תרופות לנדודי שינה והקשר לדמנציה

על פי הערכות 10-30% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלים מבעיות שינה וככל שהגיל עולה כך גם הסובלים (30-48% בגילאי 50 ומעלה). לנשים יש נטייה גבוהה ב-40% מגברים^[1][2].
הפרעות שינה יכולות להיות קשורות בזמן שלוקח לאדם להרדם ובכמות השינה הרציפה. וכמו בכל דבר בחיים טווח השינה הרציפה משתנה מאדם לאדם, אבל אם לכמת את זה, אז טווח השינה הרציפה המומלץ לאדם בוגר הוא 6-8 שעות (פלוס מינוס).

שנת לילה טובה היא חלק קריטי מהמחזור הביולוגי היומי שלנו וקשורה לשיפור תפקוד המוח, מערכת חיסון חזקה יותר ולב בריא יותר. אין ספק ששינה היא חלק בלתי נפרד לבריאות שלנו. הן הפיזית והן הרגשית. לעומת זאת, הפרעות שינה כמו נדודי שינה ודום נשימה בשינה יכולות להשפיע באופן משמעותי על הבריאות ואיכות החיים. אם זה בזמן מחלה אקוטית/חיסונית, אם זה במחלות מטבוליות, מחלות לב וכלי דם ואם זה בחרדות ודיכאונות ואפילו בעיות קוגנטיביות ואלצהיימר.
אחת הסיבות לכך היא שהמוח שלנו שעסוק מצד אחד בכל האותות שמקבל, המצבים הרגשיים ולחץ שאדם עובר ברמה יומית ובמיוחד בישראל, חייב גם להתנקות (פיזית ורגשית) ואין כמו שנת לילה טובה כדי לעשות זאת.

מי שיש לו הפרעת שינה ילך על פי רוב לרופא שיציע לו על פי רוב תרופות. התרופות הללו לא מטפלות בבעיה השורשית, לא נמצאו יעילות בצורה מובהקת מול פלסבו ויש להן הרבה מאוד תופעות לוואי קשות.
אני דרך אגב מוצא דימיון רב בין התרופות הללו לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה, חלקן אף מוצעות גם לבעיות שינה. הדימיון הוא בחוסר היכולת לטפל בשורש הבעיה בטח שלא לטווח ארוך, תופעות הלוואי רבות שמורידות את איכות החיים ותהליכי גמילה לא פשוטים עד קשים.
אחד הדברים שנמצא הוא שתרופות לדיכאון מעלות סיכון לדמנציה. אז אני תוהה אם גם תרופות לשינה יכולות לעשות זאת, רק שכאן נכנס גם הנושא של הפרעות שינה שכאמור גם הן יכולות להעלות סיכון לדמנציה.

מחקר שפורסם בינואר 23 בג'ורנל Journal of Alzheimer's Disease יצא במטרה לקבוע את הקשר בין שימוש בתרופות שינה לבין דמנציה והאם הקשר אינו תלוי בהפרעות שינה בלילה.
במחקר בחנו 3068 קשישים ללא דמנציה בגיל ממוצע של 74, שחיו מחוץ לבתי אבות, ושנרשמו למחקר the Health ABC Study. עקבו אחריהם בממוצע של תשע שנים. 42% היו שחורים ו-58% היו לבנים.
השימוש בתרופות שינה נכנס ל-5 קבוצות (כמות): 1. אף פעם (0); 2. לעיתים רחוקות (≤1 לחודש); 3. לפעמים (2-4 לחודש); 4. לעיתים קרובות (5-15 לחודש); 5. כמעט תמיד (16-30 לחודש).
במחקר מצאו שאנשים לבנים נוטים לצרוך פי 3 יותר כדורי שינה בקבוצות 4 ו-5 משחורים.
במהלך תקופת המחקר 617 משתתפים פיתחו דמנציה. לאחר התאמה לכל המשתנים, המשתתפים הלבנים מקבוצות 4 ו-5 היו בסיכון גבוה יותר ב-79% לפתח דמנציה. אצל השחורים לא נמצא קשר. התאמה נוספת לאופי/איכות השינה לא שינתה באופן ניכר את התוצאות.
החוקרים מסבירים את ההבדלים בין השחורים ללבנים, ככל הנראה עקב המצב הסוציואקונומי. אחוזים גבוהים יותר של שחורים הם במעמד נמוך ולכן יש להם גישה פחותה לתרופות האלה מה שמעלה את העתודות הקוגנטיביות שלהם.
החוקרים מסכמים: שימוש תכוף בתרופות שינה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה בקרב מבוגרים לבנים.
ומוסיפים המלצה "חולים עם שינה לקויה צריכים להסס לפני שהם שוקלים טיפול תרופתי".
https://www.ucsf.edu/news/2023/01/424661/do-sleep-medications-increase-your-chances-dementia

*** תוספת ינואר 25
מחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת Cell בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Rochester, מתאר לראשונה את התנודות המסונכרנות בין הנוירוטרנסמיטר נוראפינפרין, דם מוחי ונוזל מוחי (CSF) המשתלבות במהלך שינה (Non-REM) בעכברים, המעבר משינה קלה לעמוקה. תנודות אלו מניעות את המערכת הגלימפתית (glymphatic system) – רשת מוחית שאחראית על פינוי פסולת חלבונים, כולל עמילואיד וטאו, הקשורים למחלות ניווניות עצביות.
החוקרים מסבירים ש"כאשר המוח עובר מערות לשינה, עיבוד המידע החיצוני פוחת בזמן שתהליכים כגון הסרה גלימפטית של חומרי פסולת מופעלים. לכן "המניע למחקר זה היה להבין טוב יותר מה מניע את הזרימה הגלימפטית במהלך השינה, ולתובנות מהמחקר הזה יש השלכות רחבות על הבנת המרכיבים של שינה משקמת".
המחקר מכיל גם אזהרה לאנשים המשתמשים בעזר השינה הנפוץ זולפידם. כי החוקרים ראו שהיא דיכאה את מערכת הגלימפה, מה שעלול להציב את הקרקע להפרעות נוירולוגיות כמו אלצהיימר.

במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו בטכניקה אופטית הנקראת fiber photometry בשילוב עם מוניטורים של אלקטרואנצפלוגרם (EEG) ואלקטרומיוגרפיה (EMG). בניגוד לטכניקות מחקר קודמות, ששיתקו את העכברים והשתמשו בהרדמה כדי לגרום לשינה, הגישה החדשה אפשרה לחוקרים לתעד פעילות מוחית במהלך תקופות ארוכות ובלתי פוסקות של ערנות ושינה תוך שהיא מאפשרת לעכברים לנוע בחופשיות במהלך ההקלטות.
המחקר, על פי החוקרים, מדגיש את התפקיד הקריטי של נוראדרנלין – נוירוטרנסמיטר הקשור לעוררות, תשומת לב ותגובת הגוף ללחץ. הצוות הבחין כי גלים מסונכרנים איטיים של נוראדרנלין, נפח דם מוחי וזרימת הדם והנוזל המוחי (CSF) אפיינו שינה שאינה REM. הנוראדרנין יצר מצב אותו כינו החוקרים 'מיקרו-עוררות', שגרם לתנועת כלי דם והתכווצות קצבית של כלי דם ללא סנכרון עם קצב הלב. תנודה הדרושה להנעת CSF במערכת הגלימפטית במהלך השינה.

"הממצאים האלה מציירים את כל התמונה של הדינמיקה בתוך המוח, והגלים האיטיים האלה, המיקרו-עוררות והנוראפינפרין היו החוליה החסרה"

החוקרים גם התמקדו בבתרופה zolpidem, המשווקת תחת השם Ambien, שנרשמת לעתים קרובות לטיפול בנדודי שינה. הם ראו שהתרופה אמנם הרדימה את העכברים אך גם שיבשה את מערכת הגלימפה ופגעה בתהליכי פינוי הפסולת של המוח, ממצא שמעלה חששות לגבי השימוש בה לטווח ארוך.
החוקרים מפנים את תשומת הלב להשפעות הפוטנציאליות המזיקות של עזרי שינה תרופתיים על בריאות המוח, דבר המדגיש את ההכרח בשימור ארכיטקטורת השינה הטבעית לתפקוד מיטבי של המוח.
https://www.urmc.rochester.edu/news/story/common-sleep-aid-may-leave-behind-a-dirty-brain

אלה כמובן לא המאמרים היחידים שמראים את הקשר בין תרופות לשינה ודמנציה:

Benzodiazepine use and risk of Alzheimer’s disease: case-control study. September 14
The Frequency of Sleep Medication Use and the Risk of Subjective Cognitive Decline (SCD) or SCD With Functional Difficulties in Elderly Individuals Without Dementia .November 19
Sleep medication use and incident dementia in a nationally representative sample of older adults in the US. March 21
Associations of Late-Life Sleep Medication Use With Incident Dementia in the Atherosclerosis Risk in Communities Study . March 23
https://www.bmj.com/content/349/bmj.g5205

להבנה נוספת של הפרעות שינה, גורמי סיכון מהם כדאי להמנע לרבות תרופות ודברים טבעיים חשובים שכדאי לוודא ולעשות היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה