מטה-אנליזה הכוללת עשרות מחקרים מעלה כי תוספת ויטמין D מקלה על תסמיני דיכאון אצל מבוגרים.

תסמיני דיכאון גורמים לנטל מחלות משמעותי ברחבי העולם. היעילות הטיפולית של תרופות נוגדות דיכאון לרוב אינה מספקת, ולכן מחפשים דרכים נוספות להקלה על תסמיני הדיכאון, למשל, ממקור תזונתי.

מאמינים שויטמין די מווסת את תפקודי מערכת העצבים המרכזית שההפרעות בהן נקשרו לדיכאון. בנוסף, מחקרי חתך ראו קשר בין תסמיני דיכאון לבין מחסור בוויטמין D. עם זאת, מטה-אנליזות קודמות על ההשפעות של תוספי ויטמין D על דיכאון לא היו חד-משמעיות.

מטא-אנליזה, שנעשתה על ידי חוקרים מפינלנד, אוסטרליה וארצות הברית, שפורסמה ביולי 22 בג'ורנל Critical Reviews in Food Science and Nutrition, על הקשר של תוספי ויטמין D עם דיכאון היא הגדולה ביותר שפורסמה עד כה, כולל תוצאות מ-41 מחקרים מרחבי העולם. מחקרים אלו חקרו את היעילות של ויטמין D בהקלה על תסמיני דיכאון במבוגרים על ידי ניסויים אקראיים מבוקרי פלצבו באוכלוסיות שונות. המחקרים כללו את המחקרים שבוצעו בחולי דיכאון, באוכלוסייה הכללית ובאנשים עם מצבים גופניים שונים. תוצאות המטה-אנליזה מראות שתוספי ויטמין D יעיל יותר מפלצבו בהקלה על תסמיני דיכאון אצל אנשים עם דיכאון. היו הבדלים גדולים במינוני ויטמין D בשימוש, אך בדרך כלל תוסף ויטמין D היה 50-100 מיקרוגרם ליום (2000-4000 יחב"ל).
עוד מצאו החוקרים שהתוספים היו יעילים יותר כאשר הם נלקחו במשך פחות מ-12 שבועות. כמו כן מינונים של מעל 100 מיקרוגרם (4000 יחב"ל) ליום הניבו השפעה טובה יותר.

מחקרים נוספים המציגים קשר זה [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10].

הבנת הקשר לעומק: ויטמין D2 מול ויטמין D3

בעוד שהמטה-אנליזות מדגישות את הפוטנציאל הטיפולי של תוספי ויטמין D, חשוב להבין את המורכבות העומדת מאחורי קשר זה. מחקרים עדכניים יותר מעמיקים בהבנת המנגנונים וההבדלים העדינים בהשפעה של צורות ספציפיות של הוויטמין

*** תוספת מאי 25
מחקר חדש בהובלת חוקרים מסין חושף קשרים משמעותיים ומורכבים בין רמות ויטמין D לבין שכיחות דיכאון בקרב מבוגרים בארצות הברית. המחקר, שניתח נתונים מקיפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי (NHANES) לשנים 2021-2023, מצא כי לא כל צורה של ויטמין D משפיעה באופן זהה על הסיכון לדיכאון.
המחקר, שפורסם במאי 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, בחן את הקשר בין שני האיזופורמים העיקריים של ויטמין D – ויטמין D2 (ארגוקלציפרול) וויטמין D3 (כולקלציפרול) – לבין דיווחים על תסמיני דיכאון בקרב מדגם מייצג של אלפי מבוגרים אמריקאים.

המחקר כלל 3,863 מבוגרים בגיל 18 ומעלה.
החוקרים ניתחו נתונים מקיפים שכללו: תסמיני דיכאון שהוערכו באמצעות שאלון בריאות המטופל-9 (PHQ-9), כאשר ציון של 10 ומעלה הצביע על נוכחות תסמיני דיכאון. רמות ויטמין D בסרום: של 2 האיזופורמים.
החוקרים גם התייחסו לגורמים מבלבלים אפשריים כמו גיל, מין, מוצא אתני ומצב סוציו-אקונומי.

הניתוח מצא:

  • קשר הפוך בין רמות ויטמין D3 לדיכאון: כלומר ככל שרמות ויטמין D3 בסרום עולות, כך פוחת הסיכוי לדיווח על תסמיני דיכאון משמעותיים. מגמה זו נצפתה לאחר תקנון למשתנים מתערבים שונים, דבר שמחזק את הקשר הפוטנציאלי הסיבתי.
  • קשר חיובי פוטנציאלי בין רמות ויטמין D2 לדיכאון: כלומר ככל שרמותיו בסרום היו גבוהות יותר הסיכון לתסמיני דיכאון עלה. ממצא זה מפתיע ודורש מחקר נוסף כדי להבין את המנגנון הביולוגי העומד מאחוריו. ייתכן וקיימים הבדלים במטבוליזם וביעילות הביולוגית בין שני האיזופורמים.

באופן פרטני:
כל עלייה של יחידה אחת ברמת ויטמין D3 בסרום נקשרה לירידה של 1.6% עד 2.6% בסיכוי לדיכאון.
כל עלייה של יחידה אחת ברמת ויטמין D2 בסרום נקשרה לעלייה קלה בסיכוי לדיכאון. העלייה נעה בין 2.1% ל-2.9% במודלים סטטיסטיים שונים.

כאשר החוקרים השוו בין המשתתפים שהיו ברביעון העליון לאלה ברביעון התחתון של רמות ויטמין D נמצאה שכיחות נמוכה ב-52.1% לדיכאון. כאשר הקשר נטה להתיישר ברמות גבוהות מאוד, כנראה בשל ההשפעות המשולבות של D2 ו-D3.

הממצאים המנוגדים עבור ויטמין D2 ו-D3 מדגישים את החשיבות של ניתוח נפרד של איזופורמים אלה במחקרי ויטמין D ובריאות הנפש. התייחסות לשניהם כגורם אחד עלולה לטשטש קשרים חשובים ולתרום לסתירות במחקרים קודמים. כמו כן ייתכן ויהיה צורך להתאים את ההנחיות בנוגע לצריכת ויטמין D תוך התחשבות בסוג הוויטמין ובקשרים הספציפיים שלו עם מצבים בריאותיים שונים, כולל דיכאון.
כמו כן בניגוד למחקרים קודמים שנטו להתמקד ברמות ויטמין D כוללות, ממצאים אלו שופכים אור על הצורך בגישה ממוקדת יותר בהבנת תפקידו של ויטמין D בדיכאון.

החוקרים מציינים שויטמין D3 נמצא באופן עקבי כבעל השפעה מגנה מפני תסמיני דיכאון, מה שמתיישב עם ההבנה הביולוגית כי D3 נחשב לצורה הפעילה והיעילה יותר של ויטמין D בגוף. הוא משפיע על מנגנונים נוירוביולוגיים שונים, כולל ויסות רמות סרוטונין והגברת ביטוי של גורמים נוירוטרופיים כמו BDNF (Brain-Derived Neurotrophic Factor), החשובים לתפקוד מוחי ומצב הרוח.
בהקשר השלילי של ויטמין D2 החוקרים חושבים שהוא פחות יעיל מ-D3 בהעלאה ובשמירה על רמות ויטמין D כלליות, ואף עשוי להפחית רמות של D3. דבר הדורש מחקר נוסף לגילוי מנגנונים אפשריים.

עם זאת, חשוב לזכור שמדובר במחקר חתך, ולכן אין אפשרות להסיק ממנו על קשר סיבתי. ייתכנו גורמים נוספים המשפיעים הן על רמות ויטמין D והן על תסמיני דיכאון. המחקר גם לא בחן את השפעת מינונים ספציפיים של תוספי ויטמין D או את השפעת גורמים גנטיים כמו פולימורפיזם בקולטן לוויטמין D (VDR), שיכולים להסביר חלק מהשונות בממצאים.

כמובן שויטמין די לא יכול לעשות את כל מה שנחוץ לבריאות הנפש, לכן ממליץ גם לקרוא את הפוסט המרכז על דיכאון.

כמה ויטמין די צריך לקחת? תלוי את מי שואלים!
האם הגיע הזמן לשנות את המינון היומי? ככל הנראה כן!
האם צריכה של ויטמין די ברמות גבוהות בהרבה מאלה המורשים בישראל היא בטוחה? את התשובה תוכלו למצוא במחקר: "Daily oral dosing of vitamin D3 using 5000 TO 50,000 international units a day in long-term hospitalized patients: Insights from a seven year experience"

מה עושים בפועל עם כל המידעים? הפרקטיקה!

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב