הקשבה למוזיקה מועדפת נקשרה להקלה בכאב

ההשפעה משככת הכאבים של מוזיקה מוכרת יותר ויותר כטיפול משלים לצד צורות מסורתיות יותר של הקלה בכאב, במיוחד עבור כאב כרוני (כלומר, כאב הנמשך יותר מ-12 שבועות).
יתרה מכך, רוב המחקרים הקודמים^[1][2] היו מבוססי מעבדה, ולמרות שהוכח כי העדפות אינדיבידואליות לתכונות מוזיקליות ממלאות תפקיד משמעותי בניהול כאב, המידה שבה נצפו ההשפעות החלות בחיי היומיום של אנשים עדיין לא ברורות.

חוקרים מאוניברסיטת Queen Mary ו- College Dublin יצאו אפוא לשפר את ההבנה. הם גם רצו להדגים את התפקיד שממלאים תהליכים קוגניטיביים ברמה גבוהה יותר, כולל: בחירה אישית ותחושת השליטה על הסביבה וכן הקשבה פעילה, קליטה מוזיקלית ושיקוף עצמי.
עבור הניסוי שפורסם באוגוסט 22 בג'ורנל PLOS ONE, החוקרים ביקשו מ-286 מבוגרים שחווים כאב אקוטי לדרג את הכאב שלהם לפני ואחרי האזנה לרצועת מוזיקה שהולחנה על ידי אמן ומפיק מוזיקלי במיוחד עבור המחקר שלהם.
החוקרים מציינים שתחכום מוזיקלי הוא תכונה אינדיבידואלית שיכולה להסביר רמות שונות של מיומנויות מוזיקליות ועניין באוכלוסייה הכללית. הסיבה לשימוש במסלול מותאם אישית הייתה עיצוב שתי גרסאות שונות במורכבות משתנה. כלומר אם המוזיקה פשוטה מדי עבור המאזין, היא עלולה להוביל לשעמום, ואם היא מורכבת מדי היא עלולה להוביל לגירוי יתר.
עוד החוקרים מוסיפים שסביר לצפות שאצל אנשים יותר מוזיקליים, תהליכי התגמול העצבי המתרחשים בהאזנה למוזיקה ונטייתו של אדם להזדהות עם התוכן הרגשי במוזיקה, יהיו בעלי נטייה להיות יותר מעורבים ו"להספג" יותר על ידי מוזיקה. לעומת זאת, אנשים עם פחות עניין, ניסיון או שמוצאים פחות הנאה ממוזיקה נוטים פחות לעסוק בה באותה מידה. לכן, הם רצו להיות מסוגלים לתמרן את המורכבות של המוזיקה המשמשת ללימודם.
החוקרים השתמשו בעיצוב ניסוי אקראי של 2×2 בין קבוצות, שבו המשתתפים חולקו באופן אקראי לשמוע גרסה מורכבת או לא מורכבת של המוזיקה וחולקו אקראית לשתי קבוצות נוספות כאשר קבוצה אחת קיבלה את הרושם כי הייתה להם שליטה מסוימת על האיכויות המוזיקליות של הרצועה, למרות שלמעשה קבוצת זו שמעה את אותה הרצועה בדיוק.
בקבוצת ה'בחירה', המשתתפים 'בחרו' איזו רצועה הם רוצים לשמוע על סמך דגימה של 2 שניות לאחר שנאמר להם: "בחר את המוזיקה שלדעתך תהיה הדבר הטוב ביותר להאזנה כשיש לך כאב". המשתתפים לא היו מודעים לכך שהשיר ה"נבחר" הסופי שלהם נקבע מראש.
במחקר זה החוקרים מצאו שהמשתתפים שהאמינו שיש להם שליטה על המוזיקה חוו הקלה גדולה יותר בעוצמת הכאב מאשר אלה שלא קיבלו את זכות הבחירה. כמו כן משתתפים שדיווחו על מעורבות פעילה יותר במוזיקה בחיי היומיום שלהם חוו יתרונות גדולים עוד יותר לשיכוך כאבים מתחושת שליטה על המוזיקה שהם שמעו. כלומר זה שאדם אוהב ומקשיב למוזיקה באופן שוטף, מקנה עוד אפקט מרגיע בזמן כאב אקוטי.
https://www.medscape.co.uk/viewarticle/pain-relief-listening-music-enhanced-choice-over-playlist-2022a1001wvz

*** תוספת פברואר 25
חוקרים מאוניברסיטת McGill בחנו אם למוזיקה יש את הסיכוי הטוב ביותר לספק הקלה בכאב כשהיא מנוגנת בקצב הטבעי שלנו.
המחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת Pain מצא שלמקצב יש משמעות גדולה.

החוקרים מסבירים שמוזיקה שימשה כדי להקל על כאב במשך מאות שנים. ושבשנים האחרונות, גובר העניין המדעי בשימוש במוזיקה לטיפול במצבים רפואיים, החל ממחלת פרקינסון ועד שבץ וכאב כרוני. אבל מעט ידוע על איך זה עשוי לעבוד. כמו כן הוצע בעבר כי מוזיקה מרגיעה עובדת בצורה טובה כמשכך כאבים, אבל זה לא נראה מספיק מדויק. לכן הם יצאו לחקור אם הקצב יכול להשפיע על הפחתת הכאב.
הם מוסיפים שמחקרים בעשור האחרון הראו שבין אם אנחנו מדברים, שרים, מנגנים בכלי או סתם מקישים לצלילי מוזיקה, לכל אחד מאיתנו יש את הקצב האופייני לו: זה שאנחנו הכי מכוונים אליו ויכולים להפיק בצורה הכי נוחה. נהוג לחשוב שחוש הקצב, עשוי להיות קשור למקצבים הצירקדיים שלנו. כלומר ייתכן שהתנודות העצביות שאחראיות על חוש הקצב שלנו הקצב המועדף שלנו נרגעות בקלות רבה יותר כאשר הקצב המוזיקלי קרוב יותר לקצב הטבעי ולתדרים העצביים הקשורים לכאב.

כדי לברר אם האזנה למוזיקה בטמפו הטבעי של אדם סייעה להפחית את חווית הכאב שלו, החוקרים השוו את דירוג הכאב של 60 משתתפים (חלקם היו מוזיקאים ואחרים לא), שהיו נתונים לרמות נמוכות של כאב, בין אם בשקט או תוך כדי האזנה למוזיקה שעברה מניפולציות (מהיר יותר או איטי יותר).
הקצב הטבעי של כל משתתף נקבע על ידי הקשה על הקצב של שיר ילדים ידוע (Twinkle, Twinkle, Little Star) בקצב שהיה נוח לו. הכרית הרגישה למגע שעליה הקישו הפיק את הטון הבא ברצף המנגינה, ובכך לכד את הקצב הטבעי שלהם.
במהלך 30 דקות, המשתתפים עברו 12 בלוקים של מבחנים שבהם 10 שניות של חום ברמות שונות הופעלו לסירוגין על רפידות קטנות על האמות שלהם, עם הפסקות באורכים שונים. המשתתפים חוו את הכאב בשתיקה או האזינו למנגינה לא מוכרת בסגנון שהם בחרו בטמפו המועדף עליהם, או ב-15% מהר יותר או ב-15% יותר לאט. לאחר כל בלוק של בדיקות, הם התבקשו לדרג את רמת הכאב שלהם. במקרה הגרוע ביותר, הכאב היה בדומה למה שאדם מרגיש כשנוגע בחלק החיצוני של ספל קפה רותח שגורם להרחקה מהירה של היד כי זה רותח.
החוקרים מצאו שבהשוואה לשקט, מוזיקה מכל סוג ובכל קצב הפחיתה משמעותית את תפיסת הכאב של המשתתפים. חשוב מכך, הם גילו שההפחתה הגדולה ביותר בדירוגים של רמות הכאב התרחשה כאשר המנגינות הושמעו בקצב שתואם את הקצב המועדף על המשתתף עצמו.
כשלב הבא, החוקרים רוצים להשתמש באלקטרואנצפלוגרם (EEG) כדי למדוד פעילות עצבית ולאשר שקצב הירי הנוירוני מסתנכרן עם הקצב החיצוני של המוזיקה. הם גם ציינו שהם מקווים לבדוק את הממצאים שלהם עם אנשים החיים עם כאב כרוני או כאב הקשור להליכים רפואיים.
https://www.mcgill.ca/newsroom/channels/news/when-using-music-alleviate-pain-tempo-matters-362884

*** תוספת ספטמבר 25
מחקר חדש וגדול שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת University Hospitals בחן אילו סוגי התערבויות בטיפול במוזיקה (MT) ואילו מאפיינים של המטופלים והטיפול עצמו, מובילים להפחתה משמעותית קלינית בעוצמת הכאב (ירידה של ≥2 יחידות בסולם הדירוג 0-10) במהלך מפגש יחיד.

המחקר, שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Pain, ניתח למעלה מ-2,039 מפגשי MT שסופקו ל-1,203 מטופלים בבתי חולים שדיווחו על כאב בינוני עד קשה (≥4/10) לפני הטיפול.

החוקרים מצאו שטיפולים שדרשו מעורבות אקטיבית מצד המטופל היו יעילים יותר בהפחתת כאב, בהשוואה להקשבה פסיבית בלבד:

• התערבויות רקרייטיביות (Recreative): טיפולים שכללו שירה או נגינה אקטיבית בכלי נגינה, העלו את הסיכוי להפחתת כאב משמעותית ב-37%, בהשוואה להקשבה פסיבית בלבד.
• הרפיה ודמיון מודרך (MARI): טיפולים ששילבו מוזיקה עם טכניקות הרפיה או דמיון מודרך, העלו את הסיכוי להפחתת כאב משמעותית ב-48%, בהשוואה להקשבה פסיבית.

המחקר זיהה מספר מאפיינים נוספים שהגדילו את הסיכוי לתגובה חיובית לטיפול:

• מטרת המפגש: כאשר מטפל המוזיקה תיעד במפורש שמטרת המפגש היא ניהול כאב, הסיכוי להפחתת כאב משמעותית גדל פי 3.58 בהשוואה למפגשים ללא מטרה כזו.
• משך המפגש: כל הארכה של הטיפול ב-15 דקות, העלתה את הסיכוי להפחתת כאב ב-40%.
• עוצמת כאב התחלתית: ככל שעוצמת הכאב לפני המפגש הייתה גבוהה יותר, כך הסיכוי להפחתה משמעותית גדל.
• תחלואה נלווית: מטופלים עם יותר מחלות נלוות הראו סיכוי גבוה יותר להפחתת כאב משמעותית.

ממצאי מחקר זה מחזקים את הרעיון שמעורבות קוגניטיבית ורגשית פעילה (כמו שירה, נגינה או הרפיה מונחית) מהווה מנגנון יעיל יותר בשיכוך כאב מאשר רק האזנה פסיבית למוזיקה. התוצאות מצביעות על כיוונים פרקטיים לשילוב טיפול במוזיקה יעיל יותר במסגרות רפואיות.
https://news.uhhospitals.org/news-releases/articles/2025/09/large-study-finds-certain-music-therapy-interventions-may-be-more-beneficial-for-pain

ולסיכום 3 הנחקרים יחד:
בחרו את המוזיקה בעצמכם: אל תתנו לאפליקציה או לאדם אחר לבחור עבורכם. מעורבות אקטיבית: נסו לזמזם, לשיר או לתופף קלות יחד עם המוזיקה – כל מעורבות פעילה מחזקת את אפקט ההקלה.
כווננו לקצב שלכם: נסו מוזיקה שמרגישה לכם קצבית בצורה נוחה וטבעית. הקשה קלה עם האצבעות או הרגל יכולה לעזור לכם למצוא את הקצב האישי. מוזיקה שמאלצת אתכם להיות מהירים מדי או איטיים מדי עלולה להיות פחות יעילה.
שלבו נשימה והרפיה: הפכו את ההאזנה למדיטציה ממוקדת מוזיקה. נשמו עמוק וסנכרנו את הנשימה לקצב המוזיקה. דמיינו תמונות מרגיעות או מקום שקט בזמן שאתם מקשיבים.

לדברים נוספים שנמצאו מפחיתי כאבים היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה