ויטמין B6 במינון גבוה יכול להפחית חרדה ודיכאון

ויטמין B6 הוא ויטמין השייך למשפחת ויטמיני בי החיוניים לתפקוד תקין של מערכת העצבים, מערכת החיסון ומטבוליזם של פחמימות וחלבונים (ייצור אנרגיה).
ויטמין B6 מגביר בין היתר את הייצור בגוף של GABA (Gamma-Aminobutyric Acid), כימיקל שחוסם דחפים בין תאי עצב במוח וכן קשור בבנית נוירוטרסמיטורים כמו סרוטונין ובמילים אחרות הוא עוזר בהרגעת מתחים וחרדות.
ויטמין B6 גם משתתף ביצירת המוגלובין וכדוריות דם אדומות.
ויטמין B6 גם מעורב בוויסות הומוציסטאין, שרמות גבוהות שלו מהוות גורם סיכון ידוע למחלות לב וכלי דם.
ויטמין B6 נמצא באופן טבעי במגוון מזונות לרבות אגוזים (פיסטוק, קשיו, ערמונים, לוז ואגוזי מלך), שקדים, זרעי חמניות ודלעת, דגנים מלאים (שיבולת שועל, תירס, נבט חיטה) וקטניות (חומוס, אפונה, בוטנים, סויה אורגני), קינואה, שומשום מלא, אבוקדו, בננה. נמצא גם בכמות מכובדת בשמרי מאכל, לדוגמה שמרי בירה ומרמייט.

מדענים מאוניברסיטת Reading רצו למדוד את ההשפעה של מינונים גבוהים של ויטמין B6 על מבוגרים צעירים בקשר לתסמינים של חרדה ודיכאון.
החוקרים בחרו לבחון את ויטמין B6 מהסיבות שצוינו למעלה ובמיוחד בגלל מעורבותו ביצור השליח הכימי GABA המעכב פולסים במוח. וגם כי מחקרים קודמים הביאו ראיות לכך שמולטי ויטמינים או מרמייט שעשיר בויטמין בי 6 ובי 12, יכולים להפחית את רמות הלחץ, אבל בוצעו מחקרים מעטים שבחנו ויטמינים בודדים הכלולים במוצרים אלה.
החוקרים מציינים שתפקוד המוח מסתמך על איזון עדין בין הנוירונים המעוררים המעבירים מידע לבין אלה המעכבים את הפעילות הזו.
ומוסיפים שתיאוריות אחרונות קשרו הפרעות מצב רוח וכמה מצבים נוירו-פסיכיאטריים אחרים עם הפרעה של איזון זה, לעתים קרובות בכיוון של רמות מוגברות של פעילות מוחית.

המחקר שפורסם ביולי 22 בג'ורנל Human Psychopharmacology: Clinical and Experimental, מספק ראיות חשובות לתמיכה בשימוש בתוספי תזונה היכולים לשנות את רמות הפעילות במוח לצורך מניעה או טיפול בהפרעות מצב רוח.
בניסוי הנוכחי, יותר מ-300 משתתפים חולקו באופן אקראי וקיבלו ויטמין B6 או B12 הרבה מעל הצריכה היומית המומלצת (כפי 50 מהכמות היומית המומלצת – בסביבות 70 מ"ג) או פלצבו, ונטלו אחד ביום עם אוכל במשך חודש.
המחקר הראה שלוויטמין B12 הייתה השפעה מועטה בהשוואה לפלצבו במהלך תקופת הניסיון, אך ויטמין B6 עשה הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית.

כמו כן במחקר נמצאו רמות מוגברות של GABA בקרב משתתפים שנטלו תוספי ויטמין B6 אושרו על ידי בדיקות חזותיות שבוצעו בסוף הניסוי, התומכות בהשערה ש-B6 אחראי להפחתת החרדה. זוהו שינויים עדינים אך לא מזיקים בביצועי הראייה, התואמים לרמות מבוקרות של פעילות מוחית.
החוקרים מציינים שלמרות שויטמין בי 6 קיים במזונות רבים, המינונים הגבוהים שבהם נעשה שימוש בניסוי זה מצביעים על כך שתוספי מזון יהיו נחוצים לעתים כדי להשפיע לטובה על מצב הרוח.
(*** תוספי תזונה המכילים ויטמיני בי יכילו על פי רוב 50-100 מ"ג. עוד חשוב לציין שויטמי בי הם מסיסים במים ועודף שלהם הוא כמעט בלתי אפשרי, שכן עודף מופרש בשתן).
https://www.reading.ac.uk/news/2022/Research-News/Vitamin-B6-could-reduce-anxiety-and-depression

מחקרים נוספים שמראים קשר בין ויטמין בי 6 (וגם עם בי 12 ופולאט) לשיפור מצב הרוח [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10].

לדברים חשובים אחרים שתורמים לבריאות הנפשית היכנסו.

*** תוספת פברואר 25 – כיוון שונה אבל גם מתחבר
מחקר פורץ דרך בראשות צוות חוקרים ממכללת Kentucky’s Martin-Gatton שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Nature Plants חשף קשר ביוכימי מפתיע בין תגובות חיסון של צמחים לבריאות נוירולוגית אנושית. המחקר מדגיש את החשיבות של תזונה מהצומח כמקור לויטמינים וחומצות אמינו חיוניות, ומחזק את הקשרים הביוכימיים העמוקים בין חוסן הצמח לבריאות האדם.

החוקרים התמקדו בקטבוליזם (פירוק חומרים מזינים) של ליזין. החוקרים מסבירים שמדובר בסדרה מורכבת של תגובות כימיות המקיימות חיים. כמו כן ליזין היא חומצת אמינו חשובה הנדרשת לסינתזת חלבון, יצירת קולגן, ספיגת סידן וייצור אנזימים, הורמונים ונוגדנים.
במחקר הנוכחי החוקרים מצאו שצמחים מייצרים רכיב שנקרא Δ1-piperideine-6-carboxylic או P6C כחלק מפירוק ליזין. תהליך זה הוא מראה לתהליך הקורה גם בבני אדם ובו רמות גבוהות של P6C קשורות לאפילפסיה תלוית פירידוקסין – התקפים המתחילים בינקות או, במקרים מסוימים, לפני הלידה. כמו כן בצמחים, רמות מוגברות של P6C שיבשו את איזון ויטמין B6, דללו צורות מפתח של B6 ופגעו בחסינות המערכתית.

"אותם מסלולים מולקולריים המווסתים את חסינות הצמח מעורבים גם בבריאות הנוירולוגית של האדם, ומדגישים כיצד מטבוליטים בסיסיים כמו ויטמינים וחומצות אמינו נשמרו לאורך האבולוציה". ד"ר Huazhen Liu

והמחקר גם שופך אור על המקורות האבולוציוניים של מסלולים מטבוליים אלה. למעשה, החוקרים מצאו כי אנזימים מסוימים, המעורבים בחילוף החומרים של ליזין וחומצת האמינו פרולין בצמחים ושנרכשו ככל הנראה ממקורות חיידקים באמצעות העברת גנים, נועדו לשמור על רמות ויטמין B6 ולנקות מולקולות רעילות קצרות מועד שמכונות 'reactive metabolic intermediates'.
ד"ר ליו מוסיף, שתגלית זו מדגישה את ההשפעה הרחבה יותר של התזונה על בריאות האדם. ידוע שויטמין B6, המצוי במזונות צמחיים רבים, חיוני לתפקוד נוירוטרנסמיטרים, לתגובות חיסוניות ולחילוף חומרים. המחקר מצביע על כך שלשיבושים במטבוליזם של חומצות אמינו עשויות להיות השפעות נרחבות על פני מערכות ביולוגיות, ולקשר בין בריאות הצמח והאדם בדרכים בלתי צפויות.

פרופ Pradeep Kachroo (פתולוג צמחים) ושותף במחקר מדגיש שחשוב לגשת לתוספת ויטמינים בזהירות ולהסתמך בעיקר על דיאטות צמחיות כדי לענות על הצרכים התזונתיים היומיומיים שלנו.
https://uknow.uky.edu/research/plants-people-how-amino-acid-vitamin-balance-links-plant-immunity-epilepsy

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה