שימוש בכימותרפיה בתקופת ההתבגרות יכולה להגביר את הרגישות למחלות בדורות הבאים

מחקר של מדענים מאוניברסיטת Washington State University, שפורסם במהדורת דצמבר 22 בג'ורנל iScience, מצא שחולדות זכרים שקיבלו את התרופה הכימותרפית ifosfamide במהלך גיל ההתבגרות, לצאצאים שלא באו במגע ישיר עם התרופה ולאורך כמה דורות היתה שכיחות מוגברת של מחלות שונות.
החוקרים מציינים כי בעוד מחקרים אחרים הראו שטיפולי סרטן יכולים להגביר את הסיכוי של חולים לפתח מחלה בשלב מאוחר יותר בחיים, זהו אחד המחקרים הראשונים שמראים שניתן להעביר את הרגישות לדור שלישי של צאצאים שלא נחשפו בלתרופה במישרין, כלומר הממצאים מצביעים על כך שאם מטופל מקבל כימותרפיה, ולאחר מכן הוא מביא ילדים. לנכדים שלו ואפילו לנינים, עשויה להיות רגישות מוגברת למחלה עקב אותה חשיפה לכימותרפיה.

החוקרים כמובן לא חושבים שהממצאים הללו צריכים להניא חולי סרטן מלבצע כימותרפיה שכן זה יכול להיות טיפול יעיל מאוד. רק חשוב להבין שיש להן תופעות לוואי רבות כולל על מערכות הרבייה. הם פשוט ממליצים לחולי סרטן המתכננים להביא ילדים מאוחר יותר לנקוט באמצעי זהירות, כגון הקפאת זרע או ביציות לפני הטיפול כימותרפי.

במחקר, החוקרים חשפו קבוצה של חולדות זכרים צעירים ל-ifosfamide במשך שלושה ימים, תוך חיקוי מהלך טיפול שחולה סרטן אנושי מתבגר עשוי לקבל. חולדות אלה זווגו מאוחר יותר עם חולדות נקבות שלא נחשפו לתרופה. הצאצאים שהתקבלו זווגו שוב עם קבוצה נוספת של חולדות שלא נחשפו.
במחקר החוקרים ראו שלצאצאי הדור הראשון הייתה חשיפה מסוימת לתרופה הכימותרפית מאז שזרע אבותיהם נחשף, אך חוקרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של מחלות לא רק בדור הראשון אלא גם בדור השני, שלא הייתה להם חשיפה ישירה לתרופה. בעוד שהיו כמה הבדלים לפי דור ומין, הבעיות הנלוות כללו שכיחות גבוהה יותר של מחלות כליות ואשכים, עיכוב בהופעת ההתבגרות וחרדה חריגה, שהצביעה על ירידה ביכולת להעריך סיכונים.
החוקרים גם ניתחו את האפיגנום של החולדות, שהם תהליכים מולקולריים שאינם תלויים ברצף ה-DNA, אך משפיעים על ביטוי גנים, כולל הפעלה או כיבוי של גנים. החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הראו שחשיפה לחומרים רעילים, במיוחד במהלך הפיתוח, עלולה ליצור שינויים אפיגנטיים שיכולים לעבור דרך זרע וביצית ושתוצאות הניתוח הנוכחי הראו שינויים אפיגנטיים בשני דורות הקשורים לחשיפה לכימותרפיה של החולדות שנחשפו במקור.

צר לי על החוקרים הללו שרואים את הנזקים העתידיים ושכל עניינם כרגע הוא ללמוד עוד על ההשפעות שיש לחשיפה לכימותרפיה על פוריות ועל רגישות למחלות בשלב מאוחר יותר בחיים, כדי שיוכלו ליידע את המטופלים על הסבירות שלהם לפתח מחלות מסוימות אותם עשויים להעביר גם לנכדים שלהם. כלומר רק לדעת את הנזקים!
https://news.wsu.edu/press-release/2022/11/28/chemotherapy-could-increase-disease-susceptibility-in-future-generations/

כימותרפיה – עוד אמת התגלתה

האם גם חשיפה של אבות לקרינה מייננת יש השלכות על צאצאים?

מחקר שפורסם בדצמבר 22 בג'ורנל Nature בחן זאת במודל נמטודה Caenorhabditis elegans, שמיועד לחקר גנטיקה וביולוגיה התפתחותית.
צוות החוקרים בראשות פרופסור Björn Schumacher גילו שלא ניתן לתקן נזקי קרינה לזרע בוגרים ונזקים אלה מועברים לצאצאים. לעומת זאת נמצא כי ביציות נקבה מתקנות את הנזק במידה והוא לא חמור מדי ואם כן חמור הביצית לא תופרה ולכן לא יועבר הנזק. החוקרים מוסיפים שכאשר הביצית מופרית בזרע שנפגע מקרינה, חלבוני התיקון האימהי שמספקת הביצית מנסים לתקן את ה-DNA האבהי על ידי שימוש במנגנון תיקון לשגיאות וממזג את חלקי ה-DNA השבורים באופן אקראי. מיזוגים אקראיים אלה של מובילים לאחר מכן לשינויים מבניים בכרומוזומים האבהיים. הצאצאים הנובעים מכך נושאים כעת את הנזק לכרומוזום ובתורם צאצאיהם מראים פגמים התפתחותיים חמורים.
החוקרים מסבירים שאצל הצאצאים, המיזוגים האקראיים מובילים לפגיעות חוזרות שלא ניתן לתקן יותר. ואף להיפך, הכרומוזומים הפגועים מוגנים מפני תיקון מדויק על ידי היסטונים, שאורזים/מקפלים את הגדילים הארוכים של ה-DNA בדחיסות בצורה זו חלבוני התיקון לא יכולים בכלל להגיע לאזור השבור. מבני ה-DNA הדחוסים מוחזקים על ידי הההיסטונים הספציפיים HIS-24 ,HPL-1. כאשר ההיסטונים הוסרו הנזק העובר בתורשה אבהית התבטל לחלוטין והנזק לא עובר לצאצאים.
הממצא הזה שהיסטונים קובעים את הנגישות של ה-DNA לתיקונים יכול לספק מטרות טיפוליות עתידיות לטיפול בנזקי קרינה.

כדי לענות על השאלה האם זה רלוונטי גם לנזקי קרינה בבני אדם, הצוות בחן את הנושא גם בבני אדם וזיהה את אותן גרסאות מבניות, או כרומוזומים שהורכבו באופן אקראי, בבני אדם. גם כאן, סטיות הכרומוזומים הועברו במיוחד מהאבות אך לא מהאמהות. בהמשך המחקר המדענים ניתחו מערכי נתונים שונים ממיזם 1000 הגנומים המכיל נתונים גנטיים של יותר מאלף אנשים ומפרויקט Islandic deCODE עם נתונים גנטיים של האמהות, האבות והילדים בהתאמה.
החוקרים מציינים כי סטיות בגנום, במיוחד שינויים מבניים בכרומוזומים, המתפתחים בקו הנבט האבהי, נחשבות כמגבירות את הסיכון להפרעות כמו אוטיזם וסכיזופרניה. המשמעות היא שגם בבני אדם צריך להגן במיוחד על זרע בוגר מפני נזקי קרינה, ואין להשתמש בזרע בוגר פגום להתעברות. החוקרים מוסיפים כי נזק כזה עלול להיגרם במהלך טיפולי הקרנות או כימותרפיה ובכך להוות סיכון בחודשיים הנדרשים ליצירת זרע חדש שיחליף את הפגוע. הסיבה לכך היא שבניגוד לזרע בוגר, לזרע החדש שנוצר יש יכולת לתקן את הנזק.

החוקרים מסכמים שתוצאות אלו מצביעות על כך שנזק לזרע בוגר ותיקון לא מדויק של ה-DNA האבהי בזיגוטה עשויים להיות אחראים למחלות גנטיות בבני אדם.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה