סטירת לחי למדע הפסיכיאטריה – לא הוכח קשר בין דיכאון לחוסר איזון כימי או לירידה ברמות סרוטונין במוח.

לאחר עשרות שנים של מחקר, לא נותרו עדויות ברורות לכך שרמות הסרוטונין או פעילות הסרוטונין אחראיות לדיכאון, על פי סקירה גדולה של מחקרים קודמים שהובילו מדעני UCL.

החוקרים מאוניברסיטת (UCL) שבלונדון מאוד מודאגים שכן על פי נתוני NHS מספר האנשים באנגליה הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון ממשיך לעלות, כאשר 8.3 מיליון חולים קיבלו אותם ב-2021-2022, עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת כשהנתון היה 7.9 מיליון.
בסך הכל, על פי ההערכות 83.4 מיליון פריטי תרופות נוגדות דיכאון נרשמו ב-2021-2022, זינוק של 5% לעומת השנה הקודמת.
הסקירה החדשה – סקירה של מטא-אנליזות קיימות וסקירות שיטתיות – שפורסמה ביולי 22 בג'ורנל Molecular Psychiatry, מציעה שסביר להניח שדיכאון לא נגרם מחוסר איזון כימי, וכמו כן מעמידה בספק מה עושות תרופות נוגדות דיכאון.
החוקרים מציינים שרוב התרופות נוגדות הדיכאון הן מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), שנאמר במקור כי הם פועלים על ידי תיקון רמות סרוטונין נמוכות באופן חריג. החוקרים מוסיפים שאמנם קשה להוכיח משהו שלילי, אבל נית לומר בבטחה שאחרי תקופה עצומה כמות המחקרים שנעשו במשך כמה עשורים, אין הוכחות משכנעות לכך שדיכאון נגרם על ידי הפרעות בסרוטונין, במיוחד על ידי רמות נמוכות יותר או מופחתת פעילות הסרוטונין.
החוקרים מוסיפים שהפופולריות של תיאוריית 'חוסר האיזון הכימי' של דיכאון עלתה במקביל לעלייה ברישום של התרופות נוגדות הדיכאון. המרשמים לתרופות נוגדות דיכאון עלו באופן דרמטי מאז שנות ה-90, כאשר אחד מכל שישה מבוגרים באנגליה ו-2% מהמתבגרים מקבלים כעת מרשם נוגד דיכאון בשנה נתונה.
אנשים רבים נוטלים תרופות נוגדות דיכאון כי הובילו אותם להאמין שלדיכאון שלהם יש סיבה ביוכימית, אבל מחקר חדש זה מצביע על כך שאמונה זו אינה מבוססת בראיות.
סקירת המטריה נועדה ללכוד את כל המחקרים הרלוונטיים שפורסמו בתחומי המחקר החשובים ביותר על סרוטונין ודיכאון. במחקרים שנכללו בסקירה השתתפו עשרות אלפי משתתפים.

החוקרים מציגים חלק ממצאי המחקרים:

• מחקר שהשווה רמות של סרוטונין ותוצרי הפירוק שלו בדם או בנוזלי המוח לא מצא הבדל בין אנשים שאובחנו עם דיכאון לבין משתתפים בריאים.
• מחקר על קולטני סרוטונין והטרנספורטר של הסרוטונין, החלבון שרוב התרופות נוגדות הדיכאון מתמקדות בו, מצא ראיות חלשות ובלתי עקביות המצביעות על רמות גבוהות יותר של פעילות סרוטונין אצל אנשים עם דיכאון. עם זאת, החוקרים אומרים כי הממצאים מוסברים ככל הנראה על ידי שימוש בתרופות נוגדות דיכאון בקרב אנשים שאובחנו עם דיכאון. השפעות אלה לא נשללו באופן מהימן.
• מספר מחקרים שבהם רמות הסרוטונין הורדו באופן מלאכותי במאות אנשים על ידי מניעת חומצת האמינו הדרושה לייצור סרוטונין מהתזונה שלהם צוטטו כמוכיחים שחסר בסרוטונין קשור לדיכאון.
• מטה-אנליזה שנערכה בשנת 2007 ומדגם של מחקרים עדכניים מצאו כי הורדת סרוטונין בדרך זו לא יצרה דיכאון אצל מאות מתנדבים בריאים, לעומת זאת. היו ראיות חלשות מאוד בתת-קבוצה קטנה של אנשים עם היסטוריה משפחתית של דיכאון, אבל זה כלל רק 75 משתתפים, ועדויות עדכניות יותר לא היו חד משמעיות.
• מחקרים גדולים מאוד שכללו עשרות אלפי חולים בדקו את וריאציות הגנים, כולל הגן לטרנספורטר הסרוטונין. הם לא מצאו הבדל בגנים הללו בין אנשים עם דיכאון מול אנשים בריאים.
  מחקרים אלה בחנו גם את ההשפעות של אירועי חיים מלחיצים ומצאו שאלו השפיעו חזק על הסיכון של אנשים להיכנס לדיכאון, כלומר ככל שאדם חווה יותר אירועי חיים מלחיצים, כך גדל הסיכוי שיהיה בדיכאון.
• מחקר מוקדם שפורסם מצא קשר בין אירועים מלחיצים, סוג הגן להעברת סרוטונין שיש לאדם והסיכוי לדיכאון. אבל מחקרים גדולים יותר ומקיפים יותר מצביעים על כך שזה היה ממצא שקרי.
• ראיות ממטא-אנליזה גדולה הראו שלאנשים שהשתמשו בתרופות נוגדות דיכאון היו רמות נמוכות יותר של סרוטונין בדמם. החוקרים הגיעו למסקנה שכמה ראיות עולות בקנה אחד עם האפשרות ששימוש ארוך טווח בתרופות נוגדות דיכאון מפחית את ריכוזי הסרוטונין. החוקרים אומרים שזה עשוי לרמוז שהעלייה בסרוטונין שחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון מייצרות בטווח הקצר עלולה להוביל לשינויים מפצים במוח שיוצרים את ההשפעה ההפוכה בטווח הארוך.

ממצאים אלה יחד הביאו את המחברים למסקנה כי אין תמיכה להשערה שדיכאון נגרם כתוצאה מירידה בפעילות או בריכוזי הסרוטונין.

no support for the hypothesis that depression is caused by lowered serotonin activity or concentrations

החוקרים אומרים שהממצאים שלהם חשובים שכן מחקרים מראים ש-85-90% מהציבור מאמינים שדיכאון נגרם מירידה בסרוטונין או מחוסר איזון כימי.
מספר הולך וגדל של מדענים וגופים מקצועיים מזהים את מסגרת חוסר האיזון הכימי כפישוט יתר. ישנן גם עדויות לכך שהאמונה שמצב רוח ירוד נגרם מחוסר איזון כימי מובילה לאנשים להשקפה פסימית על הסבירות להחלמה, ועל האפשרות לנהל מצבי רוח ללא עזרה רפואית. זה חשוב מכיוון שרוב האנשים יעמדו בקריטריונים של חרדה או דיכאון בשלב מסוים בחייהם.
החוקרים מסכמים שלהשקפתם אסור לומר לחולים שדיכאון נגרם על ידי סרוטונין נמוך או על ידי חוסר איזון כימי, ואין לגרום להם להאמין שתרופות נוגדות דיכאון פועלות על ידי מיקוד לחריגות בלתי מוכחות אלה. אנחנו לא מבינים מה תרופות נוגדות דיכאון עושות למוח בדיוק, ומתן לאנשים מידע שגוי כזה מונע מהם לקבל החלטה מושכלת אם לקחת תרופות נוגדות דיכאון או לא.

להלן ציטוט חזק של ד"ר Mark Horowitz, פסיכיאטר בהכשרתו ועמית מחקר קליני בפסיכיאטריה באוניברסיטת UCL ובעמותת NELFT: "לימדו אותי שדיכאון נגרם מסרוטונין נמוך בהכשרתי בפסיכיאטריה ואפילו לימדתי את זה לסטודנטים בהרצאות שלי. להיות מעורב במחקר הזה היה פוקח עיניים ומרגיש כאילו כל מה שחשבתי שאני יודע התהפך."

פרופסור Joanna Moncrieff המחבר הראשי של המאמר הזה סיכם: "אלפי אנשים סובלים מתופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון, כולל תופעות הגמילה החמורות שיכולות להתרחש כאשר אנשים מנסים להפסיק אותן, ובכל זאת שיעורי המרשמים ממשיכים לעלות. אנו מאמינים שמצב זה מונע בחלקו מהאמונה הכוזבת שדיכאון נובע מחוסר איזון כימי. הגיע הזמן להודיע ​​לציבור שאמונה זו אינה מבוססת במדע.
https://www.eurekalert.org/news-releases/959220

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה