פרפור פרוזדורים – ויטמין די ועוד

מבוא:

פרפור פרוזדורים (AFib) הוא מצב שכיח יחסית, על פי הערכות כ-0.6-1% מכלל האוכלוסיה^[1]. זהו מצב בו מדורי הלב העליונים (פרוזדורים) פועמים במהירות ובצורה בלתי מבוקרת (פרפור). פעימות מהירות ובלתי סדירות אלה של הפרוזדורים משפיעות על זרימת הדם בלב, ויוצרות דופק לא סדיר ולעתים אף תחושה של דפיקות בחזה. מדובר בהפרעת הקצב השכיחה ביותר, שהסיכון לה עולה עם הגיל, והוא גם קשור לסיכון מוגבר לשבץ מוחי, אי ספיקת לב ותמותה בין היתר בשל התנאים להיווצרות קרישי דם.
הסיבות לתופעה אינן ידועות. רק ברור שמדובר במשהו עצבי ו/או שברקע יש משהו רגשי כגון מתחים וחרדות.

החלק של ויטמין די:

ויטמין D נמצא קשור להרבה מאוד מערכות בגוף לרבות מערכת העצבים, לב, מטבוליות וחיסוניות וגם על מבנה הפרוזדורים והתפקוד החשמלי של הלב, מה שמצביע על כך שוויטמין D עשוי למנוע פרפור פרוזדורים.

חוקרים מטעם אוניברסיטת Eastern Finland בחנו את הקשר בין תיסוף ויטמין די לפרפור חדרים. את הנתונים אספו ממחקר FIND, שנערך בין השנים 2018–2012.
FIND הוא הניסוי המבוקר האקראי הראשון שראה כי תוספת ויטמין D מפחיתה את הסיכון לפרפור פרוזדורים אצל גברים ונשים בריאים בדרך כלל.

במחקר שפורסם ביוני 23 בכתב העת American Heart Journal השתתפו 2,495 משתתפים, גברים בני 60 ומעלה ונשים בנות 65 ומעלה, שחולקו אקראית לשלוש קבוצות: קבוצת פלצבו אחת ושתי קבוצות של תוספת ויטמין D3, כאשר אחת מהקבוצות נטלה תוספת של 40 מיקרוגרם (1600 IU) ליום, והשנייה תוספת של 80 מיקרוגרם (3200 IU) ליום. כל המשתתפים הורשו גם ליטול תוסף ויטמין D האישי שלהם, עד 20 מיקרוגרם (800 IU) ליום, שבתחילת המחקר היה המינון המומלץ לקבוצת גיל זו.
בתחילת המחקר, משתתפי המחקר לא אובחנו עם מחלות לב וכלי דם או סרטן, והם מילאו שאלונים מקיפים, הן בתחילת המחקר והן לאורך כל המחקר, על אורחות חייהם ותזונתם, וכן על גורמי סיכון למחלות והתרחשות מחלות. נתונים על התרחשות מחלות ומוות התקבלו גם ממרשם הבריאות הארצי של פינלנד.
כ-20% מהמשתתפים נבחרו באופן אקראי לבדיקות מפורטות יותר ולדגימות דם.

במהלך המחקר שנמשך חמש שנים, 190 משתתפים אובחנו עם פרפור פרוזדורים: 76 בקבוצת הפלצבו, 59 בקבוצת ה-40 מיקרוגרם ו-55 בקבוצת ה-80 מיקרוגרם. הסיכון לפרפור פרוזדורים היה נמוך ב-27% בקבוצת ה-40 מיקרוגרם, וב-32% בקבוצת ה-80 מיקרוגרם, בהשוואה לקבוצת הפלצבו.

בתת-הקבוצה שנבחרה לבדיקות מפורטות יותר, ריכוז הקלצידיול הממוצע בסרום, המהווה סמן לריכוז ויטמין D בגוף, היה 75 ננומול/ליטר (30ng/ml). לאחר שנה אחת, ריכוז הקלצידיול הממוצע היה 100 בקבוצת ה-40 מיקרוגרם, ו-120 ננומול/ליטר בקבוצת ה-80 מיקרוגרם. לא נצפה שינוי משמעותי בריכוז הויטמין בקבוצת הפלצבו.

החוקרים מציינים שהיו שני מחקרים אקראיים, שלא הבחינו בהשפעה בעת שימוש במינונים של 10 מיקרוגרם (400 IU) או 50 מיקרוגרם (2000 IU) ליום. לכן לדעתם יש צורך באישור נוסף של התוצאות הנוכחיות לפני שניתן יהיה להמליץ על מינונים החורגים משמעותית מההמלצות הנוכחיות למניעת פרפור פרוזדורים.
https://www.uef.fi/en/article/taking-higher-than-recommended-doses-of-vitamin-d-for-five-years-reduced-the-risk-of-atrial

מחקרים נוספים שמראים קשר בין ויטמין די לפרפור פרוזדורים [1][2][3][4][5].

מחלות לב וכלי דם – ויטמין די

באופן כללי אני חושב שלא ניתן להסתמך רק על רכיב אחד ולא משנה מה שם המחלה. יחד עם זאת זה כבר יותר מברור. רמות גבוהות ויציבות של ויטמין די בדם הן קריטיות!!!

תרופות הניתנות להפרעות קצב מעלות סיכון לפגיעות על רקע נפילות והתעלפויות.

דברים נוספים חשובים במניעה וסיוע לתופעה:

• אומגה 3.
• מינרלים
  • מגנזיום [1][2][3][4][5][6][7].
  • אבץ [1].
• נוגדי חמצון (מניעת עקה חמצונית, העלאת NO, איזון לחץ דם) [1].
  • קיו 10 [1][2][3][4][5].
  • ויטמין סי [1][2].
  • ברברין [1].
• אגוזים [1].
• חליטות
  • מליסה [1].
  • תה ירוק [1].
• פעילות גופנית [1][2][3]/ צ'יקונג [1].

דברים שנמצאו מעלים סיכון:

• משקאות מומתקים בסוכר וממתיקים מלאכותיים (אף יותר).
• משקאות אנרגיה [1].
• סטרואידים [1].
• סטרואידים אנאבוליים המשמשים לבנית שרירים [1][2].
• ביספוספונטים/ אלנדרונט (תרופות לאוסטאפרוזיס) [1][2][3].
• זיהום אוויר [1].
• כולסטרול נמוך [1].
• טסטוסטרון נמוך [1][2].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה