לשימוש תכוף במכשירים חכמים בגילאים קטנים יש השלכות רגשיות וקוגניטיביות בהמשך החיים

יש להודות שהסצנה הזו שבה ההורים חווים, בדיוק כשהם במהלך נסיעה או מבשלים ארוחת ערב או מקבלים שיחת טלפון או מסדרים משהו חשוב, לילד יש התמוטטות רגשית ולעתים נראה כי מתן מכשיר חכם לילד הקטן וה"נודניק" מציע פתרון מהיר, אבל אסטרטגיית הרגעה זו יכולה להיות קשורה לאתגרי התנהגות גרועים יותר בהמשך הדרך, בטח אם מדובר באסטרטגיית הרגעה קבועה.
טלפונים חכמים וטאבלטים עשויים אמנם לעזור להרגיע ילד בגיל הרך, אך יכולים גם להפחית את המיומנויות בהתמודדות רגשיות, כך עולה ממחקר של בית הספר לרפואה במישיגן, שפורסם בדצמבר 22 בג'ורנל JAMA Pediatrics.

המחקר כלל 422 הורים ו-422 ילדים בגילאי 3-5 שהשתתפו בין אוגוסט 2018 לינואר 2020, לפני שהחלה תקופת הקורונה. החוקרים ניתחו תגובות הורים ומטפלים לתדירות השימוש במכשירים ככלי מרגיע וקשר לתסמינים של תגובתיות רגשית או חוסר יכולת שלהם לווסת עצמם בתקופה של שישה חודשים.
החוקרים מציינים שסימנים של חוסר ויסות מוגבר יכולים לכלול שינויים מהירים בין עצב והתרגשות, שינוי פתאומי במצב הרוח או ברגשות ואימפולסיביות מוגברת.
הממצאים שלהם גם מצביעים על כך שהקשר בין הרגעת המכשיר הרגעית להשלכות רגשיות היה גבוה במיוחד בקרב נערים וילדים צעירים שכבר עשויים לחוות היפראקטיביות ואימפולסיביות, שגורמים להם להגיב בצורה אינטנסיבית לתחושות כמו כעס, תסכול ועצב. כלומר מה ש"מרגיע" אותם כשהם קטנים הופך אותם ליותר קצרים בהתמודדויות הרגשיות שיגיעו בהמשך.

החוקרים מדגישים, שתקופת הגן היא שלב התפתחותי שבו ילדים עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר להפגין התנהגויות קשות, כגון התקפי זעם, התרסה ורגשות עזים. וזה סוג של כדור שלג כי המכשירים הופכים לאמצעי שמרגיע אותם ולכן יהיה יותר מפתה להשתמש במכשירים כאסטרטגיית הורות. כלומר ההרגל של שימוש במכשירים לניהול המשבר הרגשי מתחזק עם הזמן ככל שדרישות התקשורת של ילדים גוברות גם כן. ויחד עם זה מתרגלים פחות אסטרטגיות התמודדות אחרות שהן אלה שעוזרות באמת למצוקה הרגשית של הילד.

החוקרים גם מציעים שיטות הרגעה חלופיות וקווים מנחים ראשוניים שיכולים לעזור לבנות מיומנויות ויסות רגשות:

• "גישות חושיות" – לילדים צעירים יש פרופילים ייחודיים משלהם לגבי סוגי קלט חושי שמרגיע אותם. זה יכול לכלול נדנוד, חיבוק או לחץ, קפיצה על טרמפולינה, מעיכה של חומרים רכים בידיים, האזנה למוזיקה, הסתכלות בספר או בצנצנת נוצצת. כלומר אם הילד עצבני, ניתן לנתב את האנרגיה הזו לתנועה או לעיסוק חושי אחר שמרגיע.
• לתת שם לרגש: כשהורים מתייגים את מה שהם חושבים שילדם מרגיש, זה מאפשר לילד לחבר את השפה למצב וכך הילד מרגיש שהוא מובן. ככל שההורים יוכלו להישאר רגועים יותר, כך הם יראו לילד שרגשות ניתנות להכרה ולניהול.
• שימוש בצבעים להמחשה: כשהילדים צעירים, הם מתקשים לחשוב על מושגים מופשטים ומסובכים כמו רגשות. כלומר הקניית צבע לתחושה לדוגמה: כחול למשעמם, ירוק לרוגע, צהוב לחרדה/נסער, אדום לחומר נפץ הם קלים יותר להבנה אצל ילדים ואז אולי לתת לילדים לצייר ולצבוע את מה שהם מרגישים. ולשחק עם הצבעים כדי להראות שאפשר להגיע דרך משחק או צביעה מצהוב (נסערות) או כחול (שיעמום) לירוק (רוגע).
• הצעת התנהגויות חלופיות: להציג ולהמחיש לילד שהתנהגויות מסוימות הן פוגעות ומרגיזות וכדי שיהיה לכולם נעים יותר אז לשאול ולבקש את תשומת הלב.
• כמובן שלעתים המצב הוא מעט יותר מורכב ועדין כשבוחרים להנגיש את המכשירים החכמים כדאי שזה יהיה מתוזמן מראש ומתן ציפיות ברורות מתי והיכן ניתן להשתמש בהם כמו כן רצוי שאם כבר משתמשים באפליקציות אז שיהיה בהם נקודות עצירה ברורות ולא רק משחקים של גלילה אין סופית.
• כאשר ילדים רגועים, יש גם הזדמנויות ללמד אותם כישורי התמודדות רגשיים כלומר לא רק לחכות שזה יקרה ואז להתמודד, אלא בזמן פנאי ורוגע למשל לדבר איתם על איך הבובה/ חיה האהובה עליהם עשוי להרגיש וכיצד הם מתמודדים עם הרגשות הגדולים שלהם ונרגעים. סוג זה של דיון שובב משתמש בשפת הילדים ומהדהד איתם.

החוקרים מסבירים שכל הפתרונות הללו עוזרים לילדים להבין את עצמם טוב יותר, ולהרגיש שיש להם את הכישרון לנהל את הרגשות שלהם. זה אמנם מצריך התמדה ורוגע מצד ההורה/ מחנך.
החוקרם מסכמים שלעומת זאת, שימוש במסיח הדעת כמו מכשיר נייד אינו מלמד מיומנות – הוא רק מסיח את דעתו של הילד מאיך שהוא מרגיש. ילדים שלא בונים את המיומנויות הללו בילדות המוקדמת נוטים יותר להיאבק כשהם לחוצים בבית הספר או עם בני גילם ככל שהם מתבגרים.
https://labblog.uofmhealth.org/health-tech/frequently-using-digital-devices-to-soothe-young-children-may-backfire

*** תוספת דצמבר 22
ממצאי מחקר שפורסם בדצמבר 22 בג'ורנל JAMA Pediatrics מצביעים על כך שהשימוש התכוף במכשירים ניידים להרגעת ילדים צעירים עשוי לעקור את ההזדמנויות שלהם ללימוד אסטרטגיות ויסות רגשות לאורך זמן.
ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שבמיוחד אצל בנים צעירים או ילדים צעירים עם נטיה גבוה יותר של Surgency (סוג של התמכרות), יש להימנע משימוש תכוף במכשירים להרגעה.

*** תוספת ינואר 23
חוקרים בחנו נתונים ממחקר העוקבה GUSTO, שסקר נשים מכל רקע סוציו-אקונומי במהלך השליש הראשון להריון. המדגם הורכב מ-437 ילדים שעברו סריקות EEG, המשמשות לבדיקת המסלולים העצביים של תפקודים קוגניטיביים במוח, בגיל שנה, שנה וחצי ו-9 שנים. החוקרים מצאו ששימוש מוגבר בטאבלטים ובטלוויזיה בינקות עלולה לפגוע בהישגיהם הלימודיים וברווחתם הרגשית והקוגניטיבית בהמשך. פגיעה המתבטאת בין היתר בתפקוד ניהולי גרוע יותר ברגע שהילד היה בן 9. המחקר פורסם בינואר 23 בכתב העת JAMA Pediatrics.

החוקרים מסבירים שכישורי תפקוד ניהולי הם תהליכים נפשיים שמאפשרים לנו לתכנן, למקד תשומת לב, לזכור הוראות ולעבור בהצלחה משימות מרובות^[1]. מיומנויות אלה חשובות לקוגניציה ברמה גבוהה יותר, כגון ויסות רגשי, למידה, הישגים אקדמיים ובריאות נפשית. הם משפיעים על הצלחתנו מבחינה חברתית, אקדמית, מקצועית ובאופן שבו אנו דואגים לעצמנו.
למרות שתהליכים קוגניטיביים אלה מתפתחים באופן טבעי מינקות ועד לבגרות, הם מושפעים גם מהחוויות שיש לנו ומתי שיש לנו אותן בהתפתחות שלנו.

אחת הבעיות הגדולות בשימוש במסך היא שילדים צעירים לא לומדים מהם הרבה ושאין למעשה תחליף לאינטראקציה עם מבוגרים, הלמידה מהם ומדרכי ההתמודדות שלהם עם סיטואציות בחיים, דברים שקשה להשיג בגילאים אלה מצפייה במסך.
אחת הסיבות לכך היא שתינוקות מתקשים לפרש מידע המוצג בשני מימדים (מסך) ולהבחין בין פנטזיה למציאות. כמו כן יש גם הבדל בתפיסה החזותית של תינוק כשרואה את הוריו ו/או אחיו הגדולים, הבעות הפנים שלהם וכדומה לעומת שרואה את אותה סיטואציה בסרט שצופה. לתינוק אין גם את הכלים לבקש הסבר ומשמעות רגשית מהדברים שהוא צופה בהם במסך.

תוצאות המחקר תומכות בהמלצות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, שמבקשת להמנע מכל זמן מסך לפני גיל 18 חודשים, למעט אולי שיחות וידאו.

מחקר קישר בין זמן מסך מוגבר בתקופת הקורונה עם עלייה בבעיות נפשיות והתנהגותיות.
התמכרות לטלפונים חכמים פוגעת במבנה ובתפקודי המוח וגם מעלים סיכון לקוצר ראייה בילדים.
שימוש רב במכשירים חכמים – השמנת יתר.

*** תוספת מרץ 23
"ילדים שנמצאים במגע קבוע עם מסכי טלפון נייד, טאבלטים או מחשבים עצבניים יותר ובעלי קשב, זיכרון וריכוז גרועים יותר מאלה שאינם משתמשים בהם".
הורים צריכים לקצוב או לא לאפשר זמן מסך לילדים מתחת לגיל שש, על פי ספרו של הנוירופסיכולוג ד"ר Álvaro Bilbao בו הוא מציג מחקר עדכני ומבוסס שמדגיש כיצד הסיכון לבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות גדל ככל שילדים צעירים מבלים יותר זמן במכשירי אייפון ואייפד.
בספר Understanding Your Child's Brain ד"ר בילבאו מציע שמכשירים עם מסכים צריכים "למצוא את דרכם לידיו של הילד בהדרגה" לאחר שהתפתחו רגשית ואינטלקטואלית. זה צריך להיות באופן אידיאלי אחרי גיל שש וזו גם ההמלצה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים.
המחבר מצטט את ביל גייטס וסטיב ג'ובס אשר הצהירו שניהם בראיונות שהם הגבילו את השימוש במסך של ילדיהם.
יתר על כן, ד"ר בילבאו מגלה שאין לו אפליקציות בטלפון הנייד או הטאבלט שלו עבור שלושת ילדיו.
אפליקציות יכולות 'לגרום לילד לאבד עניין בפעילויות אחרות שמועילות יותר להתפתחותו'. מסיבה זו, הוא השאיר את הפרק האחרון של הספר – על האפליקציות הטובות ביותר לגילאי 6 – ריק לחלוטין.
הוא מציין שהורים רבים מתחילים לעודד את השימוש בטלפונים ניידים ובטאבלטים ומדמה זאת שזה כמו לתת אופנוע 800 סמ"ק לילד שזה עתה למד ללכת.
ד"ר בילבאו כותב שמדי פעם הילדים שלו משתמשים בטלפון הנייד כדי לעיין בתמונות של החג שלהם ואנחנו עושים את זה ביחד. לפעמים אנחנו מסתכלים איתם על שיר ולומדים את תנועות הריקוד, אבל הם לא משחקים. אנחנו גם מגבילים את הזמן שלהם מול הטלוויזיה.

הספר נועד לעזור להורים לפתור בעיות נפוצות של גידול ילדים כגון התקפי זעם ואיך לקדם את ההתפתחות האינטלקטואלית והרגשית הבריאה של הילדים.
ישנם ארבעה חלקים מרכזיים להורים: היסודות להבנת התפתחות המוח של הילד, כלים הדרושים לתמיכה בצמיחה זו, כיצד ללמד אינטליגנציה רגשית וכיצד לחזק את המוח האינטלקטואלי.
ד"ר בילבאו משווה התפתחות מוח בריאה של ילדים לטיפוח עץ אלון. כדי לצמוח מ"זרע" לבגרות, ילדים זקוקים לביטחון פיזי, סביבה בטוחה ו"השקיית מוח" כלומר הזנה הורית, ואמון/ חופש מההורים.
כל נושא ייעוץ להורות המתואר בספר מקושר לאזור מוח מסוים ולאופן שבו זה מתפתח אצל ילדים. התנהגות פעוט נשלטת על ידי גזע המוח (מוח הזוחלים) והמערכת הלימבית (המוח הפליאומאמלי או הרגשי) – לא המוח הרציונלי.
כללי העשה ואל תעשה להורים של ד"ר בילבאו כוללים:

• תנו לילדים להשתעמם – זה מעודד יצירתיות.
• אל תשתמש בדרמה כדי לקבוע גבולות – צעקות על ילד משביתות את החלק במוח (קליפת המוח) שעוזר בניהול גבולות.
• השתמש בתגמולים חברתיים (לא חומריים) כדי לחזק כללים, למשל תן לילדך לשאת את המפתחות שלך.
• אל תשתמש ב'עונש', שעלול לגרום לילד ללמוד שלהנזף מביא את תשומת הלב אליו.

בנוסף למסכים, המחבר מבקר גישות קיצוניות המשמשות לקידום התפתחות הילד. אלה הכוללים חינוך "טבעי" ללא חוקים בכלל, תרופות מרשם ו"תוכניות פלא" כדי להפוך ילדים לגאונים.
ד"ר בילבאו אומר: "עגבנייה מהונדסת גנטית, שמבשילה תוך מספר ימים…, מאבדת את תמצית הטעם שלה… מוח שמתפתח בלחץ… יכול לאבד חלק מהמהות שלו בדרך."

קשב וריכוז (ADHD) – חשיבות התזונה – מזהמים סביבתיים – מאמר מרכז

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה