החיבור בין המוח ללב ולאהבה

הנוירו-הורמון אוקסיטוצין שמיוצר בעיקר במוח (היפופיזה) ידוע כמי שמקדם קשרים חברתיים ויצירת תחושות מענגות, למשל דרך אמנות, פעילות גופנית או מין. אבל להורמון יש תפקידים רבים אחרים, כמו ויסות ההנקה והתכווצויות הרחם אצל נשים, ויסות שפיכה, הובלת זרע וייצור טסטוסטרון אצל גברים.

כעת, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן סטייט מראים שבדגי הזברה ובתרביות תאי אנוש לאוקסיטוצין יש תפקיד נוסף ובלתי צפוי. הוא מגרה תאי גזע שמקורם בשכבה החיצונית של הלב (אפיקרדיום) לנדוד לשכבה האמצעית שלו (מיוקרדיום) ושם להתפתח לקרדיומיוציטים, תאי שריר היוצרים התכווצויות לב. תגלית זו יכולה לשמש יום אחד כדי לקדם את התחדשות הלב האנושי לאחר התקף לב. התוצאות התפרסמו בספטמבר 22 בג'ורנל Frontiers in Cell and Developmental Biology.
החוקרים מסבירים שקרדיומיוציטים בדרך כלל מתים במספרים גדולים לאחר התקף לב. מכיוון שהם תאים מיוחדים מאוד, הם לא יכולים לחדש את עצמם. אבל מחקרים קודמים הראו שתת-קבוצה של תאים באפיקרדיום יכולה לעבור תכנות מחדש כדי להפוך לתאים דמויי גזע, הנקראים תאי אבות אפיקארדיום (EpiPCs), שיכולים ליצור מחדש לא רק קרדיומיוציטים, אלא גם סוגים אחרים של תאי לב. ניתן להשוות זאת כאילו הם סתתים שתיקנו קתדרלות באירופה בימי הביניים.
עוד הם מציינים שנכון להיום ייצור EpiPCs אינו יעיל להתחדשות הלב בבני אדם בתנאים טבעיים. אבל אולי דג הזברה יכול ללמד אותנו כיצד לעשות זאת בצורה יעילה יותר.
דגי הזברה מפורסמים ביכולתם יוצאת הדופן לחידוש איברים, כולל המוח, הרשתית, האיברים הפנימיים, העצם והעור. הם אינם סובלים מהתקפי לב, אבל הטורפים הרבים שלו שמחים לנגוס מכל איבר, כולל הלב. למזלם הם יכולים להצמיח את לבם מחדש כאשר עד רבע ממנו אבד. זה נעשה בחלקו על ידי התפשטות של קרדיומיוציטים, אבל גם על ידי EpiPCs.
אז נשאלות השאלות: איך ה-EpiPCs של דג הזברה מתקנים את הלב בצורה כל כך יעילה? והאם נוכל למצוא 'כדור קסם' בדג הזברה שיכול להגביר באופן מלאכותי את הייצור של EpiPCs בבני אדם?
לדעת החוקרים התשובות הן: כן, ונראה ש'כדור הקסם' הזה הוא אוקסיטוצין.
כדי להגיע למסקנה זו, המחברים מצאו שבדג הזברה, תוך שלושה ימים לאחר פגיעת קריו – עקב הקפאה – בלב, הביטוי של ה-RNA השליח לאוקסיטוצין עולה עד פי 20 במוח. הם עוד הראו כי אוקסיטוצין זה עובר לאחר מכן לאפיקרדיום דג הזברה ונקשר לקולטן האוקסיטוצין, מה שגורם למפל מולקולרי שממריץ תאים מקומיים להתרחב ולהתפתח ל-EpiPCs. תאי ה- EpiPCs החדשים הללו נודדים לאחר מכן לשריר הלב של דג הזברה כדי להתפתח לקרדיומיוציטים, כלי דם ותאי לב חשובים אחרים, כדי להחליף את אלה שאבדו.
באופן מכריע, המחברים הראו שלאוקסיטוצין יש השפעה דומה על רקמת האדם במבחנה. אוקסיטוצין – ולא אף אחד מ-14 נוירו-הורמונים אחרים שנבדקו כאן – מגרה תרביות של תאי גזע פלוריפוטנטיים (hIPSCs) להפוך ל-EpiPC, עד פי שניים מהקצב הבסיסי: השפעה חזקה בהרבה ממולקולות אחרות שהוכחו בעבר כמעוררות ייצור EpiPC בעכברים. לעומת זאת, דפיקה גנטית של קולטן האוקסיטוצין מנעה את ההפעלה הרנרטיבית של EpiPCs אנושיים בתרבות. המחברים גם הראו שהקשר בין אוקסיטוצין לגירוי של EpiPCs הוא "מסלול האיתות TGF-β" החשוב, הידוע כמווסת את הצמיחה, ההתמיינות והנדידה של תאים.
החוקרים מסבירים שתוצאות אלו מראות שסביר להניח שהגירוי על ידי אוקסיטוצין של ייצור EpiPC נשמר אבולוציוני בבני אדם במידה משמעותית. אוקסיטוצין נמצא בשימוש נרחב במרפאה מסיבות אחרות, כך ששימוש מחדש עבור מטופלים לאחר נזק לבבי אינו עניין ארוך של הדמיון. גם אם התחדשות הלב תהיה חלקית בלבד, היתרונות למטופלים עשויים להיות עצומים.
החוקרים מסכמים שעלינו עוד לבחון ולהסתכל על אוקסיטוצין בבני אדם לאחר פגיעה לבבית. אוקסיטוצין עצמו הוא קצר מועד במחזור הדם, כך שהשפעתו על בני אדם עשויה להיות מעוכבת על ידי זה. תרופות שתוכננו במיוחד עם זמן מחצית חיים ארוך יותר או עוצמה גבוהה יותר עשויות להיות שימושיות בהגדרה זו. בסך הכל, ניסויים פרה-קליניים בבעלי חיים וניסויים קליניים בבני אדם נחוצים כדי להתקדם.
https://blog.frontiersin.org/2022/09/30/frontiers-cell-developmental-biology-oxytocin-stimulates-regeneration-cardiomyocetes-after-heart-damage/

ועד אז – לגרום לגוף ליצור יותר מההורמון – אוקסיטוצין ולמספר פעמים במהלך היום
מדיטציה/ יוגה, מוזיקה, עיסויים, חיבוקים ומגע, חוויות טובות עם אנשים, להתנדב, לאמץ חיות או כל דבר שגורם לתחושת הצמרמורת הזו שמלווה אהבה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה