העלאת רמות ויטמין די וסוכרת

ויטמין די הוא ויטמין מסיס בשומן המיוצר על ידי הגוף כאשר קרניים אולטרה סגולות מאור השמש פוגעות בעור. לוויטמין די יש תפקידים רבים בגוף, כולל תפקיד בהפרשת אינסולין ומטבוליזם של גלוקוז.

טרום סוכרת הוא מצב שבו רמות הסוכר בדם הן 100-125; המוגלובין מסוכרר (HbA1c) 5.7-6.4%; אי סבילות לגלוקוז (IGT) – 149-199.
הבעיה בטרום סוכרת היא שאין תסמינים ושרוב האנשים בכלל לא יודעים שהם נמצאים בו והם ממשיכים באורח החיים (תזונה, פע"ג, מתחים) שלהם כרגיל. ולכן הסבירות שלהם לפתח סוכרת בהמשך היא גבוהה במיוחד.

מחקרים תצפיתיים מספקים תמיכה חזקה ועקבית לקשר הפוך בין רמת ויטמין די בדם לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2. עם זאת, השאלה האם ויטמין די מקטין את הסיכון לסוכרת חדשה נותרה ללא מענה.

1. חוקרים מהמרכז הרפואי Tufts יצאו לבחון את הסוגיה והם ערכו סקירה שיטתית על ניסויים שבדקו את ההשפעה של תיסוף ויטמין די דרך הפה (20,000 יחב"ל לשבוע, 4000 יחב"ל ליום ופלסבו) על סוכרת חדשה בקרב מבוגרים עם טרום סוכרת.
   הניתוח כלל 4,190 משתתפים משלושה ניסויים קליניים אקראיים. מבין המשתתפים, 44% היו נשים, 51% היו לבנים והגיל הממוצע היה 61 שנים.
   החוקרים ביקשו בעיקר להבין את הזמן עד לאירוע של סוכרת חדשה, אך גם העריכו תופעות לוואי ואת הנסיגה בוויסות תקין של גלוקוז.
   את התוצאות פרסמו בפברואר 23 בג'ורנל Annals of Internal Medicine.
   החוקרים מצאו כי סוכרת חדשה התרחשה ב-524 מתוך 2,093 משתתפים (25%) בקבוצת הפלצבו ו-475 מתוך 2,097 (22.7%) בקבוצת ויטמין די במשך תקופת מעקב חציונית של 3 שנים.
   בניתוחים מותאמים, ויטמין די הפחית את הסיכון לסוכרת ב-15% עם ירידה של 3 שנים בסיכון מוחלט של קצת יותר מ-3%.
   החוקרים מציינים שבארצות הברית ההערכות מדברות על 96 מיליון טרום סוכרתיים [1]. המשמעות של ממצאי מחקר זה היא מניעת סוכרת אצל 14 מיליון טרום סוכרתיים בארצות הברית בלבד על ידי שמירה על רמות טובות של ויטמין די בדם.
   בנוסף החוקרים דיווחו כי ויטמין D הגדיל את הסבירות לרגרסיה לוויסות גלוקוז תקין ב-30%. כלומר מעבר לעיכוב ההתקדמות לסוכרת, רגרסיה לוויסות גלוקוז תקין חשובה גם מכיוון שאאוגליקמיה (רמות תקינות של סוכר בדם) קשורה בשכיחות נמוכה יותר של מחלות מיקרו-וסקולריות, נפרופתיה ורטינופתיה בהשוואה לטרום סוכרת.החוקרים ציינו גם כי ויטמין די הפחית את הסיכון לסוכרת ב-76% עם ירידה של 3 שנים בסיכון מוחלט של 18.1% בין משתתפים בקבוצת ויטמין D ששמרו על רמה ממוצעת של ויטמין די בסרום של לפחות 125 ננומול/ליטר (50 ננוגרם/מ"ל) בהשוואה ל 50-74 ננומול/ליטר (20-30 ננוגרם/מ"ל) במהלך המעקב.
   החוקרים מציינים כי ממצאים אלו תואמים דיווחים ממטא-אנליזות מצטברות לפיהם מינונים גבוהים יותר של ויטמין די בדם היו יעילים יותר ממינונים נמוכים יותר בהפחתת הסיכון לסוכרת.
   בנוסף, החוקרים ציינו שהראיות מצביעות על כך שהשמנה עשויה לדכא את האקטיבציה הראשונה בכבד של ויטמין די על ידי דיכוי האנזים CYP2R1 ושירידה במשקל מגבירה את ביטויו.
   למשתתפים עם BMI נמוך מ 31.3 היה סיכון נמוך ב-26% לסוכרת עם תיסוף ויטמין די לעומת פלצבו. עם זאת, עבור משתתפים עם BMI גבוה לתיסוף לא נראתה השפעה.
   מבחינת בטיחות, לא היו הבדלים משמעותיים בתמותה, היפרקלצמיה, היפרקלציוריה ואבנים בכליות בין קבוצות הוויטמין די והפלצבו.
   https://www.ajmc.com/view/vitamin-d-linked-to-reduced-diabetes-risk-in-adults-with-prediabetes
2. *** תוספת מאי 23
   במחקר שפורסם במאי 23 בג'ורנל Nutrients נמצא כי למחסור ואי ספיקה של ויטמין D יש השפעות מרובות על התוצאה של חולי סוכרת: על מצב בריאות הנפש, סיבוכים מקרו ומיקרו וסקולריים, תסמונת מטבולית, סיכון מוגבר להשמנה, עלייה בלחץ דם, דיסליפידמיה, בקרה גליקמית, מחלות עצביות, סיבוכים הקשורים לשרירים ושלד, וכן איכות חיים מופחתת.
3. *** תוספת מאי 24
   בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמה במאי 24 בכתב העת Nutrients, חוקרים מאיטליה ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה כדי לבחון האם רמות נמוכות של ויטמין D בסרום יכולות לחזות הופעת סוכרת מסוג 2 (T2D) אצל מבוגרים.
   החוקרים מסבירים שמחסור בוויטמין D, השכיח בקרב מבוגרים, קשור לסיכון מוגבר ל-T2D, בשל תפקידו בהפרשת אינסולין בלבלב, תסמונת מטבולית, וויסות רמות דלקת וגורמים גנטיים. הם מוסיפים שבעוד שמחקרים תצפיתיים ומטה-אנליזות מצביעים על קשר הפוך – רמות נמוכות של ויטמין די עם סיכון מוגבר לסוכרת, מחקרי התערבות הניבו תוצאות מעורבות. כמו כן כמה מטא-אנליזות הראו שתוספי ויטמין D מפחית את הסיכון לסוכרת, במיוחד אצל אנשים שאינם שמנים. עם זאת, מחקרים אלה מתמקדים בעיקר במבוגרים צעירים יותר, כלומר המחקר מוגבל באוכלוסיות מבוגרות, למרות הסיכון הגבוה יותר שלהם לשני המצבים. לכן, במחקר הנוכחי הם עדכנו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה קודמת כדי לחקור האם רמות נמוכות של ויטמין די יכולות לחזות את הופעת ה-T2D באוכלוסיית הקשישים.
   המחקר הנוכחי ערך חיפוש במאגרי המידע של PubMed ו-SCOPUS כדי לכלול מחקרים אורכיים, פרוספקטיביים עם אבחנות סוכרת, רשומות רפואיות או קריטריונים לאבחון לפי האגודה האמריקאית לסוכרת. החוקרים לא כללו מחקרי חתך, מחקרים המשתמשים בהערכות ויטמין די שאינן בסרום ואלו עם הערכות סוכרת תת-קליניות בלבד.
   הסקירה המעודכנת כללה 12 מחקרים שכללו בסך הכל 40,664 מבוגרים מאוכלוסיות אירופה וצפון אמריקה. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 69.1 שנים, ו-66% היו נשים. תקופת המעקב החציונית הייתה 7.3 שנים.
   המחקר אכן מצא שרמות נמוכות יותר של ויטמין די היו קשורות לסיכון גבוה יותר לאירועי סוכרת בקרב מבוגרים ב- 20%, מה שמצביע על קשר משמעותי. לאחר התאמה למבלבלים פוטנציאליים, לרבות השמנה רמות נמוכות יותר של ויטמין די בסרום עדיין העלו באופן משמעותי את הסיכון לפתח סוכרת ב-19%.
   החוקרים מציינים שלא נמצאה הטרוגניות משמעותית בין התוצאות, ולכן לא היה צורך לערוך ניתוחי מטה-רגרסיה. יתרה מכך, ניתוח מצטבר, שהסיר מחקר אחד בכל פעם, אישר שהתוצאות היו חזקות וללא שינוי.
   לפי המחקר, ויטמין D משפיע על סיכון לסוכרת באמצעות מנגנונים מרובים, כולל אפנון של הפרשת אינסולין ופעילותו, הפחתת עמידות לאינסולין, ויסות של חילוף החומרים של סידן ומגנזיום, הפחתה של דלקת כרונית והשפעות אפשריות על חילוף החומרים של רקמת השומן. הבנת המנגנונים הללו חיונית להבהרת יחסי הגומלין המורכבים בין מצב ויטמין D ובריאות מטבולית, במיוחד בהקשר של מניעה וניהול סוכרת.
   החוקרים מסכמים שהמטה-אנליזה הנוכחית מראה כי רמות נמוכות של ויטמין D קשורות לסיכון מוגבר לסוכרת בקרב מבוגרים, גם לאחר התאמה לגורמים פוטנציאליים שונים. זה מאשר ומעדכן את הממצאים ממחקר משנת 2017. התוצאות מדגישות את ההשפעה הרחבה יותר של ויטמין D מעבר לבריאות העצם. יש עדין צורך במחקרים מבוקרים נוספחם כדי לאשש ממצאים אלו באוכלוסיות מבוגרים מאוד.
4. *** תוספת נובמבר 24
   סקירה שיטתית ומטה אנליזות של ניסויים מבוקרים אקראיים (RCTs) שפורסמה באוקטובר 24 בכתב העת DIABETES OBESITY AND METAMOLISM העריכה את ההשפעות של התערבויות ויטמין D על בקרה גליקמית אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2.
   בסך הכל לאחר התאמות ומחקרים עם אפשרות גדולה להטיות. סוקרו 33 מחקרי RCT בהם נותחו רמות ויטמין די בדם כמו גם סוכר בצום (FBG), HbA1c (רמה כרוני של סוכר בדם) ועמידות לאינסולין (HOMA-IR). מתוכם הוסרו 6 עם ייתכנות גבוהה להטיות. בסופו של דבר נותחו נתונים מ-3419 חולי סוכרת שקיבלו תוסף ויטמין די או פלסבו. החוקרים גם הבחינו בין ניסויים שנמשכו 3 חודשים ויותר (ארוך) ופחות מ-3 חודשים (קצר) ובתתי קבוצות נוספים (מדדי ויטמין די נמוכים בבסיס, עודף משקל, מינון גבוה או נמוך מ-2000 IU ורמות התחלה של HbA1c גבוהות מ-8.
   התוצאות:
   המטופלים שקיבלו ויטמין די הראו רמות גבוהות בסרום ובמידה ניכרת (בממוצע 42.62) מאלה שלא.
   סוכר בצום (FBG): בקבוצת ההתערבות הופחתו באופן משמעותי (0.49-)
   מדדי HOMA-IR: שיפור משמעותי בקבוצת ויטמין די (0.39-).
   מדדי HbA1c: קבוצת ויטמין D הראתה ירידה משמעותית (0.43-).
   אינסולין בצום: הקבוצה של תוספי ויטמין D הראתה השפעה מועילה משמעותית על אינסולין בצום (1.31-).
   ויטמין די נמצא מועיל ברוב או בכל המדדים גם בתתי הקבוצות שצוינו לעיל.
   המחברים ציינו שגם טריגליצרידים ירדו מהותית בקבוצות הניסוי לעומת הפלסבו.
5. *** תוספת יולי 25:
   סקירה שיטתית ומטא-אנליזה שפורסמה ביולי 25 בכתב העת Nutrients, בחנה נתונים מ-9 מחקרים שונים כדי להעריך את השפעת תוספת ויטמין D על בקרת גלוקוז ודלקת בחולי סוכרת סוג 2. מחקר זה, בניגוד לקודמיו שפורטו לעיל, מציג תמונה מפורטת ומורכבת יותר של ההשפעות, תוך שימת דגש על משך הזמן והשפעות על מדדים שונים:
   • רמות אינסולין, HbA1c ו-hs-CRP (מדד דלקת): המחקר הראה הפחתה מובהקת ומשמעותית במדדים אלה לאחר 12 שבועות של נטילת ויטמין D. אולם, חשוב לציין כי השפעות אלו לא נשמרו לטווח ארוך (24 שבועות). משמעות הדבר היא שיתכן ולוויטמין D יש השפעה מיטיבה ראשונית וקצרת טווח על מדדים אלה, אך היא דורשת אולי התאמות מינון או שילובים נוספים לאורך זמן.
   • HOMA-IR (מדד לתנגודת לאינסולין): נצפתה ירידה משמעותית בתנגודת לאינסולין לאחר 24 שבועות ממצא זה מרמז ששיפור בתנגודת לאינסולין עשוי לדרוש זמן ממושך יותר של נטילת ויטמין D.
   • רמות ויטמין D בדם: כצפוי, נטילת תוסף ויטמין D העלתה באופן מובהק את רמות הוויטמין בדם.
     מטא-אנליזה זו מחזקת את התפיסה שוויטמין D אכן עשוי לסייע בניהול סוכרת סוג 2 ובמדדי דלקת, אך היא מדגישה שההשפעות הן מורכבות, לעיתים קצרות טווח, ודורשות גישה אישית. כלומר היעילות עשויה להשתנות בהתאם למדד הנבדק ולמשך הטיפול. אין "מינון קסם" או "פתרון יחיד" שיתאים לכולם. כדי להשיג את התועלת המקסימלית מנטילת ויטמין D לניהול סוכרת, יש להתחשב בגורמים כמו רמות הוויטמין ההתחלתיות, מצב הבריאות הכללית ומדדי הסוכרת הספציפיים שיש לשפר.

אלה כמובן לא המחקרים היחידים שבחנו תיסוף ויטמין די והשפעותיו על סוכרת [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17][18][19][20][21][22]. *** המודגשים הם מחקרים על תוספים.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה