שימוש והפסקה של תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מעלים סיכון לפגיעה במערכת העצבים ולהשפעות שליליות על החיים

אין ספק שהחיים בעולם שלנו הם מאתגרים. קושי הישרדותי (פרנסה, מחיה, מחויבויות) ועל זה נוספים דרך חדשות המיינסטרים כל הבעיות הקיומיות הקיימות ואלה שיגיעו. משברים על משברים על משברים. אז פלא שכמות האנשים שנעזרים בתרופות להרגעה, חרדה ובעיות שינה עולה ועולה כל הזמן?
מיליוני אנשים נוטלים תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים הרחבה לדוגמה: קסנקס (אלפרוקס, אלפרליד, קסנגיס), קלונקס (ריבוטריל), לניטין, נירבקסל, טרנקסאל, וואליום (אסיוול, דיאז, סטסוליד), בונדורמין, לוריוון, וואבן, במשך עשרות שנים כדרך לטיפול בחרדה והפרעות שינה. תרופות אלו נחשבו בטוחות ויעילות אם נלקחות למשך תקופה קצרה זמנית, אך מחקרים מצביעים על כך שתרופות אלה קשורות למגוון תופעות לוואי.

על פי מחקר בהובלת חוקרים מהקמפוס הרפואי של אוניברסיטת CU Anschutz, שפורסם ביוני 23 בכתב העת PLOS One, השימוש וההפסקה של בנזודיאזפינים קשורים לפגיעה במערכת העצבים ולהשפעות שליליות על החיים הנמשכות זמן רב לאחר הפסקת השימוש.
זהו מחקר שיתופי יחד עם המרכז הרפואי של אוניברסיטת Vanderbilt, ומספר ארגוני הסברה, שמטרתם ללמד את הציבור על הנזקים של בנזודיאזפינים. בנוסף, לחברים רבים בצוות המחקר היה ניסיון ממקור ראשון עם תרופות אלה.
החוקרים למעשה לקחו את כלל ההפרעות הנוירולוגית המושרות על ידי בנזודיאזפינים וכך כינו את ההפרעה – BIND.
כדי לאפיין את BIND החוקרים ניתחו נתונים ממחקרים שפורסמו בעבר על משתמשי בנזודיאזפינים לשעבר, שחקרו תסמינים והשפעות חיים שליליות המיוחסות לשימוש. במחקר השתתפו 1,207 משתמשים מתוכם 63.2% מהנשאלים דיווחו שעדין משתמשים, 24.4% היו בתהליך של שימוש מופחת ו-11.3% הפסיקו את השימוש לחלוטין.
ממצאי הסקר הדגישו מצב שכמעט ולא נדון בו למרות שזה קשור למטרה לשמה התרופות הללו ניתנות – בריאות הנפש.
החוקרים מסבירים שכאשר אנשים רוצים להפסיק לקחת את התרופות הללו, הם מתמודדים עם תסמיני גמילה גדולים, חרדת ריבאונד שעלולה להיות גרועה יותר מהמתח/חרדה הראשוניים שלהם וכ"בונוס" נוסף מגוון תופעות לוואי נוספות כמו נדודי שינה, דיכאון, בעיות זיכרון, פגיעה במערכת העצבים, הרגשה של לא "נורמלי" ואפילו מחשבות אובדניות.
סקר זה מציג ראיות חדשות ומשמעותיות לכך שתת-קבוצה של חולים חווים סיבוכים נוירולוגיים ארוכי טווח. זה אמור לשנות את האופן שבו יש לחשוב לפני שמציעים בכלל את התרופות הללו, מציין פרופ' Alexis Ritvo (פסיכיאטריה). הוא מוסיף שמטופלים מדווחים על השפעות ארוכות טווח של בנזודיאזפינים במשך למעלה מ-60 שנה והוא עצמו אחד מהם. "למרות שלקחתי את התרופות שלי לפי המרשם, אני עדיין חווה תסמינים על בסיס יומי לאחר ארבע שנות הפסקה".
הסקר שלהם והמונח החדש שתבעו (BIND) נותנים קול לחוויית המטופל ומצביעים על הצורך בחקירות נוספות.
על פי החוקרים, התסמינים היו ממושכים, כאשר 76.6% מכלל התגובות החיוביות לשאלות התסמינים דיווחו על משך הזמן של חודשים או יותר משנה. בלמעלה ממחצית מהנשאלים, 10 התסמינים הבאים נמשכו במשך למעלה משנה: אנרגיה נמוכה, קושי להתמקד, אובדן זיכרון, חרדה, נדודי שינה, רגישות לאור וקולות, בעיות עיכול, חולשת שרירים, וכאב גוף. בנוסף, רוב הנשאלים דיווחו על השפעות שליליות ממושכות בכל התחומים, כולל מערכות יחסים שנפגעו באופן משמעותי, אובדן עבודה, עלויות רפואיות מוגברות, ובאופן מדאיג, 54.4% מהנשאלים דיווחו על מחשבות אובדניות או ניסיון התאבדות.
החוקרים מעריכים שהפרעת BIND היא תוצאה של שינויים מוחיים המתרחשים לאחר חשיפה לבנזודיאזפינים, ולמרות שגורמי הסיכון אינם ידועים, היא משפיעה בערך על 1 מכל 5 משתמשים ארוכי טווח.
https://www.newswise.com/articles/benzodiazepine-use-linked-to-brain-injury-job-loss-and-suicide

אין בחיים קיצורי דרך וחשוב להתייחס לאתגרים ולמצוקות הרגשיות ברגע שמופיעות ולא להגיע למצב של אין ברירה וחייבים תרופה עכשיו.

שימוש ארוך טווח בתרופות מרשם לנדודי שינה לא נמצא קשור להטבת איכות השינה – דברים שחשוב לוודא.
מטא אנליזה – תרופות נגד דיכאון יעילות מפלסבו?.
תרופות נוגדות דיכאון ודמנציה.
תרופות שמעלות סיכון לפגיעות על רקע נפילות והתעלפויות.
עליה מתמדת בשימוש בתרופות פסיכיאטריות בקרב נערים.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה