מחקרים קושרים בין גלייפוסט להפרעות נוירולוגיות

מערכת העצבים היא חלק בלתי נפרד מגוף האדם וכוללת את המוח, חוט השדרה ורשת עצומה של עצבים ונוירונים, שכולם אחראים לתפקודים גופניים רבים – מתחושה ועד תנועה.
חשיפה לחומרים רעילים כימיים, כמו חומרי הדברה, עלולה לגרום להשפעות נוירוטוקסיות או להחמיר את הנזק הכימי הקיים למערכת העצבים^[1].

השפעות של חומרי הדברה על מערכת העצבים, כולל המוח, הן מסוכנות, במיוחד עבור אנשים חשופים כרונית (למשל, עובדי חווה) או במהלך חלונות קריטיים של פגיעות והתפתחות (למשל, ילדות, הריון).

עדויות מתגברות בשנים האחרונות מראות שחשיפה כרונית לרמות נמוכות של חומרי הדברה משפיעה לרעה על מערכת העצבים המרכזית (CNS) ועל קולטנים עצביים כגון קשרים בין עצבים, מוח, אנזימים ו-DNA. באופן ספציפי, חוקרים מזהים חשיפה כימית חקלאית כגורם להשפעות שליליות רבות של מערכת העצבים המרכזית ולמחלות נוירולוגיות, כולל אלצהיימר, ALS ופרקינסון.

גליפוסאט, הרכיב קוטל עשבים ב-Roundup®, הוא קוטל העשבים הנפוץ ביותר בעולם לפי נפח ולפי שטחי אדמה שטופלו. גידולים עמידים לגליפוסאט מהווים כמעט 80 אחוז מהאדמה המעובדת של גידולים מהונדסים, מה שהביא ל-6.1 מיליארד קילוגרם של גליפוסט מרוסס ברחבי העולם בין השנים 2005-2014. Roundup® משמש הן ברמת התעשייה והן ברמת הצרכן, והשימוש בו הוא צפוי לעלות באופן דרמטי בשנים הקרובות. שאלה מרכזית, שטרם הובנה במלואה, היא ההשפעה הפוטנציאלית של גלייפוסאט על מערכת העצבים.

בדו"ח האחרון של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) ביולי 22 נמצא שיותר מ-80% מדגימות השתן מילדים ומבוגרים בארה"ב הכילו את קוטל העשבים גלייפוסט. מחקר של אוניברסיטאות Florida Atlantic ו-Nova Southeastern לוקח את המחקר הזה צעד אחד קדימה והוא הראשון שקושר את השימוש בקוטל העשבים Roundup®, לעוויתות בבעלי חיים. ממצאי המחקר פורסמו באוגוסט 22 בג'ורנל scientific reports.
החוקרים מודאגים כמה מעט אנחנו מבינים את ההשפעה של גליפוסאט על מערכת העצבים. הולכות ומצטברות עדויות למידת החשיפה הנפוצה לגליפוסט, ולכן העבודה הזו תקווה שדוחפת חוקרים אחרים להרחיב את הממצאים הללו ולגבש היכן החששות שלנו צריכים להיות.
תוצאות המחקר הנוכחי הראו ש-glyphosate הגביר התנהגות דמוית התקפים בתולעים עגולות (C. elegans) השוכנות בקרקע, ומספקות ראיות משמעותיות לכך שגליפוסאט מכוון לקולטני GABA-A. נקודות תקשורת אלו חיוניות לתנועה ומעורבות רבות בוויסות השינה ומצב הרוח בבני אדם. מה שבאמת מייחד את המחקר הזה הוא שהוא נעשה במינונים נמוכים משמעותית מאלה מהמלצות ה"תקן" של ה-EPA ומאלה ששימשו במחקרים קודמים.
הריכוז המופיע לתוצאות הטובות ביותר בתווית Roundup® Super Concentrate הוא 0.98% גליפוסט, שהם כ-5 כפות של Roundup® ב-1 ליטר מים, ממצא משמעותי מהמחקר שלנו מגלה שרק ל-0.002% גלייפוסט, הבדל של פי 300 פחות קוטל עשבים מהריכוז הנמוך ביותר המומלץ לשימוש צרכנים, היה קשור להשפעות שליליות על מערכת העצבים.
באמצעות C. elegans, החוקרים בדקו תחילה גליפוסאט לבד ולאחר מכן גם את הנוסחאות בארה"ב וגם בבריטניה של Roundup® משתי תקופות זמן שונות – לפני ואחרי האיסור של בריטניה ב-2016 על חלבון פוליאתוקסילציה (POEAs) כדי להצביע על ההשפעות למרכיב הפעיל הספציפי גלייפוסט, POEA, או שילוב של אלה.
המחקר מצא כי החומר הפעיל glyphosate החמיר את הפרכוסים ב-C. elegans והציע את הקולטן GABA-A כמטרה נוירולוגית לשינויים הפיזיולוגיים שנצפו. הנתונים גם מצביעים על כך שקיימת הבחנה חשובה שחשיפה לגליפוסט מגדילה את אחוז ה-C. elegans שלא החלימו מפעילות ההתקפים. הפנוטיפ של אי-החלמה ועוויתות ממושכות ב-C. elegans ממחקר זה סייעו להקים בסיס להבנת השפעות פיזיולוגיות מגוונות של קוטל העשבים המתרחשות בריכוזים אקספוננציאליים מתחת לרמות נוירוטוקסיות.

החוקרים מציינים שבהתחשב במידת השימוש במוצרים אלה, עלינו ללמוד כמה שיותר על ההשפעות השליליות הפוטנציאליות שעשויות להתקיים. היו מחקרים שנעשו בעבר שהראו את הסכנות הפוטנציאליות, והמחקר הזה לוקח את זה צעד אחד קדימה עם כמה תוצאות די דרמטיות.
הממצאים גם מעוררים דאגה לגבי האופן שבו שימוש בקוטלי עשבים עשוי להשפיע על אורגניזמים השוכנים באדמה כמו C. elegans.
תולעים אלו עוברות עוויתות תחת לחץ תרמי, והנתונים מראים שהחשיפה לגליפוסאט מחמירה את ההשפעות על העוויתות.

מחקר זה מספק ראיות לחקור עוד יותר כיצד חשיפה והצטברות כרוניות עלולות להוביל למחלות ניווניות עצביות כגון מחלת פרקינסון. חשוב לציין, יש גם סף תת-נוירוניווני שעשוי להשפיע באופן דרמטי על חוסר ויסות של העברה עצבית.
החוקרים כהרגלם בקודש מסכמים שנכון לעכשיו, אין מידע לגבי האופן שבו חשיפה לגלייפוסט עשויה להשפיע על בני אדם שאובחנו עם אפילפסיה או התקפי עוויתות אחרים. ועדיין המחקר כן מצביע על כך שיש הפרעה משמעותית בתנועה ועליו לעורר מחקרים נוספים על בעלי חוליות.
https://www.fau.edu/newsdesk/articles/weed-killer-study

*** מחקר אחר מטעם אוניברסיטת אריזונה סטייט (ASU) מיולי 22 שפורסם בג'ורנל Journal of Neuroinflammation בחן אם חשיפה מתמשכת לגלייפוסט מובילה לזיהוי ברקמת המוח וכיצד נוכחות הכימיקל משפיעה על רמות TNFα במוח.
החוקרים יודעים כי ישנה עלייה עקבית בשימוש בגלייפוסט על גידולי תירס וסויה ויחד איתה קורלציה חיובית עם שיעורי תמותה מוגברים עקב מחלת אלצהיימר והפרעות ניווניות אחרות. והם מעוניינים לאתר את המנגנונים מאחורי המתאם החיובי הזה.

באמצעות דגימות שתן, פלזמה ומוח מעכברים, החוקרים בדקו ביטוי גנים הקשור לחשיפה תלוית מינון לגליפוסט. יתרה מכך, הם השתמשו בשיטת מיצוי גליפוסט חד-שלבית חדשנית תוך שימוש בכימות מבוססת כרומטוגרפית מסה (LC-MS) שמודדת את רמת הגליפוסט ותוצר הפירוק שלו חומצה אמינו-מתיל-פוספונית (AMPA) ברקמות המוח. התוצאות אישרו שגליפוסט חודר לרקמת המוח, מעלה את רמות TNFα ו-Aβ מסיס, וגורם למוות של תאים בקרב נוירונים בקליפת המוח החשופים. חשוב להבין שלביטוי היתר של חלבון TNFα יש קשרים עם סרטן, דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס, טרשת נפוצה ומחלות אחרות.
שיטה חדשה זו מספקת את העדות הראשונה להצטברות גליפוסאט תלוית מינון במוח ומוצאת כמות קטנה של AMPA ברקמת המוח, מה שמעיד על פירוק של גליפוסט גם בגוף. לכן, לחשיפה לגליפוסט יש השלכות על מחלות ניווניות עצביות כמו AD, הנובעות מעליה ברמות החלבון וירידה ביכולת הפינוי שלו מהמוח.
https://beyondpesticides.org/dailynewsblog/2022/08/glyphosate-weed-killer-crosses-blood-brain-barrier-linked-to-alzheimers-and-other-neurodegenerative-diseases/

*** תוספת ספטמבר 23
מחקר שפורסם במהדורת נובמבר 23 בכתב העת Environmental Research מגלה שרמות הגליפוסט בגוף משפיעות לרעה על הבריאות הנוירולוגית. באופן ספציפי, צריכה דרך הפה (למשל, אכילת מזון מרוסס), דרך שאיפה ודרך חשיפה עורית לגלייפוסט הורידו את ציוני התפקוד הקוגניטיבי, הגדילו את הסבירות לתסמיני דיכאון חמורים ופגעו בתפקוד השמיעה.

*** תוספת נובמבר 23
מחקר שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת Antioxidants מצא כי חשיפה טרום לידתית ולאחר הלידה, לקוטלי עשבים מבוססי גלייפוסט גורמת לעקה חמצונית במוח הגורמת לנזק ומשפיעה לרעה על רמות המלטונין (ההורמון האחראי על ויסות הקצב הצירקדי והכניסה לשינה). שיבוש ברמות המלטונין מעלה סיכון להתפתחות מחלות ניווניות הקשורות לגיל, שכן מלטונין הוא מגן עצבי נגד מחלות ניווניות הקשורות להזדקנות.
בנוסף, הגלייפוסט יכול לשנות מולקולות בבלוטת האצטרובל במוח, וכתוצאה מכך למחלות נוירודגנרטיביות כמו מחלת אלצהיימר (AD) ומחלת פרקינסון (PD).

*** תוספת דצמבר 23
2 מדענים מומחים בפרקינסון וחוקרים את הקשר בין מזהמי סביבה במיוחד חומרי הדברה, קוראים בדחיפות לממשלות ולקובעי מדיניות ברחבי האיחוד האירופי להצביע נגד הארכת אישור השיווק של גלייפוסט ב-10 שנים נוספות. דעתם מבוססת על שני שיקולים, המודגמים באמצעות מחלת פרקינסון, אם כי חששות דומים חלים על מחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים (למשל, אלצהיימר, מחלת נוירונים מוטוריים) וליקויים שכליים אצל ילדים.
הם טוענים שפעולות הרגולציה הנוכחיות אינן מספקות עם ליקויים חמורים בקביעת הרגולציה.
היעדר סימנים נוירולוגיים בניסויים בבעלי חיים אינו שולל נזק רלוונטי, שכן סימני פרקינסון מופיעים רק לאחר שנגרם נזק נרחב, לאחר אובדן של 60-70% מתאי העצב, כך שאם למשל, 40% מתאים אלה מתו בניסוי על החיה שנחקרה, היא עדין תיראה בריאה – היעדר סימנים נוירולוגיים בניסויים אלה בבעלי חיים אינו שולל נזק רלוונטי.
המאמר שלהם פורסם The Lancet Planetary Health

*** תוספת דצמבר 24
מחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Journal of Neuroinflammation בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אריזונה הראה שאפילו חשיפה קצרה לגלייפוסט עלולה לגרום לדלקת מוחית משמעותית, ולהגביר את הסיכון למחלות ניווניות עצביות ולהשפעות דמויות אלצהיימר.
החוקרים מציינים: "העבודה שלנו תורמת לספרות ההולכת וגוברת המדגישה את פגיעות המוח לגליפוסאט".
הצוות חשף עכברים לגליפוסט. הם הראו שהמוח עשוי להיות רגיש הרבה יותר להשפעות המזיקות של קוטל העשבים ממה שחשבו בעבר. הצוות הראה מערך של השפעות מתמשכות ומזיקות על בריאות המוח – חשיפה לגליפוסט גרמה גם לדלקת עצבית, לתסמינים דמויי אלצהיימר, למוות בטרם עת ולהתנהגויות דמויות חרדה, מה ששכפל מחקרים אחרים.
החוקרים בדקו שתי רמות של חשיפה לגליפוסט: מינון גבוה, בדומה לרמות שנעשה בהן שימוש במחקר מוקדם יותר שלהם, ומינון נמוך יותר הקרוב לגבול המשמש לקביעת המינון המקובל כיום בבני אדם. יתר על כן, המדענים גילו שהתסמינים הללו נמשכו זמן רב לאחר תקופת החלמה של שישה חודשים שבה החשיפה הופסקה. כלומר מינון נמוך יותר זה עדיין הוביל להשפעות מזיקות במוחם של עכברים, גם לאחר הפסקת החשיפה למשך חודשים. מה שמעלה חששות רציניים לגבי בטיחות הכימיקל עבור אוכלוסיות אנושיות. בנוסף, הממצאים החדשים מצביעים על כך שבליעה של שאריות גליפוסאט דרך מזונות המרוססים בקוטל העשבים עלולה להוות סכנה בריאותית. ורוב האנשים החיים בארה"ב נחשפו לגליפוסט במהלך חייהם.
ממצאי הצוות מבוססים על מחקר מוקדם יותר שלהם שהוכיח קשר בין חשיפה לגליפוסאט לבין סיכון מוגבר להפרעות ניווניות עצביות. המחקר הקודם הראה שגליפוסט הצליח לחצות את מחסום הדם-מוחוברגע שגליפוסט פורץ את המחסום הזה, הוא יכול ליצור אינטראקציה עם רקמת המוח ולגרום לדלקת עצבית ולהשפעות מזיקות אחרות על תפקוד עצבי.
הם מסבירים שהתקנות הנוכחיות מאפשרות שימוש בחומרי הדברה על גידולי מזון ושהסוכנות להגנת הסביבה רק קבעה הגבלות על כמה שאריות חומרי הדברה יכולות להישאר באופן חוקי על מוצרי מזון. ה-EPA רואה ברמות מסוימות של גליפוסאט בטוחות לחשיפה אנושית, וטוען שהכימיקל נספג בגוף באופן מינימלי ושבעיקר מופרש ולא מייצר שינוי עם זאת, מחקרים עדכניים, כולל זה, עשויים לשנות את התפיסה הזו ולהעלות שאלות לגבי ספי בטיחות קיימים, והאם השימוש בגליפוסט בטוח בכלל.

"ממצאים אלה מדגישים כי כימיקלים רבים שאנו נתקלים בהם באופן קבוע, שנחשבו בעבר בטוחים, עשויים להוות סיכונים בריאותיים פוטנציאליים". עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי להעריך באופן מלא את ההשפעה על בריאות הציבור ולזהות חלופות בטוחות יותר"

החוקרים מסכמים שהמוח האנושי הוא איבר מסתגל להפליא, לעתים קרובות מסוגל לרפא את עצמו, אפילו מטראומה משמעותית. עם זאת, לראשונה, מחקר חדש מראה שגם מגע קצר עם קוטל העשבים נהפוץ עלול לגרום לנזק מתמשך למוח, שעשוי להימשך זמן רב לאחר סיום החשיפה הישירה.
הם מקווים שהעבודה שלהם תניע חקירה נוספת של ההשפעות של חשיפה לגליפוסט, מה שעשוי להוביל לבדיקה נוספת של הבטיחות ארוכת הטווח שלו ואולי לעורר דיון גם על רעלים נפוצים אחרים בסביבה שעשויים להשפיע על המוח.
https://news.asu.edu/20241204-science-and-technology-study-reveals-lasting-effects-common-weed-killer-brain-health

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה