פירתרואידים סינתטיים הם אחד הכימיקלים המתגלים בתדירות הגבוהה ביותר בגופם של אמריקאים. נתונים קודמים של NHANES מראים של-78% מהמבוגרים ו-79% מהילדים יש רמה מסוימת של המטבוליט העיקרי של פירתרואידים (3-PBA) בשתן. הימנעות מחשיפה לפיתרואידים עלולה להיות קשה שכן הם יותר ויותר הבחירה הראשונה לניהול יתושים וחרקים אחרים הן בגינות ציבוריות והן בשימוש ביתי.
דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה אוטואימונית הגורמת לדלקת מערכתית בכל הגוף, וכתוצאה מכך לנזק מתקדם למפרקים של אדם. בארצות הברית, כ-1.3 מיליון מבוגרים סובלים מ-RA, המהווים כמעט 1% מהאוכלוסייה הבוגרת. אחוזים דומים נמצאים גם בישראל.
חשיפה לפירתרואידים סינתטיים בשימוש נרחב, הקיימים בקוטלי יתושים רבים ובקוטלי חרקים ביתיים כמו RAID, קשורה לאבחנה של דלקת מפרקים שגרונית, על פי מחקר שפורסם בספטמבר 22 בג'ורנל Environmental Science and Pollution Research.
כדי להבין טוב יותר את האטיולוגיה מאחורי המחלה, צוות בינלאומי של חוקרים מסין, אילינוי ומיזורי ניתח נתונים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה 2007-2014 (NHANES), תוכנית ארוכת טווח שהחלה בתחילת שנות ה-60. מאז הפכה לתוכנית מתמשכת המתמקדת במדידות בריאות ותזונה אמריקאיות.
פירתרואידים סינתטיים הם אחד הכימיקלים המתגלים בתדירות הגבוהה ביותר בגופם של אמריקאים. נתונים קודמים של NHANES מראים של-78% מהמבוגרים ו-79% מהילדים יש רמה מסוימת של 3-PBA בשתן[1]. בעיקר בגלל הסיבה שכימיקלים אלו מחליפים קוטלי חרקים אחרים כמו אורגנו-פוספטים שהם מהווים סיכונים כרוניים לבריאות.
במחקר הנוכחי חשיפה לפירתרואידים סינתטיים נתפסה על ידי ניתוח רמות של מטבוליט הנקרא 3-PBA, שהוא תוצר פירוק של רוב הפירטרואידים הסינתטיים. בניתוח שלהם, החוקרים כוללים 4,384 אנשים, כולל 278 חולי RA שאובחנו עם המחלה.
התוצאות הראו שרמות גבוהות יותר של 3-PBA קשורות ל-RA. מודל גולמי שאינו מסביר מבלבלים רבים מגלה שבהשוואה לאנשים ברבעון הנמוך ביותר של חשיפה לפירתרואידים, אלו עם הרמות הגבוהות של 3-PBA קשורים לסיכוי מוגבר של 50% ללקות ב-RA. לאחר פיקוח על גורמים מבלבלים כגון: מין, אתניות, השכלה, BMI, מצב סוציואקונומי, מצב משפחתי, עישון, אלכוהול, פעילות גופנית, יתר לחץ דם וקריאטינין בשתן, הקשר הזה אמנם יורד ל-23%, אך עדין מדאיג.
אחד הקשרים המשמעותיים ביותר בין המטבוליטים בשתן ל-RA הוא עבור אנשים בגילאי 40-59, שיש להם סיכון מוגבר של 82% ללקות במחלה.
"בסך הכל, המחקר שלנו הציע כי חשיפה לחומרי הדברה המכילים פירתרואידים הייתה קשורה באופן חיובי לדלקת מפרקים שגרונית (RA). בנוסף, רמות גבוהות יותר של חשיפה לפירתרואידים היו קשורות באופן ליניארי לעלייה בשכיחות של RA בקרב מבוגרים".
*** תוספת ספטמבר 23
על פי מחקר שפורסם באוגוסט 23 בכתב העת BMC Public Health, פירתרואידים נמצאו מעלים סיכון לאוסטאוארתריטיס (OE) – דלקת מפרקים ניוונית הנובעת מפירוק של סחוס המפרק והעצם הבסיסית. מחלה זו פוגעת ב-1 מכל 7 מבוגרים בארה"ב והיא הגורם הרביעי לנכות בארה"ב. בסך הכל נכון סובלים מהמחלה הזו 528 מילון אנשים בעולם (נכון ל-2019).
החוקרים אספו דגימות שתן מהמשתתפים מתוך מחקר (NHANES), כאשר 650 מתוך 6,523 המשתתפים הרלוונטים למחקר סבלו מ-OA. החוקרים בחנו את הדגימות עבור רמות של המטבוליט העיקרי של פירטרואידים (3-PBA). התוצאות מוכיחות שככל שהרמות של 3-PBA בשתן גבוהות יותר, כך גדלים הסיכויים ל-OA במבוגרים בארה"ב, מה שמדגיש את החשיבות של ניטור שגרתי של חשיפה לפירתרואידים בקרב האוכלוסייה הכללית.

המחקר מצביע על כך שההשפעה השלילית של פירתרואידים על הורמוני בלוטת התריס משחקת תפקיד משמעותי בהתפתחות OA, בכך שמשפיעה על התאים האחראייים על הפרשות של סחוס ועל פעילות אנזימטית במפרקים.
כמו כן מחקר זה מראה שלפירטרואידים ולמטבוליטים שלהם עשויה להיות פעילות אנטי-אסטרוגנית בבני אדם, מה שמעיד עוד יותר על הפרעה אנדוקרינית פוטנציאלית מחשיפה. הפעילות האנטי-אסטרוגנית יכולה להוביל לפירוק קולגן מסוג II ולשינויים מבניים במפרקים של נקבות חשופות.
חומרי הדברה נוספים הקשורים לדלקת מפרקים שגרונית
*** תוספת אוגוסט 2025
המחקרים הקודמים הציגו קשר מדאיג בין פירתרואידים לדלקות מפרקים, אך מחקר חדש המבוסס על נתוני מחקר החקלאות הגדול (AHS), הופך את התמונה למקיפה ומדאיגה הרבה יותר. המחקר, שפורסם ביולי 25 בכתב העת Arthritis & Rheumatology, מספק ראיות מוצקות כי חשיפה למגוון רחב של חומרי הדברה מעלה את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (RA) בקרב נשים.
המחקר השווה נתוני חשיפה של 410 נשים שאובחנו עם RA לעומת 21,850 נשים בריאות, ומצא קשרים סטטיסטיים מובהקים עם קשת רחבה של חומרים:
- קוטלי חרקים:
- DDT: הסיכון ל-RA היה גבוה פי 1.89 בקרב הנחשפות.
- לינדן (Lindane): הסיכון ל-RA היה גבוה פי 1.97 בקרב הנחשפות.
- קומאפוס (Coumaphos): הסיכון ל-RA היה גבוה פי 2.32 בקרב הנחשפות.
- פרמטרין/פירתרואידים: הסיכון ל-RA בקרב נשים שהשתמשו בהם למשק חי היה גבוה פי 1.76.
- קוטלי פטריות:
- קפטן (Captan): הסיכון ל-RA היה גבוה פי 1.78.
- מטלכסיל (Metalaxyl): הסיכון ל-RA היה גבוה פי 2.49.
- קוטלי עשבים (Herbicides):
- מטריבוזין (Metribuzin): הסיכון ל-RA היה גבוה פי 2.74, הקשר החזק ביותר שנמצא במחקר זה.
המחקר מספק ראיות לכך שגם חשיפה עקיפה, כמו של נשות חקלאים שאינן משתמשות בעצמן בחומרים אלו, מהווה גורם סיכון משמעותי. עם זאת, הוא גם מציין שברוב המקרים לא נראה הבדל בשיעורי השימוש בין חולות RA לבריאות. המסקנה היא שהסיכונים קשורים לסוג החומר ולא בהכרח למשך או תדירות השימוש.
המחקר מציע מספר מנגנונים ביולוגיים שיכולים להסביר את הקשר המטריד הזה:
- השפעה על המערכת החיסונית (Immunotoxicity): חומרי ההדברה יכולים להשפיע ישירות על תפקוד המערכת החיסונית ולעורר דלקת.
- השפעה הורמונלית (אנדוקרינית): חומרים אלה יכולים לפעול כאגוניסטים או אנטגוניסטים לקולטני הורמונים, מה שעשוי להיות רלוונטי במיוחד לסיכון המוגבר בקרב נשים.
- השפעה על המיקרוביום: המחקר מציין כי חומרי הדברה יכולים לשבש את המיקרוביום במעי, שינוי שקשור גם הוא להתפתחות מחלות אוטואימוניות כמו RA.
המחקר מדגיש במיוחד את החשיבות של ממצאי הפרמטרין, שכן הוא רכיב נפוץ במוצרים ביתיים, בתרסיסים ואף בבגדים דוחיי חרקים. חשיפה מתמשכת זו, במיוחד באזורים עם עונת יתושים מתארכת, מעלה חשש משמעותי גם עבור הציבור הרחב.
המחקר מבחין לראשונה בין שימוש אישי ישיר של נשים בחומרי הדברה לבין חשיפה עקיפה, שהתרחשה כתוצאה משימוש של אחרים. הממצאים מראים כי גם חשיפה עקיפה לחומרים מסוימים, כמו קרבאריל (Carbaryl) ומאנסב/מאנקוזב (Maneb/Mancozeb), הייתה קשורה לסיכון מוגבר.
הממצאים החדשים הופכים את התמונה למורכבת וחמורה הרבה יותר. הם מחזקים את המסקנה שחשיפה לחומרי הדברה, גם בכמויות קטנות או בצורה עקיפה, מהווה גורם סיכון ממשי. האחריות שלנו להגביל את החשיפה אינה מתייחסת רק לפירתרואידים, אלא למגוון רחב של כימיקלים נוספים, בין אם במזון, בגינה או בסביבה הביתית. המעבר לתזונה אורגנית ופעולה נגד ריסוס מזיק הם לא רק המלצה בריאותית, אלא גם צורך חיוני להפחתת הסיכון למחלות כמו דלקת מפרקים שגרונית.
למאמר המרכז על דלקות פרקים היכנסו.
לחלק של הפרקטיקה! מה עושים עכשיו ואיך מיישמים את כל הידע הזה.
🧰 ארגז הכלים המעשי, 🗓️ תוכניות פעולה הדרגתיות ליישום הרגלים קריטיים.
🛒 רשימות קניות ממוקדות וטבלאות רכיבים, 👨🍳 מתכונים קלים ומדויקים.
💡 הנחיות יישום (מה זה אומר בפועל). 🔬 הרחבות, נספחים, 🚨 תוספים ודיוקים.
🌟המודולים מסודרים בטבלה לפי נושאים נחקרים 🌟
מוזמנים לפנות אלי באופן פרטי לווטסאפ (0544-606696).
ו/או להכיר את הקבוצה: "לצאת מעדר הרגיל – הפרקטיקה"
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
כתיבת תגובה