צריכה מספקת של מגנזיום אצל אנשים שעברו התקף לב מורידה סיכון למוות מכל הסיבות

המכון הלאומי לבריאות (NIH) מציג את הצורך במגנזיום ליותר מ-300 תגובות ביוכימיות בגוף^[1], החל מסיוע בשמירה על תפקוד שרירים ועצבים תקינים, ועד לשמירה על קצב לב יציב, תמיכה במערכת חיסונית בריאה ושמירה על העצמות חזקות. המינרל נחוץ גם לניהול רמת הסוכר בדם וללחץ דם בריא.
המומחים ממליצים על צריכת מגנזיום יומית של 420 מ"ג לגברים ו-320 מ"ג.

הדרישות יכולות להיות שונות עבור חולים עם מחלות כלי דם ולב שחוו שינויים פיזיולוגיים במערכת הלב וכלי הדם שלהם, נוטים יותר למחלות נלוות, ואשר נוטלים תרופות שעלולות להפריע לספיגה.
כמו כן ההשפעות של צריכת מגנזיום על סיכוני תמותה ארוכי טווח אינן ברורות. לכן חוקרים מהולנד החליטו לבחון את צריכת המגנזיום של 4,365 חולים במשך 12 שנים (כולל מעקב).
המחקר שלהם פורסם באוגוסט 22 בג'ורנל Frontiers in Cardiovascular Medicine ומצא כי צריכת מגנזיום גבוהה של 322 מ"ג ביום הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר ל-CVD ולתמותה מכל הסיבות במיוחד בקרב משתתפים הנוטלים תרופות משתנות.
החוקרים מדגישים את החשיבות של צריכת מגנזיום נאותה בחולי CVD, בנוסף לטיפול התרופתי שהם מקבלים.

ברים ונשים בגיל ממוצע של 69 שנים נבחרו מהקבוצה המעורבת בניסוי אלפא אומגה, שבו מטופלים שעברו התקף לב נבחנו לגבי השפעות של מינונים נמוכים של אומגה 3 או פלצבו במשך 40 חודשים. הצריכה התזונתית נקבעה עם FFQ המאמת את תדירות המזון והשתייה, כמות, סוג מזון ושיטות הכנה. השימוש בתוסף נקבע באמצעות שאלון אורח חיים ובריאות שדווח על עצמו.
תוצאות השאלון קבעו שתוספי מגנזיום היו בשימוש על ידי 235 (5.4%) מהמטופלים וצריכת המגנזיום הממוצעת הייתה בסביבות 300 מ"ג ליום. החוקרים אימצו מודלים של סיכון פרופורציונלי של Cox כדי להעריך את הקשר בין צריכת מגנזיום מותאמת אנרגיה וגורמי סיכון לתמותה, ו-restricted cubic splines (RSC), כדי לקבוע קשרים מתמשכים וערכי סף.
התוצאות הראו קשר ישיר בין מצב מגנזיום וסיכון נמוך יותר ל-CVD בקרב גברים ונשים כאחד.
החוקרים מציינים כי הבדל של 100 מ"ג ליום בצריכת מגנזיום קשור לסיכון נמוך ב-30-40% ל-CVD ותמותה מכל הסיבות במספר תת-קבוצות. הם מוסיפים כי קשרי הגנה ברורים יותר היו אצל מטופלים שקיבלו תרופות משתנות מה שעשוי להשפיע בעקיפין על ספיגת המגנזיום חזרה לדם.

המחברים מציינים שגם לנוכחות של סיבים תזונתיים ולא רק המגנזיום עשויה גם להסביר חלק מהקשר ההפוך עם תמותה מ-CVD, שכן שניהם נגזרים ממקורות מזון דומים והיו גם בקורלציה גבוהה במחקר. ועדין בניתוחי תת-קבוצות ורגישות, נמצאו קשרים הפוכים למגנזיום הן בחולים עם צריכת סיבים נמוכה, הן בחולים עם צריכת סיבים גבוהה והן במשתמשים במשתנים.

תוצאות המחקר הזה מוסיפות לגוף מדע הולך וגדל התומך ביתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של מגנזיום לרבות מחלות כלי דם ולב ומחלות מטבוליות שמעלות גם הן את הסיכון למחלות אלה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה