חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה עלולה לגרום לאסתמה ואלרגיות קבועות.

אסתמה (קצרת/ גנחת) היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה. מאופיינת בהתקפי היצרות של הסימפונות. היצרות זו גורמת לקשיי נשימה, ל"צפצופים" בנשימה, לחרחורים, ללחץ בחזה ולשיעול עם או בלי ליחה.
אסתמה משפיעה על למעלה מ-260 מיליון אנשים ברחבי העולם וגורמת לכ-455,000 מקרי מוות בשנה.
הגורמים לכך הם בעיקר חשיפה לכימיקלים תעשייתיים המפורטים בסוף הפוסט המרכז.

אלרגיה היא תוצאה של תגובה חזקה מדי של מערכת החיסון לחומרים שבדרך כלל לא מזיקים כמו אבק או קשקשים של חיות מחמד שגורם בסופו של דבר לתסמינים כמו עיטוש, גירוד או נפיחות.
אלרגיה היא גורם מוביל לביקורים בחדר מיון אצל ילדים.

השלב להתפתחות מערכת החיסון שלנו נקבע בשלב מוקדם מאוד בחיים ומחקרים בשני העשורים האחרונים הצביעו על כך שחיידקים במעי התינוק ממלאים תפקיד מפתח. תינוקות מקבלים לעתים קרובות אנטיביוטיקה זמן קצר לאחר הלידה כדי להילחם בזיהומים, ואלה גורמים לדיסביוזה של המיקרוביום שקשורים לבריאות כל המערכות לרבות חיסון ונשימה.

מחקר שפורסם ביולי 22 בכתב העת Mucosal Immunology מטעם חוקרים מאוניברסיטת רוטגרס, ניו יורק וציריך מדגים שחשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה הורסת חיידקים מועילים במערכת העיכול ועלולה לגרום לאסטמה ואלרגיות. המחקר למעשה מראה את העדויות החזקות ביותר עד כה לכך שהקשר המזוהה מזמן בין חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה לבין הופעה מאוחרת יותר של אסתמה ואלרגיות הוא סיבתי.
החוקרים מציינים שהמשמעות המעשית היא פשוטה: להימנע משימוש באנטיביוטיקה בילדים צעירים בכל פעם שאתה יכול כי זה עלול להעלות את הסיכון לבעיות משמעותיות ארוכות טווח עם אלרגיה ו/או אסטמה.
החוקרים מודאגים כי אנטיביוטיקההיא בין התרופות הנפוצות ביותר בילדים, משפיעה על קהילות מיקרוביום מעיים ותפקודים מטבוליים. שינויים אלה במבנה המיקרוביוטה יכולים להשפיע על חסינות המארח.

השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון במגוון מנגנונים

במחקר הזה עכברים בני חמישה ימים קיבלו מים, אזיתרומיצין או אמוקסיצילין בשלב הראשון של הניסוי. לאחר שהגיעו העכברים לבגרות, מדענים חשפו אותם לאלרגן נפוץ המיוצר על ידי קרדית אבק הבית. לעכברים שנטלו אנטיביוטיקה, במיוחד אזתרומיצין (אזניל, זטו, אזיתרומיצין טבע, אזיתרומיצין אינובמד), היו תגובות אימונולוגיות מוגברות – כלומר אלרגיות.
בשלב השני והשלישי של הניסוי בדקו את ההשערה שחיידקי מעי בריאים מסוימים שהם קריטיים להתפתחות תקינה של מערכת החיסון נהרגים על ידי חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה (אך לא חשיפה מאוחרת יותר), מה שגורם לאלרגיות ואסטמה.
החוקרים העבירו תחילה דגימות צואה עשירות בחיידקים מקבוצת העכברים הראשונה לקבוצה שנייה של עכברים בוגרים ללא חשיפה קודמת לחיידקים. חלקם קיבלו דגימות מעכברים שקיבלו אזיתרומיצין או אמוקסיצילין בינקות. אחרים קיבלו דגימות רגילות מעכברים שקיבלו מים.
העכברים שקיבלו דגימות של אלה שקיבלו אנטיביוטיקה לא היו בסבירות גבוהה יותר מעכברים אחרים לפתח תגובות חיסוניות לקרדית אבק הבית, בדיוק כפי שאנשים בוגרים, שמקבלים אנטיביוטיקה אינם נוטים יותר לפתח אסתמה או אלרגיות מאשר אלה שלא.
עם זאת, הדברים היו שונים עבור הדור הבא. צאצאים של עכברים שקיבלו דגימות האחר חשיפה לאנטיביוטיה הגיבו יותר לקרדית אבק הבית מאשר אלה שהוריהם קיבלו דגימות ללא האנטיביוטיקה, בדיוק כפי שעכברים שקיבלו אנטיביוטיקה במקור כתינוקות הגיבו יותר לאלרגן מאשר אלה שקיבלו מים.
החוקרים מדגישים שהניסוי היה מבוקר בקפידה. המשתנה היחיד בחלק הראשון היה חשיפה לאנטיביוטיקה. המשתנה היחיד בשני החלקים האחרים היה האם חיידקי המעי הושפעה מאנטיביוטיקה. כל השאר בעכברים היה זהה.
החוקרים מסכמים שבניסויים אלו יש ראיות חזקות לכך שאנטיביוטיקה גורמת לתגובות חיסון לא רצויות להתפתח באמצעות השפעתם על חיידקי המעי, אך רק אם חיידקי המעי משתנים בילדות המוקדמת.
https://www.rutgers.edu/news/early-exposure-antibiotics-can-cause-permanent-asthma-and-allergies

*** תוספת יולי 24
חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה עלולה לעורר רגישות ארוכת טווח לאסתמה, על פי מחקר שפורסם ביולי 24 בכתב העת Immunity בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Monash.
צוות המחקר גם בודד מולקולה הנקראת Indole-3-propionic acid (IPA) והיא מיוצרת על ידי חיידקי מעיים, שבעתיד ניתן יהיה לנסות כטיפול, בצורה של תוסף תזונה, לילדים בסיכון לאסתמה כדי למנוע מהם לפתח את המחלה.

"אנחנו יודעים ששימוש חוזר באנטיביוטיקה בשלב מוקדם בחיים משבש את מיקרוביוטת המעיים הבריאה של האדם ומגביר את הסיכון לאלרגיות ואסטמה. גילינו שתוצאה של טיפול אנטיביוטי היא דלדול החיידקים המייצרים IPA, ובכך מפחיתים מולקולת מפתח שיש לה פוטנציאל למנוע אסתמה"

החוקרים מסבירים שהשנים הראשונות לחיים חשובות לפיתוח מיקרוביוטה יציבה במעיים, זה מעוצב תחילה על ידי צריכת מזון כמו גם גנטיקה וחשיפות סביבתיות. כמו כן תינוקות בסיכון גבוה לאלרגיות ואסטמה הוכחו כבעלי הבשלה מופרעת ומעוכבת של המיקרוביום של המעי.
"לשימוש באנטיביוטיקה בשנה הראשונה לחיים יכולה להיות השפעה של הפחתת חיידקים המקדמים בריאות, וכעת אנו יודעים מהמחקר הזה שאנטיביוטיקה מובילה להפחתת ה-IPA, שמצאנו שהיא קריטית בשלב מוקדם בחיים לבשלות תאי הריאה שלנו. מה שהופך אותו למועמד למניעת דלקת אלרגית בדרכי הנשימה".
במחקר הנוכחי החוקרים עבדו עם עכברים בעלי נטייה לפתח אסתמה, צוות המחקר מצא שכאשר קיבלו אנטיביוטיקה בתחילת חייהם – העכברים היו רגישים יותר לדלקת אלרגית של דרכי הנשימה הנגרמת על רקע קרדית אבק הבית, וזה נמשך בבגרות. רגישות זו נשמרה לטווח ארוך, גם לאחר שהמיקרוביום של המעי ורמות ה-IPA חזרו לנורמליות, מה שהדגיש שתפקוד המולקולה הזו היה חשוב במיוחד בשלב מוקדם בחיים.
כאשר לעכברים אלו הוסיפו מולקולת IPA בשלב מוקדם בחיים, החוקרים גילו שהעכברים נרפאו ביעילות מקרדית אבק הבית שגרמה לדלקת אלרגית בדרכי הנשימה, או אסתמה, בבגרות.
https://www.monash.edu/medicine/news/latest/2024-articles/why-early-life-antibiotic-use-can-increase-risk-of-asthma-a-potential-prevention-for-asthma-later-in-life

*** תוספת אוגוסט 24
חוקרים מאוניברסיטת British Columbia הראו לראשונה כיצד ומדוע דלדול החיידקים במעי של יילוד על ידי אנטיביוטיקה עלול להוביל לאלרגיות נשימתיות לכל החיים. במחקר שפורסם באוגוסט 24 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, צוות המחקר זיהה מפל ספציפי של אירועים המובילים לאלרגיות ואסתמה. בכך הם פתחו אפיקים חדשים רבים לבחינת מניעה וטיפולים פוטנציאליים.
החוקרים מציינים שהמחקר מראה סוף סוף כיצד חיידקי המעי והאנטיביוטיקה מעצבים את המערכת החיסונית של יילוד כדי להפוך אותם לרגישים יותר לאלרגיות. ו"כשאתה רואה משהו כזה, זה באמת משנה את הדרך שבה אתה חושב על מחלות כרוניות. זהו מסלול מפוסל היטב שיכול להיות בעל השלכות מתמשכות על הרגישות למחלות כרוניות כמבוגר".

[ *** משנה דרך שבה אתם חושבים? לא נראה לי !!. את האנטיביוטיקה אתם תמשיכו להציע! חלילה לא לבחון אלטרנטיבות טבעיות שלא מייצרות דיסביוזיס במעיים. ובמקסימום תחפשו דרכים כמו פרוביוטיקה או פוסטביוטיקה כמו בוטיראט, שאולי יעבדו ואולי לא ***].

במחקר הנוכחי עכברים עם חיידקי מעיים מדוללים שלא קיבלו תוסף בוטיראט פיתחו פי שניים יותר תאים חיסוניים הנקראים ILC2s. תאים אלה, שהתגלו לפני כ-15 שנה, הפכו במהירות לחשודים העיקריים בהתפתחות אלרגיה. החוקרים הראו ש-ILC2s מייצרים מולקולות ש'הופכות מתג' על תאי דם לבנים כדי לגרום להם לייצר שפע של סוגים מסוימים של נוגדנים. הנוגדנים הללו מצפים לאחר מכן את התאים כהגנה מפני פולשים זרים, ומעניקים לאדם האלרגי מערכת חיסונית שמוכנה לתקוף בכל פרובוקציה חיסונית אפילו הקלה ביותר.

החוקרים מציינים שכל תא, מולקולה ונוגדן המתוארים לאורך המפל הזה גדלים באופן דרמטי במספרם ללא בוטיראט שידכא אותם. לכן הם מציעים לתת בוטיראט לאחר הלידה לתקופה של כמה חודשים על מנת למנוע את התפשטות ILC2s וכל מה שאחריו. אם ההזדמנות הזו מוחמצת וה-ILC2s מתרבים, אזי הצעדים הנותרים (אלרגיות/אסתמה) מובטחים ונשארים עם מישהו לכל החיים.

הממצאים הללו, לדעת החוקרים, יאפשרו עכשיו לזהות מתי חולה נמצא על סף לפתח אלרגיות לכל החיים, כך ש"אנחנו יכולים להתמקד בסוגי התאים האלה במקום להסתמך על תוספת עם בוטיראט, שעובד רק בשלב מוקדם בחיים." החוקרים מציינים שטיפול באלרגיות של אנשים באמצעות אנטיהיסטמינים ומשאפים מקל על התסמינים אך אינו מרפא את המחלה. ולכן, לדעתם, כדי להשיג התקדמות מתמשכת יותר, יש למקד את התאים והמנגנונים שבונים את מערכת החיסון הרגישה הזו.
עם הבנה חדשה זו, המטופלים יכולים לצפות לפתרונות יעילים יותר לטווח ארוך שיטפלו ב"שורש הבעיה", וסוללים את הדרך לעתיד שבו אלרגיות מנוהלות בצורה יעילה יותר, או אולי נמנעות לחלוטין.

[*** כלומר פיתוח תרופות לדיכוי המפל הזה. הבנתם את הראש? הכל חלילה מלמצוא אלטרנטיבה בטוחה לאנטיביוטיקה שהיא היא שורש הבעיה. ויש ***].

אני לא הייתי לוקח סיכון בשימוש עם אנטיביוטיקה גם אם הייתי יודע שיש כבר תוסף IPA או בוטיראט או כל דבר אחר שמוכן לשיווק מאותה הסיבה שאני יודע שפרוביוטיקה לא תמיד מספיקה לשחזור המצב הקודם.

מחקרים נוספים המציגים קשר זה [1][2].

לדברים נוספים מהם כדאי להמנע ומאלה שחשוב להרבות בקשר לאסתמה היכנסו.
להבנה נוספת ודברים שכדאי להרבות בקשר לאלרגיות היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה