צריכה של סיבים מסיסים במים מקדמת את חידוש תאי אפיתל המעיים

דיאטה עשירה בסיבים ידועה כבעלת מספר יתרונות בריאותיים. מחקרים מדעיים מצביעים על הגנה מפני מחלות כמו סרטן וסוכרת.

מחקר שנערך על ידי חוקרים ברזילאים, שפורסם באפריל 23 בכתב העת Microbiome מראה שתזונה המכילה כמויות מתאימות של אינולין, סיבים מסיסים השופעים למשל בשורש העולש, בעלים של שן ארי, בצל, שום, כרישה, ארטישוק ירושלמי וגם בבנות, יכולה להשפיע על אורך ושאר המאפיינים המקרוסקופיים של המעיים.
פעולה מועילה זו אפשרית רק בנוכחות חיידקים המעכלים את הסיבים הללו.
הממצאים כוללים עדויות חדשות לחשיבותם של סיבים תזונתיים ותורמים להבנה הרפואית של מחלות מעי דלקתיות.
במחקר הנוכחי ראו שבעכברים שצרכו דיאטה של 10% אינולין, המעי היה גדול יותר מאשר בעכברים שצרכו רק סיבים בלתי מסיסים [צלולוז]. כאשר ניתחו החוקרים את רקמת המעי של העכברים, הם מצאו שגשוג רב יותר של תאי גזע אפיתל באלה שניזונו מתזונה עשירה באינולין.

החוקרים רצפו RNA מאפיתל המעי וגילו 268 גנים שהתבטאו בצורה שונה על ידי עכברים שניזונו בתזונה עשירה באינולין ועכברים שניזונו בתזונה רגילה. בקבוצה הראשונה, הוגבר ביטוי של גנים הקשורים למחזור התא ועם שכפול ותיקון DNA. תהליך חיוני לצמיחת המעיים והחלפת תאים מתים. זה גם מוביל לעלייה במספר תאי הגביע, תאי אפיתל מיוחדים המפרישים מוצינים, שהם מרכיבים משמעותיים של הריר המגן על המעי האנושי מפני חיידקים מזיקים.
מצד שני, גנים הקשורים למטבוליזם של שומנים וחומצות שומן באו לידי ביטוי פחות בעכברים שצרכו אינולין. ממצא זה, מציינים החוקרים, תואם את ההשפעות שתוארו על ידי קבוצות מחקר אחרות, שהראו שצריכת אינולין מורידה את רמות השומנים בדם ומפחיתה סטאטוזיס של הכבד (מחלת כבד שומני).

החוקרים מסבירים שמיקרוביום המעי השתנתה באופן דרסטי בעכברים שניזונו באינולין וכדי לוודא שהשינויים היו רלוונטיים להשפעות האינולין על האפיתל, הם ערכו ניסויים שכללו שתי קבוצות אחרות של עכברים. לפני בליעת אינולין, קבוצה אחת קיבלה אנטיביוטיקה שמדלדלת את המיקרוביום. הקבוצה השנייה כללה עכברים נטולי חיידקים ללא מיקרוביום במעיים כלל – הם גודלו בסביבה סטרילית לחלוטין ולא היה להם מגע עם שום מקור של מיקרואורגניזמים. לאחר בליעת אינולין, אף אחת מהקבוצות לא פיתחה את הפנוטיפ הפרוליפרטיבי באפיתל, ואף אחת מהן לא הציגה את השינויים המולקולריים שנצפו בקבוצה עם מיקרוביום תקין.
בשלב הבא החוקרים האכילו את העכברים (נטולי מיקרוביום) בכמוסות צואה של העכברים (עם חיידקי מעיים) שניזונו באינולין , עכברים (נטולי המיקרוביום) פיתחו את הפנוטיפ הפרוליפרטיבי באפיתל, למרות שהם עצמם מעולם לא בלעו אינולין, מה שמאשר את תפקיד המפתח של מיקרוביום המעי בתהליכים אלה.
לבסוף, המחקר הראה שצריכת אינולין העלתה גם את רמות הדם של אינטרלוקין-22 (IL-22), ציטוקין המיוצר על ידי מערכת החיסון וחשוב לבריאות המעיים. בעכברים שלא ייצרו IL-22 בגלל שהגן האחראי לחלבון זה הושתק, לתזונה העשירה באינולין לא היו ההשפעות שנצפו בקבוצות האחרות.
אינולין גם לא יצר את השפעות אלה בעכברים חסרי תאי גמא דלתא T, תת-קבוצת לימפוציטים הנמצאת בשכבת האפיתל של הרירית, מה שמצביע על תפקיד חשוב של תאי חיסון ספציפיים בהקשר זה.
החוקרים גם מצאו השפעות דומות של סיבים אחרים מסיסים במים כמו פקטין מפירות. החוקרים אמנם חושבים שיש צורך במחקר נוסף כדי להבין בדיוק מה כל סיב עושה, אבל ניתן לקבוע כבר עכשיו שהיתרונות של תזונה מאוזנת ברורים יותר ויותר וכרוכים באינטראקציות מורכבות בין רכיבי תזונה, מיקרוביום המעיים וסוגים שונים של תאים.

החוקרים מסכמים שחשוב להבין כיצד המערכת הזו פועלת וכיצד אנו יכולים לפעול לפיה כדי למנוע ואף לטפל במחלות מעי דלקתיות וגם במחלות אחרות כמו סוכרת ואסטמה".
https://agencia.fapesp.br/consumption-of-soluble-dietary-fiber-favors-renewal-of-intestinal-epithelial-cells-study-shows/41957/

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה