הנזק של חשיפה לאור כחול מוחמר עם הגיל וגם עשויה להאיץ את ההזדקנות

השימוש במוצרים המפיצים אור כחול עולה עם השנים. הטכנולוגיה שבאה לשדרג את איכות החיים. השדרוג הזה טומן בחובו התמכרויות (יותר זמן שימוש במכשיר), פחות התחברות לטבע, פחות מגע אמיתי בין אנשים ולצערי גם מול הילדים שגם הם מופנים למסכים כשההורים רוצים רגע של שקט מהמרדף של החיים.
מרגע החשיפה למסכים ולאפשרויות שבהן, הדרך אחורה היא אולי בלתי אפשרית.

אור טבעי (שמש) הוא חיוני לקצב הצירקדי של האדם – מחזור של 24 שעות של תהליכים פיזיולוגיים כמו פעילות גלי המוח, ייצור הורמונים והתחדשות תאים שהם גורמים חשובים בדפוסי אכילה ושינה.
יש עדויות המצביעות על כך שחשיפה מוגברת לאור מלאכותי היא גורם סיכון להפרעות שינה והפרעות צירקדיות. ועם השימוש הנפוץ בתאורת LED הן במכשירים והן בתאורה הביתית וברחוב, בני אדם נתונים לכמויות הולכות וגדלות של אור בספקטרום הכחול.
לאור הכחול יש השלכות בריאותיות. כמו כל דבר בעולם שנחשפים אליו בצורה מוגזמת הוא מייצר עקה חמצונית. כך גם האור הכחול. הוא משפיע על היכולות המטבוליות, הוא משפיע על איכות השינה ועוד.

מחקר שפורסם ביולי 22 בג'ורנל npj Aging הגיע למסקנה שההשפעות המזיקות של חשיפה יומיומית לכל החיים לאור הכחול מטלפונים, מחשבים וציוד ביתי מחמירות ככל שאדם מתבגר. וזה בדיוק כמו כל מזהם סביבה אחר. היכולות הטבעיות של הגוף עם השנים להגן על עצמו ממזהמים סביבתיים, יורדות. זה אומר שזה מזיק בכל גיל ובמיוחד בגילאים מאוחרים יותר.
במחקר השתמשו במודל של זבובים. לזבוב הפירות המצוי יש מנגנונים תאיים וההתפתחותיים שהוא חולק עם בעלי חיים אחרים ובני אדם.
המחקר בחן את שיעור ההישרדות של זבובים ששהו בחושך וככל שהתבגרו חשפו אותם יותר ויותר לסביבה של אור כחול (מדיודות או נוריות).
מעברי החושך לאור התרחשו בגילאי יומיים, 20, 40 ו-60 ימים, והמחקר בחן את השפעת האור הכחול על המיטוכונדריה של תאי הזבובים.
המיטוכונדריה פועלת כתחנת כוח של התא, מייצרת אדנוזין טריפוספט (ATP) המקור לאנרגיה.

החוקרים מציינים שבמחקרים קודמים ראו:

• לחשיפה ממושכת לאור כחול השפיעה על אורך החיים של הזבובים, ללא קשר לשאלה אם הוא מאיר על עיניהם.
• לחשיפה יומיומית לכל החיים לאור כחול, אך לא לאורכי גל אחרים גלויים, יש השפעות מזיקות על המוח, היכולות המוטוריות ותוחלת החיים של האורגניזם.
• לזבובים שהיו נתונים למחזוריות יומית של 12 שעות באור ו-12 שעות בחושך היו חיים קצרים יותר בהשוואה לזבובים שהוחזקו בחושך מוחלט או לאלו שהוחזקו באור עם אורכי הגל הכחולים מסוננים.
• זבובים שנחשפו לאור כחול הראו נזק לתאי הרשתית ולנוירוני המוח שלהם והיו להם פגיעה בתנועה – יכולתם של הזבובים לטפס על קירות המתחמים שלהם, התנהגות שכיחה, פחתה.
• חלק מהזבובים בניסוי היו מוטנטים שלא פיתחו עיניים, ואפילו אותם זבובים חסרי עיניים הראו פגיעה, מה שמרמז שלא היו צריכים לראות את האור כדי להיפגע ממנו.

מחקר זה מראה שחשיפה כרונית לאור כחול עלולה לפגוע במסלולים לייצור אנרגיה אפילו בתאים שאינם מתמחים בחישת אור. תגובות ספציפיות במיטוכונדריה הופחתו באופן דרמטי על ידי אור כחול, בעוד שתגובות אחרות פחתו לפי הגיל ללא תלות באור כחול. אפשר לחשוב על זה כחשיפה לאור כחול שמוסיפה עוד נזק לפגיעה בזבובים מזדקנים.
החוקרים מסכמים שהטכנולוגיה הזו, אפילו ברוב המדינות המפותחות, אמנם לא קיימת מספיק זמן כדי לדעת את ההשפעות שלה על פני תוחלת החיים של האדם אבל בהחלט יש יותר ויותר חששות שחשיפה ממושכת לאור מלאכותי, עלולה להזיק לבריאות האדם. בהזדקנות מואצת שנצפתה באורגניזם חי צריך להזהיר אותנו על הפוטנציאל של נזק תאי על ידי גורם הלחץ הזה.
https://today.oregonstate.edu/news/harm-blue-light-exposure-increases-age-oregon-state-university-research-suggests

*** תוספת אוגוסט 22
מחקר בזבובי פירות שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת אורגון סטייט, מצביע על כך שהתפקודים הסלולריים הבסיסיים שלנו עלולים להיות מושפעים מהאור הכחול הנפלט ממכשירים אלה. תוצאות אלו התפרסמו באוגוסט 22 בג'ורנל Frontiers in Aging.
המחברים מציינים שהם הראשונים להראות שהרמות של מטבוליטים ספציפיים – כימיקלים החיוניים לתפקוד תקין של התאים – משתנות בזבובי פירות שנחשפים לאור כחול. ושהמחקר שלהם מצביע על כך שהימנעות מחשיפה מוגזמת לאור כחול עשויה להיות אסטרטגיית אנטי-אייג'ינג טובה.
החוקרים הראו בעבר כי זבובי פירות שנחשפו לאור כחול 'מדליקים' גנים מגנים על עקה, ושאלה שנשמרו בחושך תמידי חיו זמן רב יותר.
כדי להבין מדוע אור כחול בעל אנרגיה גבוהה אחראי להאצת ההזדקנות בזבובי פירות, הם השוו את רמות המטבוליטים בזבובים שנחשפו לאור כחול במשך שבועיים לאלו המוחזקים בחושך מוחלט.
חשיפה לאור כחול גרמה להבדלים משמעותיים ברמות המטבוליטים שנמדדו על ידי החוקרים. בפרט, הם מצאו כי רמות המטבוליט סוקסינט (succinate) עלו, אך רמות הגלוטמט ירדו. סוקסינט חיוני להפקת הדלק לתפקוד ולצמיחה של כל תא. ניתן להשוות את משמעות של ירידה בסוקסינט לאחר חשיפה לאור כחול כמו לגז שנמצא במשאבה אך לא נכנס לגלגל הרכב. גלוטמט אחראית לתקשורת בין נוירונים, דבר שמאוד הטריד את החוקרים.
החוקרים מסבירים שהשינויים שתועדו על ידם מצביעים על כך שהתאים פועלים ברמה לא אופטימלית, וזה עלול לגרום למותם בטרם עת, והם גם מסבירים את הממצאים הקודמים שלהם שאור כחול מאיץ את ההזדקנות.

מטבוליטים נוספים משתנים בחשיפה לאור כחול שיכולים להשפיע על היכולת לווסת מצבים של מתחים, חרדות, שמחה, חיוניות, שינה ועוד.

*** תוספת דצמבר 23
במחקר חדש על זבובי פירות, שפורסם בדצמבר 23 בכתב העת PNAS Nexus, נמצא שחשיפה לאור כחול בעוצמה נמוכה (BLE), הדומה לזו שחווים מדי יום מיליארדי בני אדם בצורה של תאורת LED ומסכי מכשירים חכמים, גרמה לשינויים תת-תאיים בזבובים והשפיעה על תהליכים הקשורים להזדקנות ומקצבי היממה.

זה נכון שזבובים ובני אדם הם לא אותו דבר, אבל אותם מטבוליטים שנצפו עולים ויורדים בזבובים, נמצאים גם בבני אדם ופעילותם וחשיבותם זהה.
החוקרים כמובן גם יבחנו את השפעת האור הכחול על תאי אדם.
ניסויים על בעלי חיים אינם באמת אתיים, אך מורשים עדיין כי זה "לטובת" בני האדם. לא ייעשו ניסויים כאלה על בני אדם כי לא רוצים להזיק ביודעין. ועד אז

עיקרון הזהירות המונעת

מי שבינתיים חי טוב עם האור הכחול ולא מרגיש שזה משפיע עליו, חשוב להבין שזה שלא מרגישים, לא אומר שלא קורה כלום.
ישנם כמה דברים שניתן לעשות כדי לצמצם את הנזקים במידה ו"חייבים" לעבוד עם האור הכחול במשך היום ובמיוחד בשעות החשיכה.
* להוריד אור כחול דרך תוכנה במכשיר עצמו.
* משקפי ראייה עם עדשות ענבר יסננו את האור הכחול ויגנו על הרשתית.
* להחליף נורות לד לליבון עם עדיפות לגוון אדום.

חשיפה לאור השמש – ואור כחול

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה