חוקרים זיהו 10 חומרי הדברה רעילים לנוירונים המעורבים בפרקינסון

מחלת פרקינסון היא מחלה נוירודגנרטיבית מתקדמת המאופיינת באובדן של נוירונים דופמינרגיים וקשורה להצטברות לא תקינה של החלבון α-synuclein במוח. יש הסוברים  שגם הצטברות של חלבון TAU (שקשור על פי רוב בחולי דמנציה ואלצהיימר), מהווה גורם גם בפרקינסון ואולי אפילו השחקן הראשון שגורם לתסמינים המוטוריים הקרדינליים של המחלה^[1].
שכיחותה של מחלת הפרקינסון עולה עם הגיל, ולאחר גיל 65 היא מאובחנת אצל 1% מהאוכלוסיה. ההערכה היא כי בישראל חיים כ-25,000 חולים המתמודדים עם פרקינסון.
לפי קרן פרקינסון, יותר מ-60,000 אנשים מאובחנים עם פרקינסון מדי שנה בארצות הברית, ויותר מ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים עם המחלה^[2].

חוקרים מאוניברסיטאות UCLA Health ו-Harvard זיהו 10 חומרי הדברה שפגעו משמעותית בתאי העצב המעורבים בהתפתחות מחלת פרקינסון, ומספקים רמזים חדשים לגבי תפקידם של רעלנים סביבתיים אלה במחלה.
ממצאי המחקר פורסם במאי 23 בג'ורנל Nature Communications

על פי החוקרים, בעוד שגורמים סביבתיים כגון חשיפה לחומרי הדברה נמצאו קשורים זה מכבר לפרקינסון, די קשה להצביע על חומרי הדברה ספציפיים שעלולים להעלות את הסיכון להפרעה הנוירודגנרטיבית. שכן רק בקליפורניה, היצרנית והיצואנית החקלאית הגדולה ביותר במדינה, יש כמעט 14,000 מוצרי הדברה עם למעלה מ-1,000 מרכיבים פעילים רשומים לשימוש.

באמצעות שילוב של בדיקה אפידמיולוגית ובדיקת רעילות שמינפה את מסד הנתונים הנרחב של שימוש בחומרי הדברה בקליפורניה, הצליחו החוקרים לזהות 10 חומרי הדברה שהיו רעילים ישירות לנוירונים דופמינרגיים, הנוירונים שממלאים תפקיד מפתח בתנועה רצונית, ומותם של נוירונים אלה הוא סימן היכר של פרקינסון.
יתרה מכך, החוקרים מצאו כי חשיפה משותפת של חומרי הדברה המשמשים בדרך כלל בשילובים בחקלאות כותנה היו רעילים יותר מכל חומר הדברה בודד בקבוצה זו.

עבור מחקר זה, החוקרים בחנו את היסטוריית החשיפה של 288 חומרי הדברה במשך עשרות שנים אחורה בקרב חולי מרכז העמק עם מחלת פרקינסון שהשתתפו במחקרים קודמים. החוקרים הצליחו לקבוע חשיפה ארוכת טווח עבור כל אדם ולאחר מכן, תוך שימוש במה שהם כינו ניתוח אסוציאציות רחב של חומרי הדברה, בדקו כל חומר הדברה בנפרד לקשר עם פרקינסון. ממסך לא ממוקד זה הם גילו שחשיפה ארוכת טווח ל-53 מחומרי הדברה אלו קשורה למחלת פרקינסון. – רובם לא נחקרו קודם לכן לקשר פוטנציאלי והם עדיין בשימוש.
תוצאות אלו שותפו לניתוח מעבדה בראשות הנוירולוג ד"ר Richard Krolewski. הוא בדק את הרעילות של רוב חומרי ההדברה האלה (39) בנוירונים דופמינרגיים שנגזרו מחולי פרקינסון באמצעות מה שמכונה תאי גזע פלוריפוטנטיים (pluripotent), שהם סוג של תא "לוח ריק" שניתן לתכנת מחדש לנוירונים הדומים מאוד לאלו שאבדו בחולי פרקינסון.

10 חומרי ההדברה שזוהו כרעילים ישירות לנוירונים אלו כללו: ארבעה קוטלי חרקים (dicofol, endosulfan, naled, propargite), שלושה קוטלי עשבים (diquat, endothall, trifluralin), ושלושה קוטלי פטריות (basic copper sulfate, pentahydrate copper sulfate, folpet). רובם עדיין בשימוש כיום.

החוקרים בדקו גם את הרעילות של חומרי הדברה מרובים המיושמים בדרך כלל בשדות כותנה בערך באותו זמן, על פי מסד הנתונים של חומרי ההדברה של קליפורניה. שילובים הכוללים trifluralin, אחד מקוטלי העשבים הנפוצים ביותר בקליפורניה, יצרו את הרעילות הגדולה ביותר. מחקרים קודמים הראו גם כן את השפעת טריפלורלין בפרקינסון.

בשלב הבא החוקרים מתכננים לחקור מאפיינים אפיגנטיים ומטבולומיים כדי לעזור לתאר אילו מסלולים ביולוגיים משובשים בקרב חולי פרקינסון שחוו חשיפה לחומרי הדברה.

מחקרים מכניסטיים מפורטים יותר של התהליכים הנוירונים הספציפיים המושפעים מחומרי הדברה כגון טריפלורלין ונחושת מתקיימים גם במעבדות Harvard ובית החולים Brigham and Women's Hospital שבבוסטון. עבודת המעבדה מתמקדת בהשפעות ברורות על נוירוני דופמין ונוירונים בקליפת המוח, החשובים לתסמינים התנועתיים והקוגניטיביים בחולי פרקינסון, בהתאמה. המדע הבסיסי מתרחב גם למחקרים של חומרי הדברה על תאים שאינם עצביים במוח – גליה – כדי להבין טוב יותר כיצד חומרי הדברה משפיעים על תפקוד התאים הקריטיים הללו.
https://www.uclahealth.org/news/researchers-identify-10-pesticides-toxic-neurons-involved

*** תוספת מרץ 24
חומרי הדברה וקוטלי עשבים המשמשים בחקלאות נקשרו למחלת פרקינסון באזור הרי הרוקי והמישורים הגדולים במדינה, על פי מחקר שפורסם בפברואר 2024, שיוצג בכנס השנתי ה-76 של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה באפריל, 2024 בדנבר.
החוקרים מציינים שהם השתמשו בשיטות גיאוגרפיות כדי לבחון את שיעורי מחלת פרקינסון ברחבי ארצות הברית והשוו את השיעורים הללו לרמות אזוריות של שימוש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים. השיטות שלהם אפשרו לזהות חלקים במדינה (קולורדו, איידהו, קנזס, מונטנה, נברסקה, נבדה, ניו מקסיקו, צפון דקוטה, אוקלהומה, דרום דקוטה, טקסס, יוטה וויומינג). המחקר כלל סקירה של רשומות מ-21.5 מיליון האנשים שנרשמו ל-Medicare בשנת 2009. הם זיהו 14 חומרי הדברה שנקשרו לפרקינסון.
הם מצאו שלחומרי ההדברה וקוטלי העשבים סימאזין, אטראזין ולינדאן יש את הקשר החזק ביותר עם מחלת פרקינסון. אנשים שחיים במחוזות עם כמות היישום הגבוהה ביותר של קוטל העשבים סימאזין (הנפוץ בגידולי תירב במיוחד) היו בסיכון גבוה ב-36% ללקות במחלת פרקינסון מאשר אנשים שחיים במחוזות עם כמות החשיפה הנמוכה ביותר.
עבור קוטל העשבים אטראזין, אלו שנחשפו לכמות הגבוהה ביותר היו בסיכון גבוה ב-31% ללקות במחלת פרקינסון מאשר אלו עם החשיפה הנמוכה ביותר. עבור קוטל החרקים לינדן, אלו עם החשיפה הגבוהה ביותר היו בסיכון גבוה ב-25% ללקות במחלה.
התוצאות נשארו זהות כאשר החוקרים התאימו לגורמים אחרים שעלולים להשפיע על הסיכון למחלת פרקינסון, כגון חשיפה לזיהום אוויר.
https://www.aan.com/PressRoom/Home/PressRelease/5149

לא נמצא הרושם שלוקחים את הממצאים הללו ברצינות, שכן אם היו לוקחים אותם ברצינות רמות הריסוסים היו יורדות ולא עולות כפי שרואים בפועל.
כמו כן גם צמחים וגם "מזיקים" מפתחים עמידות לחומרים אלה ונדרש יותר חומר כדי לקטול אותם. לכן כדי שהיבול לא ייפגע אז גם משתמשים בהנדסה גנטית וזו עוד דרך לפגוע בבריאותנו.
מנגד, כבר הוכח שחקלאות אורגנית גם בריאה יותר ולא רק שלא נופלת בכמות התוצרת אלא במצבים מסוימים אפילו יעילה יותר מהקונבנציולית הרעילה. על כך תוכלו לקרוא בפוסט: "מונסנטו ומותגי המזון הנפוצים – או אורגני" (*** תוספת ינואר 23).

שימוש יתר בהדברה – נזק כלכלי, אקולוגי ובריאותי.

למאמר המרכז על פרקינסון מניעה וטיפול היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה