מגיעים לרמות הגבוהות ביותר של DHA בדם יחד עם אוכלי דגים.

החלק של תזונה:

*** תוספת אוגוסט 25 – תזונה צמחית מגוונת
מחקר שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition בחן את הקשר בין תזונה מגוונת, בדגש על תזונה מהצומח, לבין אובדן שמיעה בקרב מבוגרים סינים. החוקרים ניתחו נתונים של כמעט 4,000 מבוגרים, ללא אובדן שמיעה בתחילת המחקר, אחריהם עקבו במשך כ-4 שנים בממוצע.
המחקר מצא כי תזונה מגוונת על בסיס צמחי מהווה גורם מגן בפני אובדן שמיעה באוכלוסייה מבוגרת. הקשר היה חזק במיוחד בגיוון במזונות כמו דגנים, ירקות, פירות, קטניות, אגוזים ופטריות. מבחינה סטטיסטית, צריכה גבוהה יותר של תזונה מגוונת על בסיס צמחי הייתה קשורה לסיכון מופחת ב-21.7% לאובדן שמיעה. בנוסף, ניתוח הנתונים הראה קשר ליניארי שלילי, שמעיד על כך שככל שמגוון המזונות מהצומח עולה, כך הסיכון לאובדן שמיעה יורד באופן עקבי.

המחקר לא מצא קשר דומה בין גיוון של מזונות מהחי או מזונות עשירים בחלבון לבין הגנה מאובדן שמיעה. החוקרים מציינים כי ממצאים אלו נותרו עקביים גם לאחר התאמה לגורמים מבלבלים כמו גיל, מגדר ומצב רפואי (כמו יתר לחץ דם או סוכרת). המסקנה היא שאימוץ תזונה צמחית מגוונת יכול להיות כלי חשוב לסיוע בהפחתת הסיכון לאובדן שמיעה בקרב מבוגרים. לדעתם של החוקרים, ממצאים אלו מחזקים את הטענה שהגוף פועל באיזון ושהקפדה על תזונה צמחית מאוזנת מספקת את כל מה שהגוף צריך כדי להתמודד עם מזהמים סביבתיים, ובכך תורמת לבריאות כללית ולמניעת מחלות ניווניות.

*** תוספת דצמבר 25 – המגן הצמחי – פלבנואידים ומיקוד ההגנה על השמיעה
מחקר רחב היקף, שפורסם בנובמבר 25 בכתב העת British Journal of Nutrition ובוסס על נתונים לאומיים בארה"ב (NHANES), שם אור על תפקיד חיוני נוסף של פלבנואידים – אותן תרכובות צמחיות פעילות המעניקות צבע (כחול, סגול, צהוב) לפירות, ירקות ותה ירוק. המחקר נערך בקרב מבוגרים אמריקאים בני 70 ומעלה (סה"כ 1,492 משתתפים) שמצב השמיעה שלהם נמדד באופן אובייקטיבי באמצעות בדיקות אודיומטריות (PTA), בניגוד לדיווח עצמי. מטרת החוקרים הייתה לבדוק האם צריכת פלבנואידים תזונתית משפיעה על הסיכון לאובדן שמיעה על רקע גיל.

המתודולוגיה בחנה את צריכת הפלבנואידים באמצעות שני סקרי תזונה מעמיקים, וחילקה את המשתתפים לשתי קבוצות: צריכה נמוכה (מתחת ל-85.4 מ"ג/יום) וצריכה גבוהה. הממצא העיקרי הראה כי צריכת פלבנואידים נמוכה הייתה קשורה באופן מובהק לסיכוי גבוה ב-45% לאובדן שמיעה דו-צדדי (Bilateral Hearing Impairment) בהשוואה לאנשים עם שמיעה תקינה, וזאת גם לאחר נטרול גורמים מבלבלים רבים כמו גיל, עישון, מדד מסת גוף (BMI) ואיכות תזונה כללית. קשר זה לא נמצא משמעותי עבור ירידה בשמיעה חד-צדדית, מה שמרמז על מעורבות מערכתית של הפלבנואידים בהגנה.

החוקרים הדגישו כי ההשפעה החיובית של צריכת פלבנואידים גבוהה הייתה בולטת במיוחד בקרב המבוגרים ה"צעירים" יותר בגילאי 70-75. מסקנה זו חשובה מאוד, שכן היא מצביעה על קיומו של "חלון קריטי": הפלבנואידים עשויים לפעול כחומר מגן משמעותי לפני שנגרם נזק מבני בלתי הפיך לאוזן הפנימית, כלומר, הם חשובים במניעת התקדמות הניוון.

המנגנון המוסבר הוא יכולת הפלבנואידים, כדוגמת קטכינים (נפוצים בתה ירוק), לחצות את מחסום הדם-מוח, לנטרל עקה חמצונית ולשפר את התפקוד האנדותלי (של כלי הדם). זרימת דם מיטבית ומניעת דלקת בכלי הדם הזעירים של השבלול (ה-Cochlea) החיוניים לשמירה על כושר השמיעה לאורך זמן.

ממצאים אלו מעניקים אישור קליני נוסף לעיקרון הכללי שנדון במאמר זה: בריאות השמיעה תלויה במכלול מורכב. אם בעבר ראינו את הקשר הקריטי של אומגה 3 (DHA) – המהווה מרכיב מבני בממברנות התא – כגורם מגן, כעת אנו רואים את החשיבות של הפלבנואידים – המהווים את קו ההגנה האנטי-דלקתי והוסקולרי. המחקר מחזק את הקביעה כי תזונה צמחית מגוונת, העשירה בסיבים, פנולים ופלבנואידים, היא הדרך הנכונה לספק לגוף את התמיכה המלאה והסינרגטית הדרושה לו כדי להתמודד עם הנזק הסביבתי והניווני הכרוך בהזדקנות.

הממצאים המעודכנים על הפלבנואידים אמנם מספקים הוכחה מדעית חזקה למנגנון ההגנה על השמיעה, אך חובה עלינו לחדד נקודה קריטית: המחקר התמקד אך ורק במבוגרים בני 70 ומעלה, ובכך פספס את ההזדמנות להתערב בשלבים המוקדמים של הניוון. על פי נתונים גלובליים^[1], אחוז הסובלים מאובדן שמיעה משמעותי מתחיל לטפס כבר בגיל העמידה: כ-5% בגילאי 45-54, כ-10% בגילאי 55-64, ו-22% בגילאי65-74. המשמעות היא שהחוקרים התייחסו בעיקר לשלב שבו הנזק כבר נרחב. לכן, ההמלצה הקלינית שלי היא לא לחכות ל"חלון הקריטי" של גיל 70. כפי שראינו, אובדן השמיעה קשור לנזק מצטבר בכלי הדם הקטנים ובשל עקה חמצונית, תהליכים שמתחילים עשורים קודם לכן. אימוץ תזונה עשירה בפלבנואידים בכל גיל, ובמיוחד החל מגיל 40, הוא הדרך הטובה ביותר לטפח את "בסיס ההגנה" האנטי-דלקתי, להאט את התקדמות הניוון ולהגיע לגיל מבוגר עם הסיכוי הטוב ביותר לשמור על כושר שמיעה תקין. ככל שמשך השימוש בפלבנואידים כהגנה יהיה ארוך יותר, כך יקטן הסיכון הניווני העתידי.

ולהגיע לגיל מבוגר עם הסיכוי הטוב ביותר לשמור על כושר שמיעה תקין. ככל שמשך השימוש בפלבנואידים כהגנה יהיה ארוך יותר, כך יקטן הסיכון הניווני העתידי.

דברים נמצאו שנמצאו מסייעים במניעת איבוד שמיעה:

• מגנזיום [1][2][3][4].
• אבץ [1].
• NaC וויטמינים A, C, E ומגנזיום [1][2][3].
• חומצה אלפא ליפואית (אולי בעיקר בהקשר של סוכרת) [1][2][3] ויחד עם בי 12 ומגנזיום [4].
• רזברטרול [1].
• אסטקסנטין (אולי בעיקר בהקשר של סוכרת) [1].
• ג'ינקו בילובה [1].
• פרהביוטיקה (FOS) [1].
• רימונים [1].
• קצח [1].
• פיטוסטרולים.
• ספירולינה [1].
• דיקור [1].
• כירופרקטיקה [1].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה