גלוטתיון – מוטיבציה

מוטיבציה היא הרצון לפעול למען מטרה מסוימת. זה המרכיב המכריע בהצבת היעדים שלנו ובהשגתם. כלומר מוטיבציה היא אחד הכוחות המניעים מאחורי ההתנהגות האנושית וניא כוללת את הרצון להמשיך ולשאוף למשמעות, מטרה וחיות.
ובכל זאת, להיות עם מוטיבציה ולהישאר בה לאורך זמן זה לעתים קרובות קשה ביותר ליישום.
כמו כן היעדר מוטיבציה עלול להוביל למחלות נפש כמו דיכאון.

התחום הזה נחקר בעיקר בחלק הפסיכולוגי ורק חלק קטן מאוד מהמחקר בחן את שאלת המטבוליזם.
פרופסור Carmen Sandi מבית הספר למדעי החיים של EPFL שמעבדתה עוסקת בהשפעת עקה חמצונית על תפקודי המוח, שואלת: "האם הבדלים במטבוליטים במוח משפיעים על יכולת המוטיבציה שלנו? ואם זה המקרה, האם התערבויות תזונתיות שיכולות להשפיע על רמות המטבוליטים יכולות להיות כלי יעיל לשיפור ביצועים מונעים?"
הקבוצה של סנדי פרסמה מחקר בנובמבר 22 בג'ורנל eLife שמאיר את האור הראשון בתשובה לשאלה זו. החוקרים התמקדו באזור עמוק לתוך המוח שנקרא "גרעין האקומבנס", אשר ידוע כממלא תפקיד מרכזי בוויסות פונקציות כמו תגמול, חיזוק, תחושת עונג, קשב, ומוטיבציה.
הרעיון מאחורי המחקר היה שהמוח עצמו – כמו כל הרקמות בגופנו – נתון לעקה חמצונית מתממדת, כתוצאה מחילוף החומרים שלו. עקה חמצונית יכולה להיות קשורה למזהמים סביבתיים אך גם לתהליכים טבעיים שקוראים בגוף למשל בזמן פעילות גופנית ומתהליכים טבעיים אחרים כתוצאה מעיכול מולקולות שונות על ידי התאים בתהליך ייצור אנרגיה, שם נוצרים מוצרי פסולת המכונים מיני חמצן תגובתיים (ROS). כמובן שלתאים יש מספר מנגנונים כדי לנקות אותם החוצה ולהחזיר את האיזון הכימי של התא, אבל הקרב הזה הוא כרוני ולפעמים האיזון הזה מופר.
אז לעתים קרובות יש עקה חמצונית מופרזת מהתהליכים הנוירומטבוליים שלו – והשאלה של החוקרים הייתה האם רמות נוגדי החמצון בגרעין האקומבנס יכולות להשפיע על המוטיבציה וכדי לענות על השאלה, המדענים בחנו את נוגד החמצון החשוב ביותר במוח, הנקרא גלוטתיון (GSH), ואת הקשר שלו למוטיבציה.
החוקרים, אם כן, העריכו קשרים בין מטבוליטים בגרעין האקומבנס לבין מוטיבציה ולאחר מכן פנו לבעלי חיים כדי להבין את המנגנון ולבחון את הסיבתיות והוכיחו שגם התערבויות תזונתיות משנות התנהגות דרך המסלול הזה.
ראשית, הם השתמשו בטכניקת ספקטרוסקופיה Proton MRS, אשר יכולה להעריך ולכמת את הביוכימיה באזור ספציפי במוח בצורה לא פולשנית. החוקרים יישמו את הטכניקה על 'גרעין האקומבנס' של בני אדם וחולדות כדי למדוד את רמות ה-GSH. לאחר מכן, הם השוו את הרמות הללו למידת הביצועים שלהם במשימות סטנדרטיות הקשורות למאמץ המודדות מוטיבציה.
החוקרים מצאו שרמות גבוהות יותר של GSH בגרעין האקומבנס נמצאו בקורלציה עם ביצועים טובים יותר ויציבים במשימות המוטיבציה, אבל מתאם אינו מוכיח סיבתיות, אז הצוות עבר לניסויים חיים עם חולדות שקיבלו זריקות החוסמות GSH, והורידו את הסינתזה ואת רמות נוגד החמצון. החולדות הראו פחות מוטיבציה וביצועים גרועים יותר במבחנים מבוססי מאמץ, תמריצים ותגמולים.
החוקרים גם בחנו התערבות תזונתית עם מבשר ה-גלוטתיון (N-acetylcysteine), אשר העלה את רמות ה-GSH בגרעין האקומבנס ויחד איתו גם המוטיבציה השתפרה. ההשפעה הייתה ככל הנראה עקב שיפור בתיווך הנוירוטרנסמיטור גלוטמאט.

The effect was potentially mediated by a cell-type specific shift in glutamatergic inputs to accumbal medium spiny neurons

החוקרים מסכמים שהמחקר שלהם מספק תובנות חדשות לגבי האופן שבו מטבוליזם במוח קשור להתנהגות ומציג התערבויות תזונתיות המכוונות לתהליך חמצון מרכזי כהתערבויות אידיאליות כדי להקל על סיבולת מאומצת. כמו כן הממצאים מצביעים על כך ששיפור בתפקוד נוגדי החמצון המצטבר עשוי להיות גישה ריאלית להגברת המוטיבציה.
החוקרים מסכמים שכמובן, ישנן דרכים אחרות מעבר ל-N-אצטילציסטאין להגביר את רמות ה-GSH בגוף. המחקר מהווה הוכחה לעיקרון לכך ש-N-אצטילציסטאין בתזונה יכול להגביר את רמות GSH במוח ולהשפיע על הרצון שלנו להצליח (מוטיבציה).
https://actu.epfl.ch/news/motivation-is-affected-by-oxidative-stress-nutriti/

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה