פוליפנולים עשויים להיות החוליה החסרה בוויסות תגובות דלקתיות ותגובות אוטואימוניות

חשוב לי להתחיל ולאמר שהגוף שלנו הוא מושלם ומדהים ושום דבר המכונה מחלה לא נוצר בגלל הגוף. כלומר מחלות דלקתיות כרוניות ומחלות אוטואימוניות הן התוצאה ולא הסיבה. הגוף רק מאותת לנו שמשהו או משהם באורח החיים שלנו לא מתאימים.

הגוף שלנו שלנו נחשף כל יום דרך האוויר המים והמזון וגם דרך מגע עם העור לרכיבים הנמצאים בסביבה. רכיבים שהגוף שלנו לא צריך/ לא מכיר/ מזהה אותם כחומרים מזיקים.
מערכת חיסון טובה יודעת לסלק או לחסל את אותו מזהם סביבתי. הבעיה היא החשיפה הכרונית לאותו מזהם סביבתי שמאתגר ומוציא את מערכת החיסון מאיזון.

המדע ברובו לא מכיר בעובדה הזו ומשליך את הבעיה על הגוף שלנו. הגוף או מערכות הגוף הם הלא בסדר, הם מקור הבעיה. ולכן גם מדענים שחוקרים רכיבים ומציגים אותם כבעלי פוטנציאל רפואי, עדין ישתמשו בגישה שהתגובה של הגוף היא הבעיה ולא התוצאה.

פוליפנולים מסוג Procyanidin B2 gallate (PCB2DG), המצויים במזונות שכיחים (תפוחים, ענבים, תותים, קקאו, שקדים, קינמון, בוטנים ותה), מקיימים אינטראקציה עם חלבונים המצויים בתאי T כדי להפחית תגובות דלקתיות, ובכך יש להם פוטנציאל להפחית את הסבל של אנשים עם מחלות אוטואימוניות. כך ראו מדענים יפניים מאוניברסיטת Shinshu בניסוי שהוצג במהדורת פברואר 23 בכתב העת International Immunopharmacology

החוקרים מציינים ש PCB2DG, פוליפנול (נוגד חמצון) בעל תכונות אנטי דלקתיות, פועל על ידי מיקוד ואינטראקציה ישירה עם חלבון טרנספורטר (מוביל) העיקרי של גלוטמין (ASCT2), ובכך מעכב את הספיגה של חומצת האמינו גלוטמין בתאים לימפוציטים CD4+ T. הפחתה זו מפחיתה גם את הייצור של אינטרפרון-גמא (IFN-γ) המאותת למערכת החיסון להגיב, מה שמראה הבטחה לטיפול (עתידי) בפוליפנול תזונתי עבור אלו הסובלים ממחלות אוטואימוניות.
החוקרים מסבירים ש'פרוציאנידינים' הם תרכובות פוליפנול וכשהם משולבים עם הקבוצה הפונקציונלית gallate, מתאפשרות אינטראקציות גדולות יותר עם משטחי חלבון שונים. כלומר השילוב של השניים הוא נושא המחקר: PCB2DG. החומר הזה הוכח במחקר שנצמד לאותו חלבון מוביל ASCT2 ו"תפס" את מקומו של הגלוטמין ובכך הוריד את התגובה החיסונית.

כלומר על ידי "הרעבה" של תאי T מגלוטמין, נוצרת תגובה המכונה (AAR-amino acid response), שמעוררת את הפעלת גורם שעתוק (ATF4). שתפקידו הוא הגברה או הפחתה של ייצור חלבון. לכן מכיוון שהפעלת תאי T תלויה בנוכחות חומצות כמו גלוטמין לשימוש כבסיס לבניית חלבונים חוסר שלה לא יאפשר את אותה פעילות מוגברת של תאי T. התהליך הזה גם מסביר מדוע צומות מועילים למחלות עם תגובה חיסונית מוגברת.
החוקרים מסבירים שתצורה ומבנה של מולקולות הם קריטיים כשמדובר בתגובות פיזיולוגיות, מכיוון שרוב האינטראקציות אינן אפשריות אלא אם כן קיים מנגנון "מנעול ומפתח" להפעלת שרשרת של תגובות. ההבנה בדיוק מה המבנה הדרוש כדי לפתוח את היכולות החיסוניות של פוליפנולים על תאי מערכת החיסון הייתה חלק גדול מהשאלה שהמחקר הזה עזר לענות.
החוקרים ראו בעבר שההשפעות האימונומודולטוריות של פוליפנולים אחרים היו נמוכות מאלה של PCB2DG. לכן, המבנה הספציפי של PCB2DG, כלומר פוליפנול דימרי הכולל שתי קבוצות גלאט, חשוב ככל הנראה לקשירתו ל-ASCT2 ולהשפעות אימונומודולטוריות יוצאות דופן.

מחקרים מוצלחים שבוצעו על עכברים יתנו מידע נוסף על האם מדובר בתוכנית טיפול בת קיימא שניתן לפתח לשימוש מאוחר יותר בבני אדם. העתיד של עבודה זו מצפה לאשר את תפקידו של PCB2DG בשיפור המחלה. בסופו של דבר, המטרה תהיה לשפר את המקרים של אלו הסובלים ממחלות אוטואימוניות, במיוחד אלו שעשויות להשתפר על ידי הפחתת ההפעלה המוגזמת של תאי T במחלות המתווכות על ידי IFN-γ.
https://www.shinshu-u.ac.jp/english/topics/2023/02/polyphenols-may-be-m.html

זה כמובן מחקר בעכברים ולא בבני אדם ויעבור זמן רב עד שמישהו ייצר תרופה או תוסף.
אני בעד להבין איך הגוף עובד, אני בעד להבין ממה יש להמנע ובמה חשוב להרבות ואני בעד מיגוון. אני גם בעד הצריכה של המקור כאורח חיים ולא של החומר הבודד.
המטרה של הצגת מחקרים כאלה היא ההבנה שיש מנגנון שעומד מאחורי כל ידע קדום של הרפואה העממית. וכשמשהו מתחיל להטריד ולסמן בעיה כל שהיא. יש לתת לה התייחסות ולא להזניח עד שמשהו חמור קורה = רפואה מונעת

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה