חשיפה לפלואוריד בהריון קשורה להיפותירואידיזם

תרכובות פלואוריד מתוספות למי הברז במחשבה לצמצם עששת ומקרים של חורים בשיניים. ברמת האוכלוסייה זהו מקור עיקרי לחשיפה לפלואוריד.
כארבעה מתוך 10 קנדים ושבעה מתוך 10 אמריקאים ששותים מי ברז, שותים מים מופלרים.

נשים באופן כללי נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח תת פעילות של בלוטת התריס, מצב שבו הגוף אינו מסנתז מספיק הורמוני בלוטת התריס ועלול להוביל לתסמינים כמו עייפות, עלייה במשקל ודיכאון. בהריון, הדרישות המופעלות על מערכת בלוטת התריס גדלות באופן משמעותי, במיוחד בשליש הראשון כאשר העובר מסתמך אך ורק על הורמוני בלוטת התריס של האם.

מחקר שפורסם בפברואר 23 בג'ורנל Science of the Total Environment שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת York מצא שחשיפה לפלואוריד דרך מי שתייה עלולה להגביר את הסיכון להיפותירואידיזם בנשים הרות. בתת-קבוצה קטנה יותר של משתתפים, החוקרים מצאו ציוני IQ נמוכים יותר בין בנים שאמהותיהם אובחנו עם תת פעילות של בלוטת התריס בהשוואה לבנים שאמהותיהם היו עם רמות בלוטת התריס תקינות.
מחקר מוקדם יותר שנעשה על ידי אותה קבוצה מצא קשר בין חשיפה אימהית לפלואוריד בהריון לבין מנת משכל נמוכה יותר אצל בנים, ומחקר חדש זה עשוי להסביר את הממצאים המוקדמים הללו.
החוקרים מציינים שיודעים מהספרות שיש קשר בין רמות גבוהות של חשיפה לפלואור והפרעה בבלוטת התריס ויש גם קשר מבוסס בין תת פעילות בלוטת התריס בהריון ותוצאות שליליות בילדים ושהמחקר ההנוכחי עשוי לספק מנגנון פוטנציאלי להסביר קשרים ל-IQ נמוכים יותר אצל בנים שנולדו לאמהות עם חשיפה גבוהה יותר לפלואור, והוא חלק ממאגר הוכחות הולך וגובר המצביע על כך שחשיפה לפלואוריד לפני הלידה עשויה להיות קשורה לתוצאות קוגניטיביות גרועות יותר עבור ילדים.

המחקר עקב אחר יותר מ-1,500 נשים שנרשמו למחקר MIREC. מחקר בהובלת Health Canada שבחן לאורך שנים את ההשפעה של כימיקלים סביבתיים על אוכלוסיות פגיעות, כולל אנשים בהריון ותינוקות. הנשים גויסו מ-10 ערים ברחבי קנדה, בשבע מהן יש מי שתייה מופלרים. החוקרים חקרו רק נשים שדיווחו על שתיית מי ברז בהריון ועקבו אחריהן לאורך כל ההיריון וכן אחרי ילדיהן אחרי הלידה.
החוקרים מדדו חשיפה לפלואוריד ממי ברז וממקורות תזונתיים אחרים כמו תה שחור.
במחקר נמצא כי על כל עלייה של חצי מיליגרם לליטר ברמות הפלואוריד במי השתייה (ההבדל ברמת החשיפה בין למים מופלרים למים שאינם מופלרים) הייתה קשורה לעלייה של 65% בסיכון להיפותירואידיזם בהריון.

החוקרים אומרים שרמות הפלואוריד במי הברז עשויות להיות אינדיקטור אמין יותר לחשיפה ארוכת טווח לפלואור מאשר רמותיו בשתן.
הממצאים מאוד מדאיגים את החוקרים כי תת פעילות בלוטת התריס היא גורם ידוע להפרעות מבוססות מוח בילדים.
החוקרים מקווים שקובעי המדיניות ישקלו את המחקר החדש הזה בעת הערכת הבטיחות של הפלרת מים בקהילה.

החוקרים מסבירים שמחקרים קודמים בדקו את הקשר בין חשיפה לפלואור ותת פעילות של בלוטת התריס בעיקר עם חיות מעבדה, ובילדים ומבוגרים החיים בחלקים בעולם שבהם רמות הפלואוריד גבוהות באופן טבעי. הם מוסיפים שהיכולת של פלואוריד לדכא את בלוטת התריס ידועה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר היא שימשה לטיפול בהיפרתירואיד (פעילות יתר של בלוטת התריס).

על פי החוקרים המנגנון שבו הפלואוריד עלול להפריע לתפקוד בלוטת התריס אינו ברור לחלוטין למרות שהוא עלול להפריע לאנזימים מסוימים ולספיגה של יוד, שהוא קריטי לייצור הורמון בלוטת התריס.
https://www.yorku.ca/news/2023/02/09/fluoride-exposure-associated-with-hypothyroidism-in-pregnancy-york-study-finds/

בפוסט על החומצה הפלואורוסיליצית תוכלו למצוא גם רכיבים שיודעים למנוע את הנוירוטקסיות של החומצה.
ראו גם: "המים בארץ כבר מזמן לא ראויים לשתייה".

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה