פירתרואידים (קוטלי חרקים) נקשרו להפרעות נוירו-התפתחותיות

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בליקויים בתקשורת ו/או מוגבלות חברתית ותקשורתית.
לפי ה-CDC אם בשנת אלפיים 1 מכל 150 ילדים אובחן עם אוטיזם, נכון לשנת 2020 מדובר ב- 1 מכל 36 ילדים^[1]. יש עליה מטורפת באוטיזם בארצות הברית. המדינות המובילות: קליפורניה, מינסוטה וניו-ג'רזי עם 2.9,3,4.5% אחוזי אוטיזם בהתאמה^[2].
יש שטוענים שזה בגלל כמות האבחונים והרצון לאבחן יותר מוקדם. שיש בזה איזה שהוא היגיון. בדומה למשל הבדיקות לקורונה שהראו שככל שבודקים יותר כך גם מגלים יותר "חולים".
יש כאלה שטוענים שזה קשור לגנטיקה, אבל זו לא יכולה להיות הסיבה האמיתית. כי מה לעשות לפני 30-40 שנה כמעט ולא היו מקרים שחשבו לאבחן אותם. לכן זה לא יכול גם להיות קשור לגנים כי דור אחד או שניים לא יכולים לרמז על בעיה גנטית. אמנם יש דברים שבתקופה של דור אחד או שניים יכולים לייצר מוטציות, לפגוע במערכת העצבים, להעלות רמות של דלקת, ולייצר בעיה אמיתית של תקשורת, קשב וקשיים חברתיים ולימודיים, אבל זה יכול להיות רק גורמים סביבתיים.
ויש כאלה שחושבים שגם אם יש ב-2 הטיעונים הללו אמת, הם עדין לא יכולים להסביר לבדם את העליה הזו.

Once considered a rare disorder, these figures suggest that autism may be one of the most common disabilities. The trouble is we don't understand what the primary drivers of the increase are.

לא מבינים? לא רוצים להבין? לא מחפשים במקומות הנכונים? לא מחפשים בכלל?

פירתרואידים הם מקוטלי החרקים הנפוצים ביותר, המופיעים הן במוצרי צריכה ביתיים והן בתכשירים תעשייתיים רבים מאוד. משתמשים בהם לקטילת חרקים בגינות פרטיות וציבוריות כנגד כל החרקים המוגדרים כמזיקים ושמטרידים אנשים וחיות בית החל מיתושות, ג'וקים, נמלים, כינים, קרציות, פשפשים וכדומה.
חומרי ההדברה פירתרואידים עדין נחשבים על ידי ארגוני הבריאות לרבות אלה מישראל כבטוחים לבני אדם למרות שממצאים מראים קשר לבעיות בריאותיות במיוחד כאלה הקשורות למערכת העצבים והמוח.

מחקר חדש מאוניברסיטת UToledo מצביע על כך שחשיפה מוקדמת לפירתרואידים עשויה להגביר את הסיכון לאוטיזם והפרעות התפתחותיות אחרות, אפילו ברמות המוכרות כיום כבטוחות על ידי הרגולטורים הפדרליים.
הממצאים, שהגיעו ממחקר על עכברים, פורסמו באפריל 23 בג'ורנל PNAS Nexus.

החוקרים מציינים שהעניין בקשר אפשרי בין אוטיזם לפירתרואידים גדל לאחר שמספר מחקרים אפידמיולוגיים תיעדו שיעורים גבוהים יותר של הפרעות נוירו-התפתחותיות באזורים שבהם נעשה שימוש בחומרי הדברה.
המחקר הנוכחי ביקש להתבסס על אותם מחקרים מבוססי אוכלוסייה על ידי ניתוח השינויים ההתנהגותיים הספציפיים המיוחסים לחשיפה ברמה נמוכה לפירתרואידים.
צוות החוקרים בדק את הצאצאים של עכברים נקבות שנחשפו למינונים קטנים של קוטל החרקים לפני, במהלך ומיד לאחר ההריון.
החוקרים גילו שהעכברים האלה הפגינו היפראקטיביות מוגברת, התנהגויות חזרתיות (repetitive behaviors), נטיה להשמיע פחות קוליות והיו בעלי סיכוי גבוה יותר להיכשל במבחני למידה בסיסיים בהשוואה לבקרות.
העכברים הצעירים חוו גם שיבושים במערכת הדופמין שלהם. משהו במוח שלהם השתנה בגלל החשיפה לקוטל החרקים וזה גרם לאותם סוגים של התנהגויות שאנחנו רואים אצל ילדים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות כמו אוטיזם ובעיות קשב.

החוקרים מסכמים שמחקר זה מוסיף לגוף הולך וגדל של ספרות כי הפירתרואידים בשימוש נרחב אינם חסרי השפעות שליליות ויש להעריך עוד את בטיחותם. כמו כן פירתרואידים הם לא הסוג היחיד של חומרי הדברה שנקשרו לאוטיזם וישנה הסכמה שהתפתחות המצב הזה דורשת יותר מטריגר בודד אחד, אבל אי אפשר שלא להתייחס יותר לגורמי סביבה.

מחקרים נוספים הקושרים בין חשיפה לפירתרואידים ואוטיזם
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5443159/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7946720/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31239277/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27482573/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35365720/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36470360/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24954055/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29020013/

במאמר המרכז על אוטיזם תוכלו למצוא מזהמים תעשייתיים נוספים שנקשרו לאוטיזם וגם דברים נוספים שניתן לעשות כדי למנוע ולשפר את המצב.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה