סולפוראפן הנמצא בברוקולי ויתר מצליבים – מעי דלקתי

מחלות דלקתיות מגבירות משמעותית את התחלואה והתמותה בקרב החולים. אחת המחלות הדלקתיות הכרוניות הנפוצות ביותר היא מחלת מעי דלקתית (IBD), אשר משפיעה באופן משמעותי על חיי היומיום של החולים. IBD יכול להשפיע על תפקוד מחסום האפיתל של המעי ולקדם שינויים במיקרוביום המעי.
ישנן שתי צורות ראשוניות של IBD: קוליטיס כיבית (UC) במעי הגס ומחלת קרוהן (CD), שיכולה להיות לאורך שכבת האפיתל הרירית בכל מקום בדרכי ה-GT.
IBD קשור לאינטראקציות מארח-מיקרוביום-סביבה במערכת העיכול האנושית (GI). תסמינים נפוצים של IBD כוללים שלשול, כאבי בטן, ירידה במשקל, עייפות ודימום. בנוסף, חולי IBD נמצאים בסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, דלקות פרקים, סרטן המעי הגס (CRC).
למרות שנרשמה עליה בשכיחות עולמית של IBD, השכיחות המשמעותית ביותר נצפתה בארצות הברית, בריטניה, קנדה ומחוזות מערב אירופה.

IBD נגרם עקב גורמים שונים הקשורים במיוחד למזהמים סביבתיים ותזונה רעה שגורמת לדיסביוזה של חיידקי המעי.

למה יש עליה בילדים החולים בקרוהן וקוליטיס.
תזונה מערבית פוגעת במערכת החיסון במעיים בדרכים העלולות להגביר את הסיכון לזיהום ולמחלות מעי דלקתיות.
תזונה עשירה במזונות מהחי, מזונות מעובדים וסוכר משפיעה לרעה על המיקרוביום ומעלה סיכון למעי דלקתי (IBS/IBD).
סוכר מעובד מעלה שכיחות לדלקות במעיים ומקדם מחלות אוטואימוניות.
כימיקלים סביבתיים (הדברה) מגדילים את הסיכון למחלות מעי דלקתיות.
אצל אנשים עם מעי רגיז נמצא יותר מיקרופלסטיק בצואה.
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום.
אנטיביוטיקה – תסמונת המעי הרגיז וסרטן המעי הגס.

משפחת המצליבים כוללת מגוון של ירקות כמו ברוקולי ונבטי ברוקולי, כרובית, כרוב, כרוב ניצנים, קולורבי, לפת, חזרת הגינה, קייל, עלי קולארד, גרגיר הנחלים, חרדל ירוק, בוקצ'וי, אורוגולה, ווסאבי.

מדענים סקרו את תפקידו של (SFN) מירקות ממשפחת המצליבים במניעת IBD על ידי ויסות דלקת ושינוי מיקרוביום המעי. סקירה זו פורסמה בנובמבר 22 בג'ורנל The Journal of Nutritional Biochemistry. ואלה הממצאים העיקריים:

• משפחת המצליבים עשירה בגלוקוזינולטים (GSLs), שהם תרכובות המכילות גופרית הידועות כמשפיעות באופן חיובי על בריאות האדם. כאשר GSLs נצרכים דרך התזונה הם מומרים על ידי האנזים מירוזינאז (myrosinase) לאיזותיוציאנטים (ITCs) כגון סולפוראפן (SFN), תרכובת שנחקרה רבות על הפוטנציאל שלה לווסת עקה חמצונית, דלקת ופעילות אנטי סרטנית.
  החוקרים מסבירים שמכיוון שתרכובות אלו עוברים שינויים בטמפרטורות גבוהות, ברוקולי מבושל מציג ריכוזי ITC ו-GSL נמוכים יותר. כלומר במקרה של דלקת הנבטים הטריים ככל הנראה יתנו את ההשפעה הטובה ביותר.
• משפחת המצליבים מכילה כימיקילים נוספים בעלי תכונות נוגדות חמצון ודלקת כמו פלבנואידים (קוורצטין וקאמפרול) ופוליפנולים (חומצה פרולית וחומצה סינפינית).
  הפעולה המשולבת של תרכובות אלו גם מסייעת בחיזוק מחסום המעי ובוויסות המיקרוביום של המעי.
• צריכה גבוהה של ירקות ממשפחת המצליבים נמצאה בקורלציה עם ירידה ברמות הסרום של ציטוקינים פרו-דלקתיים, כגון IL-1β, TNFα ו-IL-6. כמו גם עיכוב של גורם שיעתוק NFκB, שבין יתר מפעיל תגובות דלקתיות.
• מסמכים אחרונים סיפקו עדויות חזקות לאינטראקציה בין ברוקולי ונבטי ברוקולי ומיקרוביוטה של ​​המעיים. אינטראקציה זו סיפקה השפעות הגנה חזקות יותר מפני מחלות דלקתיות במערכת העיכול.
• SFN עצמו מונע דיסביוזיס של מיקרוביום ומשפר את תפקוד המחסום.
  • דיאטת ברוקולי מועשרת ב-SFN הפחיתה את רמות החיידקים Desulfovibrionaceae ו- Mucispirillum schaedleri, הקשורים לפעילות פרו-דלקתית במערכת העיכול.
  • דיאטות ברוקולי נמצאו משפרות גם את הריכוז של Bacteroides במיקרוביום האנושי וחיידקים המייצרים בוטיראט.
• טיפולים מיקרוביאליים, כגון פרוביוטיקה והשתלת צואה (FMT), הראו תוצאות מבטיחות בטיפול ב-IBD.
• בשיקום המיקרוביום ובריאות המעיים. החוקרים מדגישים, שהמטבוליטים נמצאו משפרים את שתי הצורות של IBD, כלומר, UC ו-CD.
• מחקרים בעכברים שטופלו ב-SFN הראו סמני חילוף חומרים משופרים של שומנים/ טריגליצרידים.

*** תוספת נובמבר 23
דיאטות עתירות סיבים, כמו אלו הכוללות נבטי ברוקולי או ירקות מצליבים אחרים, עשויות להפחית את תסמיני המחלה ולשפר את איכות החיים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (IBD), לפי מחקר שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת mSystems.
החוקרים השתמשו במודל עכבר (IL-10-KO) של קרוהן כדי לחקור את האינטראקציות בין דיאטת נבטי הברוקולי, חיידקי המעי של חולי קרוהן וכיצד אותם חיידקים ישתמשו בתרכובת לא פעילה בנבטי הברוקולי כדי ליצור תרכובת אנטי דלקתית במעי. הם גם רצו לקבוע אם, ובכמה, דיאטה המכילה נבטי ברוקולי מקלה על תסמיני קרוהן, בהתחשב במטבוליטים האנטי דלקתיים המצויים באופן מולד בנבטים.
החוקרים השתמשו בארבע קבוצות של עכברי IL-10-KO במחקר. בסיבוב הראשון, הם חילקו עכברים צעירים בגיל ארבעה שבועות לשתי קבוצות. האחת אכלה צ'ואו, המזון הסטנדרטי שלהם, והשניה שאכלו את צ'ואו עם נבטי ברוקולי.
בסיבוב השני, היו להם אותן שתי קבוצות דיאטה, אבל עכברים נרשמו בגיל שבעה שבועות. החוקרים מסבירים שהם התעניינו במיוחד בהבנת התפתחות של IBD בתחילת החיים, וזו הסיבה שהם חקרו את 2 טווחי הגילאים המקבילים לנעורים (בני ארבעה עד שישה שבועות) ולשלב ההתבגרות (בני שבעה עד תשעה שבועות).
העכברים הואכלו במשך שבעה ימים כדי להסתגל לתזונה שלהם לפני שהחוקרים יגלו את תסמיני המעי המודלק, והעכברים נשארו בתזונה שלהם במשך השבועיים הבאים בזמן שהמחלה התקדמה.
כדי לעורר תסמינים, נוספו לכלוב עכברים בריאים חדשים המארחים יותר חיידקים. מכיוון שעכברי ה-IL-10-KO במחקר אינם יכולים לייצר IL-10, מערכת החיסון שלהם מתקשה לסבול מיקרוביוטה במעיים, והחיידקים החדשים בכלוב עוררו תסמיני קוליטיס ותסמיני קרוהן.
במשך 15-16 הימים הבאים לאחר ההדבקה, החוקרים שקלו באופן קבוע את העכברים ואספו דגימות צואה כדי להעריך סימנים להתפתחות קוליטיס.
בסוף המחקר, החוקרים בחנו את רקמות המעי של העכברים וקהילות החיידקים הקיימים במעיים שלהם, כמו גם את נוכחותם של סמנים מסוימים של דלקת ומטבוליטים של ברוקולי בדם. החוקרים רצו לדעת אילו סוגי חיידקים חיים בחלקים מסוימים של המעי. במילים אחרות, הם רצו להבין כיצד תזונת נבטי הברוקולי השפיעה על הביוגיאוגרפיה המיקרוביאלית במודלים של הקרוהן, מכיוון שהם לא יכולים לחקור זאת בבני אדם.
DNA הוצא מדגימות רקמת המעי שנאספו מהעכברים ונשלחו לרצף לזיהוי החיידקים הנוכחים. לאחר שנתוני הרצף הוחזרו, החוקרים השתמשו בתוכנת ביואינפורמטיקה כדי לחקור את האקולוגיה המיקרוביאלית של המעיים של דגמי העכברים.
החוקרים מצאו הרבה תוצאות מרגשות מהמחקר הזה. ראשית, לעכברים שאכלו את דיאטת נבטי הברוקולי היה ריכוז גבוה יותר של מטבוליט אנטי דלקתי בשם סולפורפאן. החוקרים ציינו שלמרות שהעכברים היו מדוכאי חיסון וסבלו מקוליטיס, העלייה בסולפוראפן הגנה עליהם מתסמיני מחלה חמורים כמו ירידה במשקל, צואה דמית ושלשולים.

מעניין לציין שהחוקרים גם גילו שקבוצת העכברים הצעירה יותר, הגיבה טוב יותר לתזונה של נבטי ברוקולי מאשר עמיתיהם המתבגרים. לעכברים הצעירים היו תסמיני מחלה קלים יותר וקהילות מיקרוביאליות עשירות יותר במעיים. יתר על כן, העכברים הצעירים יותר הראו דמיון רב יותר של קהילת החיידקים, המכונה גם מגוון בטא חזק יותר ודבקות חזקה יותר להרכב קהילה ספציפי למיקומי חלקי המעי השונים.
החוקרים מסכמים כי נבטי ברוקולי, אשר גדלים בקלות ונמצאים כמעט בכל חנות מזון יכולים לשמש כאסטרטגיית טיפול בחולים עם IBD, וככל שמקדימים בגיל החשיפה לנבטי הברוקולי כך ההשפעה תהיה טובה יותר.

חוקרים ממעבדות Ishaq ו-Li פירסמו סקירת ספרות חדשה באפריל 24 בכתב העת Current Developments in Nutrition על התרכובות המועילות במצליבים.
הסקירה גיבשה את הספרות הקיימת על ירקות ממשפחת המצליבים בכל הנוגע לגלוקוזינולטים להן חשיבות רבה לבריאות המעיים ותפקוד המיקרוביום.

לפוסט המרכז על מחלות מעי רגיז היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה