מחסור בוויטמין די יכול להסביר אולי את הסיבה לסרטן ערמונית אגרסיבי

חוקרי Cedars-Sinai מפרטים את ההבדלים הגנטיים בעיבוד התאי של ויטמין D בין אמריקאים לבנים (מוצא אירופאי) לאמריקאים שחורים (מוצא אפריקאי).

מחקר חדש רב מוסדי בראשות של Cedars-Sinai Cancer, שפורסם באפריל 23 בג'ורנל Cancer Research Communications, כתב עת של האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AACR), עשוי לסלול את הדרך להנחיות תזונתיות מתוקנות הקשורות לרמות ויטמין די שכן מחסור בוויטמין D יכול להיות הסיבה שגברים אפרו-אמריקאים חווים יותר סרטן ערמונית אגרסיבי בגיל צעיר יותר בהשוואה לגברים אמריקאים לבנים.
החוקרים מציינים שבעוד מחקרים קודמים חקרו ויטמין D בהקשר של פערים בריאותיים בין לבנים לשחורים, זהו המחקר הראשון שבוחן באופן רחב את תפקודיו של הויטמין ברמת הגנום.
כן רואים שגברים אפרו-אמריקאים נוטים יותר לפתח סרטן הערמונית, ויש להם סיכוי גבוה פי שניים למות מהמחלה. כמו כן מחקרים בקנה מידה גדול הראו שהבדלים בגישה לשירותי בריאות אינם מסבירים באופן מלא את הפער הבריאותי הזה, והמחקר הנוכחי מזהה גורמים ביולוגיים שעשויים להסביר את הפער הזה.
החוקרים מסבירים שויטמין D עוזר לגוף לספוג סידן, שחיוני לבריאות העצם, אבל הוא גם עוזר לעורר את הבשלת התאים. בניגוד לתאים רגילים, תאים סרטניים אינם מבשילים ומתים. הם ממשיכים להתחלק, ויוצרים עוד ועוד תאים חריגים. וללא רמות מספיקות של ויטמין D כדי לגרום להם להבשיל, התאים בגידול ממשיכים להתרבות ללא שליטה, כלומר הוא משמש כווסת.
החוקרים מצאו שקולטן של ויטמין די (VDR), חלבון שעוזר לגוף להשתמש בויטמין D, נראה שהסתגל אחרת אצל אנשים ממוצא אפריקאי. כלומר אבותיהם של גברים אפרו-אמריקאים הסתגלו לאקלים השמשי. חשיפה גבוה לשמש שגרמה לעורם לייצר יותר מלנין לאורך השנים, עד שזה הפך לחלק בלתי נפרד מהם גם דורות אחרי שהגיעו לצפון אמריקה.

מלנין הוא הפיגמנט שהעור מייצר במגע עם קרני השמש – שיזוף, ומטרתו בסופו של דבר לייצר שכבת הגנה מפני הקרינה עצמה. אצל שחורי העור הייצור של ויטמין די דרך מגע עם השמש מופחת בצורה משמעותית והם למעשה צריכים להיות זמן רב יותר בשמש כדי למלא את המאגרים. בגלל זה, האפרו-אמריקאים החיים בצפון אמריקה, שמקבלים פחות שעות שמש בשנה לעומת אלה החיים באפריקה, לעתים קרובות יותר יחסרו בויטמין D.

כאשר החוקרים בדקו תאי סרטן ערמונית מחולים ממוצא אפריקאי ואירופאי, הם ציינו הבדלים בין האופן שבו קבוצות תאים אלו הגיבו לחשיפה לויטמין D. התגובה שלהם לוויטמין D הייתה מאוד שונה, כולל באילו גנים הקולטן של ויטמין D שולט וגודל השליטה הזו. אצל גברים אפרו-אמריקאים, התגובה השונה הזו הפכה אותם לפגיעים יותר לסרטן הערמונית. המשמעות היא שיש אנשים ולא רק שחורים שצריכים או יותר שעות בשמש או רמות גבוהות יות רשל ויטמין די כתוסף.
החוקרים מציינים שנדרש מחקר נוסף כדי לעדכן את ההנחיות של צריכת ויטמין D גם בהתבסס על מוצא גנטי. הם גם מתכננים חקירה נוספת של מולקולות (microRNAs) המסייעות לווסת את ביטוי הגנים – באזורים של הגנום המווסתים על ידי קולטן ויטמין D. הצוות גם מתכנן לבחון את ויטמין D ואת הקשר שלו לפערים בריאותיים בסוגי סרטן אחרים תלויי הורמונים, כמו סרטן השד.
https://www.cedars-sinai.org/newsroom/study-vitamin-d-may-play-a-role-in-prostate-cancer-disparities/

במאמר המרכז על ויטמין די תוכלו למצוא מחקרים נוספים הקשורים לסרטן ערמונית.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה